ייעוץ חינוכי

היסטוריה

המקצוע "ייעוץ חינוכי" יושם לראשונה בארצות הברית לפני כמאה שנה, בתחילת המאה הקודמת, כדי לענות על הצורך בהכוון של התלמידים שלמדו לקראת הכשרתם למקצועות תעסוקה.

הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי המוקם בתוך הארגון החינוכי ומיועד לשרת את הארגון לשם קידום התפקוד המיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה, במטרה לקדם באופן שיטתי את ההתפתחות הנפשית, החברתית, הלימודית והמקצועית של התלמידים והצוות.

בישראל החלו להכשיר יועצים חינוכים בתחילת שנות השבעים. הייעוץ החינוכי בארץ הוא בן 50 שנה ויותר, ומעמדו והישגיו במערכת החינוך מרשימים ביותר. מעבר לסיוע הפרטני, תפקידם של היועצים בבית הספר כולל כיום התערבות מונעת כגון מניעת אלימות, הקניית כישורי חיים, טיפול ענייני בתלמידים בעלי לקויות למידה ובכלל זה מיון הזכאים להתאמות ותמיכה בהם, הדרכת מורים והורים, שיתוף פעולה ותיאום עם בעלי המקצועות המסייעים (כגון מורות מיוחדות, פסיכולוג חינוכי, עובדי רווחה, קציני ביקור סדיר) והתערבות אד־הוק באסונות ובמצבי לחץ. נוסף על כך, מצופה מן היועצים להיענות לציפיות המופנות כלפיהם מצד הנהלת בית הספר, ובכלל זה לתת מענה יעיל ומהיר לסוגיות ולבעיות דחופות העולות לסדר היום. כל אלו מחייבים את היועצים בבתי הספר לשלוט בתחומי ידע רבים ומגוונים.

התפיסה הכוללנית הבסיסית של ייעוץ בבית הספר כיום היא מניעתית. התערבות מניעתית מטרתה להפחית את השיעור, העוצמה או ההשפעה של קשיים התפתחותיים ומצביים על התלמיד בעזרת:

זיהוי ואיתור מוקדם של גורמים, תהליכים ונסיבות התורמים לקושי של התלמיד, על מנת למנוע או לרכך אותם.

חיזוק חוסנם הנפשי של התלמידים כאשר הקשיים הם מחויבי המציאות.

מסגרות העבודה של יועץ חינוכי נותנות לגיטימציה לסגנונות עבודה עם הדגשים שונים, כגון חינוך פסיכולוגי, ייעוץ טיפולי ועבודת מטה.

רקע והגדרות

הייעוץ החינוכי הוא תחום השייך לשירות פסיכולוגי ייעוצי- שפ"י שהוא אגף בכיר במשרד החינוך

לאגף שפ"י, שני אגפים מרכזיים: אגף ייעוץ ואגף פסיכולוגיה. שפ"י מעניק שירותים רגשיים וטיפוליים לתלמידים וכן תמיכה בצוותי חינוך ובהורים במוסדות החינוך. שירותי הייעוץ החינוכי ניתנים לבני הגילים 3–18 בחינוך הרגיל ולבני 3–21 בחינוך המיוחד. תפקיד היועץ החינוכי אינו מוסדר ואינו מעוגן בחקיקה ראשית או בתקנות. התפקיד מוסדר במידה מסוימת בחוזרי מנכ"ל אחדים, שרובם התפרסמו לפני כ-20-–40 שנה. דרישות הסף לקבלת רישיון קבוע לעסוק בייעוץ חינוכי: תואר שני בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה וניסיון של שנתיים עם המלצות מהפיקוח על היועצים.

שפ"י מעניק שירותים רגשיים טיפוליים לתלמידים וכן תמיכה ושירותים לצוותי חינוך והורים במוסדות החינוך. לשפ"י שני אגפים מרכזיים: אגף ייעוץ ואגף פסיכולוגיה. אגף ייעוץ חינוכי אחראי למתן שירות מקצועי-חינוכי במערכת החינוך ומיועד לשרת את הארגון לשיפור התפקוד והרווחה הנפשית של התלמידים ושל צוותי החינוך. שירותי הייעוץ ניתנים לתלמידים 2 בני 3–18 בחינוך הרגיל ובני 3–21 בחינוך המיוחד. תפקיד היועצות והיועצים החינוכיים , למעט בגני הילדים אינו מעוגן ואינו מוסדר בחקיקה ראשית או בתקנות. התפקיד מוזכר בכמה חוזרי מנכ"ל משרד החינוך − אשר רובם פורסמו לפני 20–40 שנה − ומוסדר בהם במידה מסוימת. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2002 נוסחו דרישות סף לקבלת רישיון קבוע בייעוץ החינוכי: תואר שני בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה וניסיון של שנתיים עם המלצות מהפיקוח על היועצים. לסטודנט שנה ב' לתואר שני בייעוץ חינוכי במוסד מוכר עם תעודת הוראה, המועסק כיועץ בפיקוח שפ"י יש אפשרות לקבלת רישיון זמני לעסוק בתחום, אולם הרישיון הזמני תקף לשלוש שנים בלבד.

מטרות

היועץ החינוכי, המייצג את תחום בריאות הנפש במערכת, אמון על תהליכים התפתחותיים של הפרט והארגון. היועץ החינוכי מעמיד את יכולתו המקצועית לרשות הנהלת בית-הספר והצוות החינוכי, לשם חתירה מתמדת משותפת להשגת המטרות החינוכיות הבאות:

לסייע לצוות החינוכי בבית-הספר לקדם סביבה חברתית-לימודית מיטבית, המקדמת צמיחה רגשית – תוך אישית ובין אישית, המעניקה תחושת ביטחון, שייכות ומסוגלות ומפתחת אוטונומיה בקרב תלמידים, מורים והורים.

לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט, תוך רגישות והתייחסות אל השונות באוכלוסיית התלמידים והמורים, באמצעות יצירת תנאים המאפשרים ביטוי ייחודי (אותנטי).

לפתח תהליך ייעוצי שבו יגיע הפרט להכרת עצמו והכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי.

לפתח כישורים חיוניים, אשר יעניקו כלים ויכולת התמודדות פעילה עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד לקראת צמיחה אישית ואורח חיים משמעותי בעתיד ("כישורי חיים" ו"אינטליגנציה רגשית").

• לפתח כישורי חוסן (resiliency) של פרט ומערכת להתמודד עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים, וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים. לסייע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו, תוך הגברת מודעות בצוות ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו. לפתח מודעות, רגישות, אמפתיה ואחריות לזולת, תוך הדגשת ערך התרומה והנתינה. לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית-הספר, כיסוד לקיום אקלים מיטבי.

מסגרת העבודה

ההגדרה הרשמית של משרד החינוך לאיש המקצוע הממלא תפקיד יועץ חינוכי היא "מורה יועץ". תנאי העסקתו וכפיפותו המקצועית הם בהתאם להגדרת השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ומעוגנים בחוזר מנכ"ל.

חזון הייעוץ החינוכי

הייעוץ החינוכי מהווה שירות חינוכי בלתי נפרד ממערכת החינוך במדינת ישראל. השירות המקצועי פרוס ברמת מטה, ברמת מחוז, ברמת יישוב וברמת מוסד חינוכי

• הייעוץ מחויב לקידום רווחה נפשית ותפקוד מיטבי של תלמידים וצוותים במערכת החינוך.
• השירות הייעוצי מתאפיין בראייה מערכתית, ברגישות רב-תרבותית, בתפיסות הומניסטיות, באתיקה מקצועית ובערכים של צדק חברתי, תוך איזון שבין פרואקטיביות וריאקטיביות בכל תחומי השירות.
• היועצים החינוכיים מוּנַעִים על ידי שליחות מקצועית החותרת לאיכות גבוהה ולתפוקות מדידות, בעבור הפרט והארגון, בארבעה תחומים מרכזיים:
  • הובלה והנחיה של תוכניות התפתחותיות ומניעתיות גן-י"ב ("כישורי חיים").
  • קידום אקלים מיטבי: מדידה, התערבות והערכה.
  • תמיכה רגשית-תפקודית בתהליכי הוראה-למידה.
  • התערבות במשבר ובתהליכי סיכון של פרט וארגון.
• הבטחת האיכות המקצועית של היועצים מושתתת על מחויבות המנהיגות של הייעוץ לפיתוח מקצועי של הידע, התפיסות, המיומנויות והערכים של היועצים החינוכיים לאורך כל חייהם המקצועיים.

ייעוד הייעוץ החינוכי

הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי המוקם בתוך הארגון החינוכי ומיועד לשרת את הארגון לשם קידום התפקוד המיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה.

הייעוץ החינוכי בבתי הספר הוא חלק מהצוות החינוכי. היועץ מוגדר כמורה-יועץ. היועצים החינוכיים הם עובדי הוראה ולפחות שליש ממשרתם הוא הוראה רגילה בכיתה. משרת הייעוץ שלהם אינה מבוססת על תקנים אלא על תחשיב שעות ייעוץ. תפקידיו העיקריים של היועץ החינוכי: פיתוח צוות בית-ספרי; פיתוח תוכניות התפתחות, התערבות ומניעה והטמעתן; ייעוץ לתלמיד כפרט ובתוך קבוצה, לצוות החינוך ולהנהלה. במהלך השנים נוספו ליועצים החינוכיים תפקידים, ובהם: זיהוי ואיתור ילדים ובני נוער הנתונים במצוקה ובסיכון; ליווי והדרכה בנושאי אקלים בית-ספרי מיטבי ומניעת אלימות; בניית תוכנית כישורי חיים ויישומה; קידום תהליכי למידה חברתית-רגשית .

הנחות יסוד

הנחות היסוד מייצגות תפיסות עולם ואמונות מקצועיות המאפיינות את בסיס זהותו של היועץ החינוכי. מבט פנים ארגוני ומבט-על על הארגון הבית ספרי, הן נקודות מוצא להתבוננות של היועץ על המערכת הבית ספרית. נקודות מוצא אלה מזינות את פעולותיו.

מערך הייעוץ החינוכי בבתי הספר כפוף מקצועית לדרישות הפרופסיה, ליועץ הבכיר ,המפקח על היועצים במחוז ולאגף שפ"י. מבחינה פדגוגית-מינהלית מערך הייעוץ כפוף להנהלת בית הספר. מטרות הייעוץ החינוכי בבית הספר הן סיוע לתלמיד ולמערכת הבית-ספרית להשיג תפקוד מיטבי ומיצוי מירבי של יכולותיהם, באווירה תומכת ומקבלת.

היועץ בבתי הספר מוגדר מורה-יועץ, מתוקף תפקידו כמורה מן המניין וכיועץ חינוכי. בשל כך, היועצים החינוכיים נחשבים עובדי הוראה ומשרת הייעוץ שלהם אינה מבוססת על תקנים, אלא על תחשיב שעות ייעוץ. לפיכך, היועץ מועסק כעובד הוראה ומחויב בהוראה רגילה בכיתה בהיקף של לפחות שליש משרה. יחידת העבודה של מורה-יועץ תהיה כשל מורה המועסק באותו מוסד חינוכי.

תפקידים נוספים של יועצים חינוכיים :

צוות רב-מקצועי: בשנת 2002 התקבל תיקון לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988, להלן: חוק חינוך מיוחד, ובו נקבע כי בכל בית ספר תוקם ועדת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, שאחד מחבריה יהיה יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי. בשנת 2018 התקבל תיקון נוסף לחוק זה ובו שונה השם של ועדות השילוב לצוותים רב-מקצועיים. 12 הרכב הצוות השתנה אף הוא, אך תפקיד היועץ החינוכי נותר כשהיה.

אקלים בית ספרי: היועץ החינוכי יהיה חלק מצוות הניהול של בית הספר לצורך הובלת התהליך של בניית אקלים בטוח. בין תפקידיו יחד עם הפסיכולוג החינוכבנושא זה: ליווי והדרכה של המורים בהובלת תוכניות רגשיות-חברתיות בבית הספר; שילוב היבטים של רווחה נפשית במדיניות בית הספר, לצמצום אלימות והתנהגויות סיכוניות; יצירת מתודולוגיות, כלים ודרכי פעולה להתמודדות עם אלימות והעמדתן לרשות הנהלת בית הספר והצוות החינוכי; קביעת מדדים ודרכי הערכה בנושא אלימות; בניית 13 תוכניות חינוכיות-טיפוליות לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים.

תוכנית כישורי חיים: תוכנית זו נועדה להכין את התלמידים להתמודדות עם אתגרי החיים ומצבי חיים שגרתיים ובמצבי לחץ, סיכון וחירום בהווה ובעתיד. על פי חוזר מנכ"ל, ליועץ יש כמה תפקידים בתוכנית זו: התוכנית מחייבת ליווי והדרכה קבועים של המורים על ידי יועץ בית הספר; היועץ ישתתף בצוות בית-ספרי שיתכנן את יישום התוכנית ויעקוב אחר יישומה בפועל; היועץ יגיש את התוכנית לאישור המפקח על הייעוץ; במקרים מיוחדים אפשר לשקול את העברת התוכנית על ידי היועץ ומחנך הכיתה במשותף.

ייעוץ חינוכי בגיל הרך בישראל

משרד החינוך מפעיל מאז שנת 2001, מערך של ייעוץ חינוכי לגני הילדים בישראל בדומה לנעשה בארצות הברית ובמדינות אחרות. מבנה הפעולה של הייעוץ החינוכי בגני הילדים שונה מזה שבבתי הספר, ומותאם לצרכים העולים בגילאים אלו. קהל היעד המרכזי לפעילותה של היועצת החינוכית בגיל הרך היא הגננת וצוות הגן.

המחקר והפרסום בספרות המקצועית מדגישים את מרכזיותו של הגיל הרך בהתפתחות האדם, כישוריו ואופקיו ההתפתחותיים^{[דרוש מקור]}. התפתחות זו מעלה תביעה לשים את החינוך לגיל הרך בראש סולם העדיפויות^{[דרוש מקור]}. מהותו של ייעוץ חינוכי לגיל הרך הוגדרה על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי כשירות שנועד לפתח, להקנות ולהטמיע בסוכני החיברות המרכזיים עמדות, ידע, כישורים ואסטרטגיות, התורמים לקידום רווחה נפשית בקרב ילדי הגן. מעצם הגדרה זו של ייעוד השירות, נגזרת הפעילות המקצועית של היועצות העוסקות בתחום.

הייעוץ החינוכי רואה את העשייה החינוכית בגן בהקשר של תהליכים מערכתיים, של גורמים חינוכיים הפועלים בו ושל יחסי הכוחות שביניהם. מטרת הייעוץ החינוכי בגן היא פיתוח אקלים מיטבי וגיבוש סביבה מוגנת ומאפשרת המזמנת התנסויות בהיבטים חברתיים, רגשיים ואינטלקטואליים. מטרה נוספת היא ההתמודדות במצבי לחץ. היועץ מכשיר ומאמן את הגננת וצוותה להתמודד עם מצבי חירום ומשבר בגן הילדים, לזהות איתותי מצוקה של ילדים, ולהסתייע בגורמים מקצועיים לצורך התערבויות מתאימות. בנוסף, עוסק הייעוץ בתחום התקשורת שבין הורי הילדים וצוות הגן.

קיומו של ייעוץ לגיל הרך באופן פורמלי נמצא עדיין בראשית דרכו: היקפו של השירות עדיין מצומצם, ומתועדף על פי קריטריונים מוגדרים, משרותיהן של היועצות מסתכמות במספר שעות בודדות ומבנה העסקתן של היועצות במערכת החינוך גובש בהסדרים מאולצים.^{[דרוש מקור]}

ייעוץ חינוכי בבית הספר

מערך הייעוץ החינוכי בבתי הספר כפוף מקצועית לדרישות הפרופסיה, ליועץ הבכיר (המפקח על היועצים במחוז) ולאגף שפ"י. מבחינה פדגוגית-מינהלית מערך הייעוץ כפוף להנהלת בית הספר. מטרות הייעוץ החינוכי בבית הספר הן סיוע לתלמיד ולמערכת הבית-ספרית להשיג תפקוד מיטבי ומיצוי מירבי של יכולותיהם, באווירה תומכת ומקבלת.

היועץ בבתי הספר מוגדר מורה-יועץ, מתוקף תפקידו כמורה מן המניין וכיועץ חינוכי. בשל כך, היועצים החינוכיים נחשבים עובדי הוראה ומשרת הייעוץ שלהם אינה מבוססת על תקנים, אלא על תחשיב שעות יעוץ.

פעילות הייעוץ החינוכי תהיה בתחומים האלה: פיתוח צוות בית-ספרי; פיתוח תוכניות התפתחות, התערבות ומניעה והטמעתן; ייעוץ לתלמיד כפרט, ייעוץ להנהלה ולצוות המורים; סיוע ומעורבות במצבי לחץ ובעיתות משבר.

ליועץ החינוכי תפקיד חשוב בזיהוי ובאיתור ילדים בסיכון. בהקשר זה נציין כי במסמך קודם שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי כ-85%- מן הילדים ובני הנוער המוכרים לשירותי הרווחה כחיים בסיכון ישיר או בסיכון משפחתי, אותרו על ידי מערכת החינוך. פחות ממחצית מן הילדים ובני הנוער בסיכון שאותרו, מטופלים על ידי השירותים המופקדים על הטיפול בילדים ובני נוער בסיכון. כיום, היועצים החינוכיים עוברים בעת הכשרתם השתלמות חובה באיתור ובזיהוי קושי, מצוקה וסיכון בקרב ילדים ובני נוער, ובהפנייתם לטיפול בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה.

תפקידים נוספים של יועצים חינוכיים

צוות רב-מקצועי: בשנת 2002 התקבל תיקון לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 (להלן: חוק חינוך מיוחד), ובו נקבע כי בכל בית ספר תוקם ועדת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, שאחד מחבריה יהיה יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי. בשנת 2018 התקבל תיקון נוסף לחוק זה ובו שונה השם של ועדות השילוב לצוותים רב-מקצועיים. הרכב הצוות השתנה אף הוא, אך תפקיד היועץ החינוכי נותר כשהיה.

אקלים בית ספרי: היועץ החינוכי יהיה חלק מצוות הניהול של בית הספר לצורך הובלת התהליך של בניית אקלים בטוח. בין תפקידיו (יחד עם הפסיכולוג החינוכי)

בנושא זה: ליווי והדרכה של המורים בהובלת תוכניות רגשיות-חברתיות בבית הספר; שילוב היבטים של רווחה נפשית במדיניות בית הספר, לצמצום אלימות והתנהגויות סיכוניות; יצירת מתודולוגיות, כלים ודרכי פעולה להתמודדות עם אלימות והעמדתן לרשות הנהלת בית הספר והצוות החינוכי; קביעת מדדים ודרכי הערכה בנושא אלימות; בניית תוכניות חינוכיות-טיפוליות לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים

תוכנית כישורי חיים: תוכנית זו נועדה להכין את התלמידים להתמודדות עם אתגרי על פי חוזר החיים ומצבי חיים שגרתיים ובמצבי לחץ, סיכון וחירום בהווה ובעתיד.על פי חוזר מנכ"ל, ליועץ יש כמה תפקידים בתוכנית זו: התוכנית מחייבת ליווי והדרכה קבועים של המורים על ידי יועץ בית הספר; היועץ ישתתף בצוות בית-ספרי שיתכנן את יישום התוכנית ויעקוב אחר יישומה בפועל; היועץ יגיש את התוכנית לאישור המפקח על הייעוץ; במקרים מיוחדים אפשר לשקול את העברת התוכנית על ידי היועץ ומחנך הכיתה במשותף

למידה חברתית-רגשית - SEL: תוכנית ללמידה חברתית-רגשית המשמשת תהליך חינוכי-התפתחותי לקידום עמדות, ידע ומיומנויות חברתיות ורגשיות. התייחסות רבה יותר בשנים האחרונות .

בחינוך החרדי

שירותי הייעוץ החינוכי לא ניתנים במוסדות הפטור ובמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. במוסדות חינוך אלו ובחלק ממוסדות המוכש"ר אין תקנים ליועצים חינוכיים או פסיכולוגים, ואין מנגנון מסודר לאיתור ילדים בסיכון ולטיפול. מספר היועצים בחינוך החרדי נמוך משמעותית ממספרם בשאר מערכת החינוך. על פי נתונים ממחקר שנערך ב,2018- מועסקים בו רק 10% מכלל היועצים החינוכיים במערכת, אף על פי שהחינוך החרדי הוא כ-20%- ממערכת החינוך. סקר שנעשה במהלך המחקר הראה כי רק במחצית מבתי הספר היסודיים החרדיים 19 עובד יועץ חינוכי או פסיכולוג.

ביקורת

במהלך השנים נערכו כמה דיונים בוועדת החינוך בכנסת ובהם התבררו, בין היתר, עניינים אלה: משרד החינוך מקיים דיונים רבים על התקינה של הייעוץ בכל שלבי החינוך, אך טרם התקבלה החלטה על כך; אי-התקינה של הייעוץ החינוכי מובילה לכך שאין כיסוי מלא לאיוש משרות הייעוץ החינוכי; במצב הקיים, היועץ החינוכי עובד ללא תקן מסודר ברוב שכבות הגיל ומנהלי בית הספר רשאים להחליט בכמה שעות ייעוץ הם מעוניינים, אם בכלל; למרות השאיפה לתת אוטונומיה למנהלי בתי הספר, אין לאפשר מצב שבו לא יהיה בבית הספר יועץ חינוכי או איש טיפול.  מדוחות שונים של מבקר המדינה על הייעוץ החינוכי אפשר ללמוד כמה דברים: ההמלצות לקביעת תקן לשעות ייעוץ חינוכי במשך השנים, טרם התקבלו; עומס העבודה המוטל על היועצים החינוכיים לא בא לידי ביטוי בתוספת של שעות ייעוץ; בגני הילדים אין הלימה בין מספר הגנים לבין מספר שעות הייעוץ באותו המחוז.

ראו גם

• יועץ חינוכי

• פסיכולוגיה חינוכית

לקריאה נוספת

• אביגדור קלינגמן ורחל אייזן, ייעוץ פסיכולוגי: עקרונות, גישות ושיטות התערבות, תל אביב: רמות, 1990.
• רבקה לזובסקי, מהוראה לייעוץ חינוכי: השתלבות בעבודה והתמדה בעיסוק של בוגרי המגמה לייעוץ במכללת בית ברל: מעקב אחר שנים עשר מחזורים (תשמ"א-תשנ"ג), מכללת בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך, 1995.
• רחל ארהרד, ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות, מכון מופ"ת, 2014.
• דשבסקי עדנה, "ייעוץ חינוכי לגיל הרך", "הד הגן" יוני 2006
• הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה עורכים: עמירם רביב ורחלי בולס. הוצאת ספרית פועלים, 388 עמ', 92 שקלים

קישורים חיצוניים

• הייעוץ החינוכי בבית הספר, אתר שפ"י של משרד החינוך