רוזנה ארקט
רוזנה לורן ארקט (באנגלית: Rosanna Lauren Arquette; נולדה ב-10 באוגוסט 1959) היא שחקנית יהודיה אמריקאית מועמדת פרס אמי ופרס גלובוס הזהב.
 | |
| רוזנה ארקט, 2012 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1959 (בת 65) ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| שם במה | רוזנה ארקט |
| שם לידה |
Rosanna Lauren Arquette  |
| סוגה מועדפת | דרמה וקומדיה |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1978 |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
זואי סידל |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| https://www.rosannaarquette.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהארקט נולדה בניו יורק לזוג שחקני קולנוע, ברנדה אוליביה ולואיס ארקט. היא נכדתו של הקומיקאי קליף ארקט. אמה של ארקט הייתה יהודייה, בת למשפחה ניצולת שואה מפולין; ואביה הקתולי המיר את דתו לאסלאם. ארקט היא אחותם הגדולה של פטרישיה, דייוויד, אלקסיס וריצ'מונד, כולם עוסקים בתחום המשחק.
בהיותה ילדה עברה עם משפחתה לשיקגו, שם אביה ניהל תיאטרון מקומי במשך מספר שנים. כשהגיעה לגיל 12 עברה עם משפחתה פעם נוספת, הפעם לקומונה באזור וירג'יניה. ארקט לא הצליחה בלימודיה ונשרה מבית הספר בגיל מוקדם. בגיל 15 עזבה ארקט את ביתה יחד עם שלוש מחברותיה, תפסה טרמפים מזדמנים לכל אורך ארצות הברית עד שהגיעה לסן פרנסיסקו, שם עבדה בירידי תיאטרון.
הופעתה המקצוענית הראשונה הייתה במחזה המוזיקלי "מטמורפוזות" מאת אובידיוס.
קריירת משחק
עריכהארקט החלה את דרכה בתחום המשחק בהופעות בסדרות טלוויזיה כגון "ג'יימס ב-15" ו"הסוד האפל של בית הקציר", בו קיבלה תפקיד קבוע ראשון בקאסט מקצועי.
תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרט "מהומה בהוליווד", סאטירה מרושעת על הוליווד ועל תעשיית הקולנוע האמריקאית בכלל. תפקידיה הבאים היו בסרטים "שירת התליין", עליו הייתה מועמדת לפרס אמי; ו"מותק זו את", בו הופיעה לראשונה בתפקיד ראשי.
ב-1985, הופיעה במערבון "סילברדו", וכן בקומדיה הסוריאליסטית של מרטין סקורסזה "שגעון של לילה", בה הופיעה בתור מרסי פרנקלין, נערה יפה שמסחררת את ראשו של גיבור העלילה פול האקט; הופעתה בסרט זיכתה אותה במועמדות לפרס באפט"א.
בקומדיית הנעורים "סוזאן סוזאן" גילמה את רוברטה גלאס, עקרת בית משועממת העוקבת אחר מודעות מפגש בעיתון, ומתוך סקרנות מגיעה לפגישה של סוזן (מדונה) עם חברה ג'ים דרך מודעה בעיתון, מתחזה שלא מרצונה לסוזן ונרדפת על ידי המאפיה. ההופעה של ארקט בסרט זה העניקה לה את פרס באפט"א לשחקנית המשנה ומועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי.
ב-1988 הופיעה בתפקיד הנשי הראשי בסרטו של לוק בסון "הכחול הגדול" וגילמה סוכנת ביטוח אמריקאית בשם ג'ואנה בייקר. לאחר מכן הופיעה בסרט האקשן "אין לאן לברוח", בקומדיה "יוצאים לדוג" שנכשלה בקופות, ובדרמה האירוטית של דייוויד קרוננברג "קראש" על פי ספרו של ג'יימס גראהם באלארד. כן הופיעה במותחן הפשע "ספרות זולה", סרט קאלט של קוונטין טרנטינו, בו גילמה את ג'ודי אשתו המסוממת של סוחר הסמים לאנס, חברו של וינסנט וגה (ג'ון טרבולטה) אשר מסתבך בעל כורחו במהלך הסרט.
בשנת 1997 כיכבה בסרט הדרמה "עשה לי טובה" של הבמאית סונדרה לוק. הופעה נוספת של ארקט הייתה בדרמה העצמאית של וינסנט גאלו "באפלו 66" משנת 1998.
בשנת 2000 השתתפה בקומדיית הפשע "ללכת על הכול" בתור סופי אוזרנסקי, אשתו המאוסה של רופא השיניים המגושם ד"ר אוז (מת'יו פרי); סופי דורשת מבעלה שילשין על השכן החדש ג'ימי "הצבעוני" טודסקי (ברוס ויליס) בתמורה לגירושים ממנה, ובמקביל שוכרת רוצח שכיר בתקווה שיתנקש בבעלה וישאיר אותה עם הירושה.
ארקט הופיעה בחמישה פרקים בסדרת הדרמה "ישנן בנות", ושיחקה בתפקיד משני נרחב יותר בסדרה "מה עובר על בריאן".
ארקט עסקה גם בבימוי, וביימה בשנת 2002 את הסרט הדוקומנטרי "מחפשת את דברה וינגר", אודות סיפור הצלחתה של שחקנית הקולנוע דברה וינגר.
חיים אישיים
עריכהארקט נישאה שלוש פעמים: לאנתוני גארסו, למלחין ג'יימס ניוטון הווארד ולמסעדן ג'ון סיידל. לארקט ולסיידל נולדה בת אחת, הזוג התגרש לאחר שש שנות נישואים. ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם המוזיקאים פיטר גבריאל, וסולן להקת טוטו סטיב פורקרו, שנטען בהומור על ידי הלהקה כי שירם "רוזנה" נקרא על שמה.
אמה של ארקט נפטרה בשנת 1997 ממחלת סרטן השד. בעקבות הטרגדיה, עסקה ארקט בהעלאת המודעות למחלה והניסיונות להתמודד עימה בקרב הציבור, ביחד עם אחותה פטרישיה.
פילמוגרפיה נבחרת
עריכה- עוד גראפיטי אמריקאי (1979)
- מהומה בהוליווד (1981)
- שירת התליין (1982) - סרט טלוויזיה
- מותק זו את (1983)
- הטייס (1985)
- סוזאן סוזאן (1985)
- סילברדו (1985)
- שגעון של לילה (1985)
- 8 מיליון דרכים למות (1986)
- לא פראיירית של אף אחד (1986)
- נשות האמזונס על הירח (1987)
- הכחול הגדול (1988)
- סיפורי ניו יורק (1989)
- קשת שחורה (1989)
- טיסת הפולש (1991)
- בן כוכב השחר (1991)
- אבות ובנים (1992)
- אין לאן לברוח (1993)
- ספרות זולה (1994)
- קראש (1996)
- יוצאים לדוג (1997)
- עשה לי טובה (1997)
- שקרן (1997)
- באפלו 66 (1998)
- החוזה (1998)
- משב של תקווה (1998)
- I'm Losing You (1998)
- ללכת על הכול (2000)
- מאחורי השמש (2001)
- עצה טובה (2001)
- ג'ו דירט (2001)
- אהבה רעה (2001)
- Dead Cool (2004)
- My Suicidal Sweetheart (2005)
- ילדים באמריקה (2005)
- Welcome to California (2005)
- אני רואה אותך נקודה קום (2006)
- הקרב על הכוכב (2007)
- כדור לא משקר (2008)
- אמריקן פאי מציגים: ספר האהבה (2009)
- Inhale (2010)
- מבודדים (2011)
- אסתמה (2014)
- הרוג את חבריך (2015)
- פרנק ולולה (2016)
- SPF-18 (2017)
- מועדון הכסף (2018)
- Octavio Is Dead! (2018)
- החיוך האטרוסקי (2018)
- משדרים אבודים (2019)
- אהבה, איך שלא תסתכלו על זה (2020)
- Puppy Love (2020)
- Futra Days (2022)
- Signs of Love (2022)
- Men of Divorce (TBA)
טלוויזיה
עריכה- שנות ה-60 (1999)
- מה עובר על בריאן (2007-2006)
- חבטת צד (2018)
- ראצ'ד (2020)
- ישנן בנות: הדור הבא (2021)
- The Playboy Interviews (2021, פודקאסט)
- פול טי. גולדמן (אנ') (2023)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוזנה ארקט (באנגלית)
רוזנה ארקט, ברשת החברתית אינסטגרם
רוזנה ארקט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רוזנה ארקט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רוזנה ארקט, באתר AllMovie (באנגלית)
רוזנה ארקט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- רוזנה ארקט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- רוזנה ארקט, באתר Metacritic (באנגלית)
רוזנה ארקט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוזנה ארקט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
רוזנה ארקט, באתר Last.fm (באנגלית)
רוזנה ארקט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוזנה ארקט, באתר Discogs (באנגלית)
איילה אור־אל, ואז הארווי פתח לי את הדלת עם חלוק, באתר "ידיעות אחרונות", 3 ביולי 2019
.svg){kind=logo}
