פתיחת התפריט הראשי

רונית קַן (נולדה ב-1966 כרונית בן צבי בירושלים) כיהנה כממונה על ההגבלים העסקיים מנובמבר 2005 ועד מאי 2011. כיום מכהנת כיועצת עצמאית בחברת Deloitte Consulting U.S.[1] בספטמבר 2013 מונתה כדירקטורית בשותפות רציו חיפושי נפט (1992).[2]

רונית קן
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בת 53 בערך)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה בעלת תואר ראשון ושני (בהצטיינות) במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
עיסוק כלכלנית
הממונה על ההגבלים העסקיים ה־8
נובמבר 2005מאי 2011
(כ־5 שנים ו-25 שבועות)
תחת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אולמרט, ישי, בן אליעזר ושמחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקע כלליעריכה

קן היא בעלת תואר ראשון ושני (בהצטיינות) במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית (עם התמחות במימון ושיווק בינלאומי). נשואה לאייל קן, איש עסקים, ואם לבן ובת.

את דרכה המקצועית החלה במינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנת 1991. בשנים 2001- 2005 כיהנה כסמנכ"ל ומנהלת מינהל סחר חוץ במשרד. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על מערך הנספחים המסחריים של המשרד בחו"ל ועל מדיניות הסחר והסכמי הסחר של ישראל עם העולם. בשנים אלו שודרגו הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי וארצות הברית ונחתם הסכם סחר עם ירדן. בשנים 1998-2001 שמשה נספחת מסחרית בשגרירות ישראל לונדון וקודם לכך ממונה על מחלקת אירופה.[3]

ממונה על ההגבלים העסקייםעריכה

מ-3 בנובמבר 2005[4] כיהנה קן כממונה על הגבלים עסקיים. ב-2009 הוארכה כהונתה בשנתיים נוספות על ידי שר התמ"ת בן-אליעזר.[5] קן היא האישה הראשונה והכלכלנית הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

בראשית תפקידה עמדה על ההתנגדות למיזוגן של החברות דור אלון וסונול. בית הדין להגבלים עסקיים קיבל את ערעור החברות על החלטתה, אולם ערעורה על החלטת בית הדין התקבל על ידי בית המשפט העליון והחלטתה של קן הושבה על כנה.[6]

ב-2006 הגיעה להסדר עם חברות כרטיסי האשראי אשר פתח לראשונה את כרטיס המסטרקארד לסליקה צולבת. ההסדר אף חייב הורדת עמלות מדורגת משיעור עמלה של 1.25% ל 0.875%. הורדה זו בשיעור כולל של כ-30% תביא לחסכון של מאות מיליוני שקלים שמשלמים בתי עסק לחברות כרטיסי האשראי. קן הובילה תיקון לפטור הגורף לתחום התעופה שהיה קיים בחוק ההגבלים העסקיים. ב-2009 החליטה קן שלא לתת פטור לשישה הסכמי "קוד-שייר" בין אל-על לבין חברות תעופה זרות וזאת כיוון שבדיקת הרשות הראתה כי כתוצאה מהסכמים אלה נגבו מהצרכן מחירים גבוהים אשר התאפשרו כתוצאה מהפגיעה בתחרות. למהלך זה השלכות משמעותיות על המשק, על מספר התיירים הנכנסים והיוצאים מישראל וזאת לאור היותו של תחום התעופה "שער הכניסה" לישראל וממנה. ב-2009 פרסמה קן קביעה כי בין הבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי, התקיימו הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות. הקביעה פורסמה בעקבות חקירה שקיימה הרשות בנושא. על פי הקביעה מראשית שנות ה-90 נהגו מומחים בתחום העמלות בבנקים להעביר ביניהם מידע על עמלות שנגבות וכן על התנהלות עתידית בעיניין העמלות ואפשר יישור קו בנושא תוך פגיעה בהליך התחרותי.

בספטמבר 2008 הפכה קן החלטה קודמת של דרור שטרום כאשר אישרה מכירת חברת בורגראנץ' למתחרה ברגר קינג. שטרום פסל עסקה דומה שנים קודם לכן.[7][8]

בשנת 2013-14 כיהנה קן כיו"ר הוועדה לבחינת מעמדו המעורב של משרד הבריאות במסגרת "ועדת גרמן" והגישה את המלצותיה בדבר המבנה הרצוי בקשר שבין משרד הבריאות לבתי החולים הממשלתיים.[9] בעקבות המלצות אלו הקימה גרמן את רשות בתי החולים הממשלתיים.

מונופול הגזעריכה

בשנת 2006 העניקה קן פטור מהסדר כובל לחברות חיפוש הנפט והגז הטבעי נובל אנרג'י, דלק, ישראמקו ואלון גז, לשותפות ברישיונות בהם נמצא מאגר הגז תמר. בשנת 2008 הכניסה חברת רציו את חברות נובל ודלק כשותפות בכירות ברישיון החיפוש שהוביל למציאת מאגר הגז הטבעי לוויתן, הגדול בשטח ישראל, מבלי לבקש הסדר כובל כלל. למרות החשש להיווצרות מונופול התעלמה קן מעסקה זו, החלטה שהובילה בדיעבד לביקורת ציבורית עליה כממונה על הגבלים עסקיים.[10]

בנובמבר 2010 הודיעה קן על סיום תפקידה תוך קיצור משך כהונתה בכשנה.[11] ב-4 במאי 2011 החליף פרופ' דיויד גילה את קן בתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. לאחר שמונתה בשנת 2013 לדירקטורית בחברת רציו, ובהמשך לבדיקת ההסדר שנחתם בין המדינה לבין חברות מחפשי הגז, גברה הביקורת על יחסה של קן לחברת רציו, בהיותה הממונה על הגבלים עסקיים.[12][13]

הערות שולייםעריכה