רחל גלי צינמון

פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב

רחל גלי צינמון היא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב המכהנת כדקאנית הפקולטה למדעי הרוח על שם סאלי ולסטר אנטין. מומחית לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי.

רחל גלי צינמון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בת 59 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rachel Gali = רחל גלי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי הרוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צינמון חוקרת בתחום התפתחות הקריירה את הממשק שבין עבודה ומשפחה תוך התמקדות באוכלוסיות מוחלשות כמו נשים, מיעוטים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. מחקריה בוחנים את תהליכי הבניית הזהות התעסוקתית והזהות המשפחתית, ואת ההקשרים הסביבתיים המאפשרים ומעודדים בניית תמונת עתיד הכוללת את השילוב של שני תפקידי חיים משמעותיים אלה.

צינמון פרצה את הדרך בחקר אוכלוסיית הצעירים בישראל (גילאי 18–30), והיא נחשבת למומחית בתחום זה.[דרוש מקור] מחקריה תרמו להעלאת המודעות של המאפיינים הייחודיים לקבוצת גיל זו באקדמיה ובפעילות בשטח.[דרוש מקור]

ביוגרפיה

עריכה

רחל גלי צינמון סיימה את לימודי התואר הראשון והשני שלה בחינוך באוניברסיטת בר-אילן בהצטיינות. נושא הדוקטורט שלה, גם הוא מאוניברסיטת בר-אילן, היה קונפליקט בית-קריירה.

פעילות חברתית וחינוכית

עריכה

צינמון הקימה באוניברסיטת תל אביב מעבדה למחקר ופיתוח של מודלים ישימים להתערבות בייעוץ קרירה עבור צעירים בגילאי 18-30[1]. בנוסף, הקימה את התוכנית הראשונה בישראל ללימודים מתקדמים, שמכשירה יועצי קריירה לעבודה עם צעירים[2].

צינמון שותפה במחקר ובייעוץ בתחום הצעירים בסיכון בשולחנות עגולים במשרד ראש הממשלה ובמכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, ובארגונים חברתיים רבים. היא מרצה על היבטים תאורטיים ומעשיים בהתפתחות וחינוך לקריירה, ועוסקת גם בהשפעת לקויות למידה על העבודה והמשפחה. בספטמבר 2020 מונתה לדיקנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

מחקרים

עריכה

אחד מתחומי המחקר של צינמון הוא בניית תמונת עתיד ככלי חינוכי אצל ילדים, בני נוער ובוגרים צעירים. באמצעות דמיון של מהלך חייהם בעתיד יכולים ילדים ובני נוער להעשיר את מגוון אפשרויות התעסוקה הפתוחות בפניהם, ואף את האפשרויות השונות הקיימות לניהול משק בית משותף. לדעתה, ליצירת תמונת עתיד אצל ילדים ובני נוער יש חשיבות בתחומים של השכלה אקדמית, תעסוקה, קהילה, משפחה ופנאי, ולבתי הספר צריך להיות תפקיד משמעותי בהקשר זה[3].

לדעת צינמון, "לילדים שרואים את שני ההורים עובדים יש יותר סיכוי להיות הורים עובדים בעצמם". היא מאמינה כי הם יחזיקו בעמדות יותר חיוביות לגבי חלוקת תפקידים שוויונית בבית, יהיו אופטימיים יותר לגבי השילוב של קריירה ומשפחה, ויחזיקו בשאיפות קריירה יותר גבוהות מאשר במקרה שבו רק אחד מההורים עובד[4].

צינמון מדגישה את חשיבותה של תקופת הבגרות הצעירה, בגילאים 18–30. לדבריה, לתקופת החקירה שמאפיינת את הבגרות הצעירה יש היבטים אופטימיים ומלאי תקווה, שבהם צעירים מנסים לבנות את חייהם העצמאיים, אך גם היבטים של דכדוך ובלבול, לנוכח ריבוי האפשרויות וחוסר היציבות של עזיבת בית ההורים.

פרסים והישגים אקדמיים

עריכה

צינמון זכתה בשנת 2010 בפרס המאמר הטוב ביותר של כתב העת הבינלאומי לפיתוח הקריירה (Journal of Career Development[5]). היא זכתה במלגות ובמענקים רבים, בין היתר של קרן הפסיכולוגיה האמריקאית (American Psychology Foundation), הקרן הלאומית למדע (ישראל), יד הנדיב וקרן גנדיר[6]. היא חברת מערכת בכתב העת לפיתוח הקריירה ובכתב העת הבינלאומי להכוונה מקצועית וחינוכית (International Journal for Educational and Vocational Guidance[7]).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה