רורי או'קונור

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

רורי או'קונוראנגלית: Rory O'Connor; 28 בנובמבר 18838 בדצמבר 1922) היה פעיל רפובליקני אירי. או'קונור ידוע בעיקר בשל תפקידו במלחמת האזרחים האירית, שהתרחשה בשנים 19221923.

רורי או'קונור
Rory O'Connor
לידה 28 בנובמבר 1883
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 8 בדצמבר 1922 (בגיל 39)
כלא מאונטג'וי, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גלאסנווין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעקבות פעילותו במהלך המלחמה הוא הוצא להורג.

ביוגרפיה

עריכה

או'קונור נולד בדבלין, ב-1883. בנעוריו עבד כמהנדס מסילות ברזל בקנדה. אחרי שחזר לאירלנד הצטרף לתנועה האירית הלאומית, במסגרתה הצטרף למסדר היברניאן העתיק. בעקבות פעילותו הוא נשלח למחנה ריכוז לאחר מרידת חג הפסחא ב-1916. במהלך מלחמת העצמאות האירית בין השנים 19191921, מונה או'קונור למפקד הנדסה בצבא האירי הרפובליקני (IRA), ארגון צבאי אירי שהיה מורכב ממתנדבים.

פעילותו

עריכה

או'קונור התנגד לאמנה האנגלו–אירית שנחתמה בשנת 1921 – אמנה שהכריזה על ייסודה של מדינה אירית חופשית אך ביטלה את סמכות הרפובליקה האירית שהוקמה בשנת 1916, אשר הוא ועמיתיו נשבעו לתמוך בה. ב־26 במרץ 1922 קיימו קציני ה־IRA שהתנגדו לאמנה, כנס בדבלין, בו החליטו על דחיית הפשרנות שמייצגת האמנה והתנכרותה לדאל אירןפרלמנט האירי). ובחרו פרלמנט אירי חדש. כאשר או'קונור נשאל האם מטרת צעד זה הייתה הקמת מנהיגות דיקטטורית חדשה באירלנד הוא ענה: "אתה יכול להתייחס לזה כך, אם תרצה בזה."

באפריל 1922 השתלטו או'קונור ו־200 אנשי IRA שהיו תחת פיקודו על המבנה בו שכנו ארבעת בתי המשפט שבמרכז דבלין, כמהלך מחאתי נגד הממשלה האירית החדשה, במטרה להתגרות בחיילים הבריטים ששהו באירלנד. או'קונור סבר שהדבר יוביל להתחלה מחודשת של מלחמה עם בריטניה ויאחד את ה־IRA נגד אויבם המשותף. מייקל קולינס ניסה נואשות לשכנע את או'קונור ואנשיו לעזוב את המבנה לפני שתיפתח הלחימה.

ביוני 1922, לאחר שחיל המצב שהיה בבתי המשפט חטף את ג'יי ג'יי או'קונל, גנרל בצבא אירלנד החופשית, הפגיז קולינס את מבנה ארבעת בתי המשפט באמצעות ארטילריה שהשאיל מהבריטים. או'קונור נכנע אחרי יומיים של לחימה ונכלא בכלא מאונטג'וי. אירוע זה הצית את מלחמת האזרחים באירלנד, וקרבות החלו להתפרץ ברחבי האי בין כוחות התומכים והמתנגדים לחוזה.

ב־8 בדצמבר 1922 הוצא רורי או'קונור להורג על ידי כיתת יורים, כפעולת תגמול על רצח חברי ה־IRA שהתנגדו לחוזה האנגלו–אירי והשתתפו בהריגתו של חבר הפרלמנט של אירלנד החופשית, שון היילס. עם או'קונור הוצאו להורג שלושה רפובליקנים נוספים (ליאם מלואס, ריצ'רד בארט, וג'ו מק'אלביי), שנעצרו ביחד בזמן המצור על מבנה ארבעת בתי המשפט. ההוראה להוצאה להורג ניתנה על ידי קווין או'היגינס, שבחר באו'קונור להיות השושבין בחתונה שלו פחות משנה לפני כן, דבר המציג את השנאה והפילוג להם גרמה האמנה בקרב התושבים האירים. או'קונור ושבעים ושישה רפובליקנים אירים נוספים שהוצאו להורג, נתפסו כתוצאה מכך כקדושים מעונים בעיני התנועה הרפובליקנית באירלנד.