רחוב האבירים ברודוס

**רחוב האבירים ברודוס**
Οδό των Ιπποτών ‎
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 2, 4, 5
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 2, 4, 5
מיקום
מדינה	יוון
עיר	עיריית רודוס
נקודת התחלה	ארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס
נקודת סיום	בית החולים של האבירים
קואורדינטות	36°26′42″N 28°13′34″E / 36.445053888889°N 28.226245°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת יוון רגילה) אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה; הצפונית; הים האגאי הים היוני הים התיכון רחוב האבירים ברודוס

רחוב האבירים (ביוונית: Οδό των Ιπποτών) הוא רחוב עתיק ברודוס אשר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית כחלק מעיר ימי הביניים ברודוס.

זהו הרחוב המפורסם, החשוב והמרשים ביותר באזור הקולאכיום שבעיר העתיקה, המוביל לארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס. הרחוב כולו מרוצף אבנים שחורות לבנות.

ברחוב העתיק שכנו בתי האבן ששימשו את הקבוצות האתניות שכונו "הלשונות" - קבוצות האבירים שהרכיבו את מסדר ההוספיטלרים. הבתים נבנו בצורה אחידה כשבקומת הקרקע היו הסוסים והקומות העליונות נועדו לאבירים. לכל אחת משבע קבוצות האבירים ב"לשונות" איטליה, אוברן, אנגליה, גרמניה, פרובאנס וספרד, שהתפצלה ב-1462 לקסטיליה ולאראגון, היה מבנה משלה.

בתי האבן שנבנו בסגנון גותי, שימשו את האבירים ללינה, ארוחות משותפות וכינוסים. כיום הבתים העתיקים משמשים גופים ממשלתיים. הרחוב מתחיל בארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס במערב ומסתיים במבנה בית החולים של האבירים ובכנסייה המוקדשת לבתולה במזרח.

הרחוב הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, כחלק מעיר ימי הביניים. בנימוקים להכרזה נכתב, בין היתר, כדלקמן:

"העיר העליונה (הקולאכיום) עם ארמון הגראנד מאסטר, בית החולים ורחוב האבירים, היא אחד המתחמים העירוניים היפים ביותר מהתקופה הגותית. בעיר התחתונה מתקיימת אדריכלות גותית לצד מסגדים, בתי מרחץ ציבוריים ומבנים אחרים מהתקופה העות'מאנית"^[1]