פתיחת התפריט הראשי

דרור שטרום

עורך דין ישראלי

דרור שטרום (נולד ב-1963) הוא עורך דין ישראלי, כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים, עומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי וכיהן בוועדות ציבוריות שונות.

דרור שטרום
דרור שטרום.jpg
לידה 1963 (בן 56 בערך)
מדינה ישראלישראל  ישראל
הממונה על ההגבלים העסקיים ה־7
20012005
(כ־4 שנים)
תחת שר הכלכלה והתעשייה איציק, שרון, נוה ואולמרט
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שטרום למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא ושירת בצה"ל כקצין מודיעין שדה.

ב-1990 סיים תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות). ב-1992 הוסמך כעורך דין. עשה את התמחותו ועבד במשרד עורכי דין חיים צדוק ושות', ב-1996 נהיה לשותף במשרד.

ב-1997 מונה ליועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים וסגן הממונה על ההגבלים העסקיים. בתפקיד זה הגיש סדרת כתבי אישום כנגד קרטלים במשק ולראשונה בישראל נגזרו עונשי מאסר לריצוי בפועל (לא רק בעבודות שירות) לעברייני קרטלים (פרשת קרטל המרצפות).[1][2][3] בתקופת כהונתו הוביל קו, אותו המשיך אחר כך בעת שכיהן כממונה, של העמדה לדין פלילי ודרישת עונשי מאסר בפועל בעבירות של קרטלים במשק, בטענה שלולא ינהגו כך תוביל הריכוזיות במשק לכך שהקרטלים יהיו נפוצים ביותר, יוקר המחיה יאמיר ויכולתם של יזמים ועסקים קטנים לחדור לשווקים ולשכללם, יכולת שהיא חיונית לכל כלכלה מודרנית - תלך ותדעך. קו זה התקבל על ידי בית המשפט העליון אשר קבע כי:

בעיקרון, העונש הראוי לעבירות של עשיית הסדר כובל לפי החוק, ככל עבירה כלכלית, הוא עונש של מאסר בפועל. מבצעיהן של עבירות כאלה, אנשים שומרי חוק בדרך־כלל, המוכרים בקהילותיהם כאנשים נשואי פנים, אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, וכל מטרתם היא הפקת רווחים קלים על-חשבון הציבור. לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה.[4]

בפברואר 2001 מונה לראש הרשות וכממונה על ההגבלים העסקיים וכיהן בתפקיד עד נובמבר 2005.

  • באפריל 2002, במסגרת אישור למיזוג חברות הכבלים האזוריות חייב את החברה המאוחדת (כיום חברת "הוט") להיכנס כמתחרה לבזק בתחום הטלפוניה הנייחת. מהלך זה הביא לראשונה לכניסת מתחרה לחברת בזק ששלטה עד אז באופן מוחלט על כל תחום הטלפוניה הנייחת.
  • בשנת 2004 קבע לראשונה, בעקבות חקירה, את כללי היסוד שיחולו לפי חוק ההגבלים העסקיים ביחסים בין רשתות שיווק המזון לבין יצרני המזון הגדולים במשק, בעמדה רשמית ומפורטת אשר קיבלה תוקף של פסק-דין ואשר שימשה לימים כבסיס לחוק המזון.
  • במסגרת הפרטתה של חברת אל על חייב את האחים בורוביץ' (איזי ודדי) אשר רכשו את אל על כאשר החברה הופרטה למכור לצד ג' את חברת ארקיע, המתחרה באל על בקווים הפנימיים ובחו"ל.
  • שטרום כיהן כחבר בוועדת בכר שניסחה את הרפורמה להפחתת הריכוזיות בשוק הפיננסי וצמצום ניגוד האינטרסים בבנקים.
  • בשלהי כהונתו (בסוף שנת 2005) התנגד למיזוגן של חברות הדלק סונול ודור אלון, החלטה שאושרה בבית המשפט העליון. באותה שנה אישר את מכירתה של רשת קלאבמרקט לרשת שופרסל במסגרת דוקטרינת "החברה הכושלת".[דרושה הבהרה]

לאחר תום כהונתו ברשות, ריכז במהלך שנת 2006 צוות בינמשרדי להקמתה וגיבוש מדיניות האכיפה של רשות להגנת צרכן ולסחר הוגן.[5] משנת 2006 מכהן שטרום כמנכ"ל העמותה "המכון הישראלי לתכנון כלכלי", העוסק בנושא התחרותיות של ישראל.[6]

בשנת 2010 חיבר שטרום יחד עם פרופ' אבי בן בסט את הצעת החוק להגברת התחרותיות וצמצום סיכונים בפעילות קבוצות עסקיות, התש"ע - 2010.[7] ההצעה הוגשה על ידי קבוצה של 37 ח"כים, בראשות עינת וילף וחיים אורון והביאה לכינון הוועדה להגברת התחרותיות במשק. במהלך המחאה החברתית בשנת 2011 מונה כמומחה מייעץ לצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג, הוועדה לשינוי כלכלי חברתי.

בשנת 2011 היה חבר בוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה (ועדת קוצ'ייק) אשר הדו"ח שלה קבע את מבנה המטה והגביל את כמות משרות האמון במטה זה.[8]

ב-2015 מונה לעמוד בראש "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" הקרויה גם "ועדת שטרום". הוועדה המליצה, בין השאר, על הורדת דרישת ההון לכניסת בנקים חדשים, והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והקמת תשתית מחשוב לבנקים חדשים בסיוע המדינה. ההמלצות ודו"ח הביניים של הוועדה פורסמו ב-14 בדצמבר 2015 וב-6 בינואר 2016 בהתאמה.[9] הדו"ח המסכם של הוועדה פורסם ב-1 בספטמבר 2016 אומץ על ידי הממשלה והמלצותיו תורגמו להצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016. הצעת החוק אושרה בכנסת ביום 23 בינואר 2017 ללא כל התנגדות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה