ייעוץ חינוכי
הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי הממוקם בתוך הארגון החינוכי ומיועד לשרת את הארגון לשם קידום התפקוד המיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה, במטרה לקדם באופן שיטתי את ההתפתחות הנפשית, החברתית, הלימודית והמקצועית של התלמידים והצוות.
היסטוריה
עריכההמקצוע "ייעוץ חינוכי" יושם לראשונה בארצות הברית לפני כמאה שנה, בתחילת המאה הקודמת, כדי לענות על הצורך בהכוון של התלמידים שלמדו לקראת הכשרתם למקצועות תעסוקה.[1]המייסד הראשון היה פרנק פרסונס, הנחשב ל"אבי ההדרכה והייעוץ", בארצות הברית.[2]
פרסונס החל בתעשייה ובתהליכי הכוונה תעסוקתית כשהמטרה העיקרית שלו הייתה סיוע לתלמידים בבחירת מקצוע. הייעוץ החינוכי התחיל את דרכו כתחום שהתמקד בהכוון מקצועי והתפתח במהלך השנים למקצוע רחב יריעה שמעוגן בתפיסה כוללת של תפקידי בית הספר במערכת החינוך ובחברה.[3]
בהמשך, חלה התפתחות אקדמית: הוקמו תוכניות לימוד ראשונות בייעוץ חינוכי, בשילוב גישות פסיכולוגיות ופדגוגיות. המקצוע התרחב מהכוונה תעסוקתית, לליווי רגשי וחברתי והתמקדות בצרכים הרגשיים של התלמידים.
בישראל החלו להכשיר יועצות חינוכיות בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הייעוץ החינוכי בארץ הוא בן 50 שנה ויותר, ומעמדו והישגיו במערכת החינוך מרשימים ביותר. מעבר לסיוע הפרטני, תפקידם של היועצות בבית הספר כולל כיום התערבות מונעת כגון מניעת אלימות, הקניית כישורי חיים, טיפול ענייני בתלמידים בעלי לקויות למידה ובכלל זה מיון הזכאים להתאמות בבחינות הבגרות ותמיכה בהם, הדרכת מורים והורים, שיתוף פעולה ותיאום עם בעלי המקצועות המסייעים (כגון מורות מיוחדות, פסיכולוג חינוכי, עובדי רווחה, קציני ביקור סדיר וכ') , והתערבות אד־הוק במצבי משבר ובמצבי לחץ. נוסף על כך, מצופה מן היועצות להיענות לבקשות המופנות כלפיהם מצד הנהלת בית הספר, ובכלל זה לתת מענה יעיל ומהיר לסוגיות ולבעיות דחופות העולות לסדר היום. כל אלו מחייבים את היועצות בבתי הספר לשלוט בתחומי ידע רבים ומגוונים.[4]
פרופסיית הייעוץ החינוכי
עריכההייעוץ החינוכי הוא חלק מן המערך המסייע הפועל בתוך בית הספר. הוא אמון על תהליכים התפתחותיים של הפרט ושל הארגון כדי להביא לידי תפקוד מיטבי ולמיצוי מרבי של הכוחות הטמונים בהם. .בכל השנים מאז הולדתו בראשית המאה העשרים, עבר הייעוץ החינוכי בארץ ובעולם תהליכי חיפוש אחר זהות מקצועית ברורה ומוגדרת ותהליכי התמקצעות לקביעת מעמדו כפרופסיה רלוונטית. הזהות המקצועית-הייעוצית שלו דינמית ונמצאת בתהליך מתמיד של הבנייה והתפתחות, בתיאום עם השינויים הרבים המתחוללים בסביבת עולם פוסט-מודרני של ערכים משתנים בתחומי המשפחה, החברה והתרבות.[3]
רקע והגדרות
עריכההתפיסה הכוללנית הבסיסית של ייעוץ בבית הספר כיום היא מניעתית. התערבות מניעתית מטרתה להפחית את השיעור, העוצמה או ההשפעה של קשיים התפתחותיים על התלמיד בעזרת:
זיהוי ואיתור מוקדם של גורמים, תהליכים ונסיבות היוצרים קושי של התלמיד, על מנת למנוע או לרכך אותם. חיזוק חוסנם הנפשי של התלמידים כאשר הקשיים הם מחויבי המציאות.
מסגרות העבודה של יועצת חינוכית נותנות לגיטימציה לסגנונות עבודה עם הדגשים שונים, כגון חינוך פסיכולוגי, ייעוץ טיפולי ועבודת מטה.
הייעוץ החינוכי הוא תחום השייך לשירות פסיכולוגי ייעוצי- שפ"י שהוא אגף בכיר במשרד החינוך.[5]
לאגף שפ"י, שני אגפים מרכזיים: אגף ייעוץ ואגף פסיכולוגיה. שפ"י מעניק שירותים רגשיים וטיפוליים לתלמידים וכן תמיכה בצוותי חינוך ובהורים במוסדות החינוך. שירותי הייעוץ החינוכי ניתנים לבני הגילים 3–18 בחינוך הרגיל ולבני הגילים 3–21 בחינוך המיוחד.
ההגדרה הרשמית של משרד החינוך לאשת המקצוע הממלאת תפקיד יועצת חינוכית היא "מורה יועצת". תנאי העסקתה וכפיפותה המקצועית הם בהתאם להגדרת השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ומעוגנים בחוזר מנכ"ל.[6]
הייעוץ החינוכי בבתי הספר הוא חלק מהצוות החינוכי. היועצות החינוכיות הן עובדות הוראה ולפחות שליש ממשרתן הוא הוראה רגילה בכיתה. משרת הייעוץ שלהם אינה מבוססת על תקנים אלא על תחשיב שעות ייעוץ. היועצת בבתי הספר מוגדרת כמורה-יועצת, מתוקף תפקידה כמורה מן המניין וכיועצת חינוכית. בשל כך, היועצות נחשבות עובדות הוראה ומשרת הייעוץ שלהן אינה מבוססת על תקנים, אלא על תחשיב שעות ייעוץ.
חזון הייעוץ החינוכי
עריכהעל פי החזון ה"חדש" של אגודת היועצים האמריקאית, מודל העבודה הייעוצית מציע ארבעה תחומי פעילות:[7]
ייעוץ -Counseling, שמבוסס על יחסים בין-אישיים מקצועיים בין יועץ לנועץ;
היוועצות- Consultation, שמבוססת על שיתוף בידע מקצועי עם גורמי מקצוע אחרים (פסיכולוגים, הורים, מורים, מנהל):
תיאום -Coordination ,המופעל בידי היועץ כדי לתאם בין שירותים בקהילה לצרכים מאותרים בקרב תלמידים, מורים והורים;
ניהול תוכניות התערבות - Program Managing –הפעלה של תוכניות התפתחותיות ומניעתיות באמצעות הכשרת צוותים חינוכיים ויישומן בקרב התלמידים, בליווי מערך בקרה והערכה .
מצופה מאנשי הייעוץ להפגין מנהיגות, לנהוג בגישה פרו-אקטיבית, לקדם הישגים לימודיים, להביא לידי צדק חברתי ולפעול למען שינוי נורמות ומבנים חברתיים שיקדמו מיטביות לכלל סביבת בית הספר[8]
בישראל, היועצת החינוכית המייצגת את תחום בריאות הנפש במערכת, אמונה על תהליכים התפתחותיים של הפרט והארגון. היועצת מעמידה את יכולתה המקצועית לרשות הנהלת בית-הספר והצוות החינוכי, לשם חתירה מתמדת משותפת להשגת המטרות החינוכיות הבאות:[9]
לסייע לצוות החינוכי בבית-הספר לקדם סביבה חברתית-לימודית מיטבית, המקדמת צמיחה רגשית – תוך אישית ובין אישית, המעניקה תחושת ביטחון, שייכות ומסוגלות ומפתחת אוטונומיה בקרב תלמידים, מורים והורים.
לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט, תוך רגישות והתייחסות אל השונות באוכלוסיית התלמידים והמורים, באמצעות יצירת תנאים המאפשרים ביטוי ייחודי .
לפתח תהליך ייעוצי שבו יגיע הפרט להכרת עצמו והכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי.
לפתח כישורים חיוניים, אשר יעניקו כלים ויכולת התמודדות פעילה עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד לקראת צמיחה אישית ואורח חיים משמעותי בעתיד ("כישורי חיים" ו"אינטליגנציה רגשית").
לפתח כישורי חוסן (resiliency) של הפרט והמערכת, להתמודדות עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים, וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים: לסייע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו, תוך הגברת מודעות בצוות ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו. לפתח מודעות, רגישות, אמפתיה ואחריות לזולת, תוך הדגשת ערך התרומה והנתינה. לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית-הספר, כיסוד לקיום אקלים מיטבי.[10]
היעוץ החינוכי בבית הספר
עריכההייעוץ החינוכי בישראל מהווה שירות חינוכי בלתי נפרד ממערכת החינוך. השירות המקצועי פרוס ברמת מטה, ברמת מחוז, ברמת יישוב וברמת מוסד חינוכי[11].
היועצות החינוכיות מתמקדות בארבעה תחומים מרכזיים:
הובלה והנחיה של תוכניות התפתחותיות ומניעתיות גן-י"ב ("כישורי חיים ).
קידום אקלים מיטבי: מדידה, התערבות והערכה.
תמיכה רגשית-תפקודית בתהליכי הוראה-למידה.
התערבות במשבר ובתהליכי סיכון של פרט וארגון.
בנוסף, יועצות חינוכיות נדרשות למלא תפקידים רבים בתחומי פעילות מגוונים: עבודה עם תלמידים, מורים, הורים, הדרכה במעברים, סיוע לתלמידים עם צרכים מיוחדים, הפעלת תוכניות התערבות וייעוץ למערכת .[12]
מערך הייעוץ החינוכי בבתי הספר כפוף מקצועית לדרישות הפרופסיה, ליועץ הבכיר (המפקח על היועצים במחוז) ולאגף שפ"י. מבחינה פדגוגית-מינהלית מערך הייעוץ כפוף להנהלת בית הספר.
תפקידיה העיקריים של היועצת החינוכית בבית הספר הם: פיתוח צוות בית-ספרי; פיתוח תוכניות התפתחות, התערבות ומניעה והטמעתן; ייעוץ לתלמיד כפרט ובתוך קבוצה, לצוות החינוך ולהנהלה.
במהלך השנים נוספו להן תפקידים, ובהם: זיהוי ואיתור ילדים ובני נוער הנתונים במצוקה ובסיכון; ליווי והדרכה בנושאי אקלים בית-ספרי מיטבי ומניעת אלימות; בניית תוכנית כישורי חיים ויישומה; קידום תהליכי למידה חברתית-רגשית .[5]
צוות רב-מקצועי: בשנת 2002 התקבל תיקון לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988, להלן: חוק חינוך מיוחד, ובו נקבע כי בכל בית ספר תוקם ועדת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, שאחד מחבריה יהיה יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי. בשנת 2018 התקבל תיקון נוסף לחוק זה ובו שונה השם של ועדות השילוב לצוותים רב-מקצועיים. הרכב הצוות השתנה אף הוא, אך תפקיד היועץ החינוכי נותר כשהיה.[13]
אקלים בית ספרי: היועץ החינוכי יהיה חלק מצוות הניהול של בית הספר לצורך הובלת התהליך של בניית אקלים בטוח. בין תפקידיו יחד עם הפסיכולוג החינוכבנושא זה: ליווי והדרכה של המורים בהובלת תוכניות רגשיות-חברתיות בבית הספר; שילוב היבטים של רווחה נפשית במדיניות בית הספר, לצמצום אלימות והתנהגויות סיכוניות; יצירת מתודולוגיות, כלים ודרכי פעולה להתמודדות עם אלימות והעמדתן לרשות הנהלת בית הספר והצוות החינוכי; קביעת מדדים ודרכי הערכה בנושא אלימות; בניית 13 תוכניות חינוכיות-טיפוליות לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים.
תוכנית כישורי חיים: תוכנית זו נועדה להכין את התלמידים להתמודדות עם אתגרי החיים ומצבי חיים שגרתיים ובמצבי לחץ, סיכון וחירום בהווה ובעתיד. על פי חוזר מנכ"ל, ליועץ יש כמה תפקידים בתוכנית זו: התוכנית מחייבת ליווי והדרכה קבועים של המורים על ידי יועץ בית הספר; היועץ ישתתף בצוות בית-ספרי שיתכנן את יישום התוכנית ויעקוב אחר יישומה בפועל; היועץ יגיש את התוכנית לאישור המפקח על הייעוץ; במקרים מיוחדים אפשר לשקול את העברת התוכנית על ידי היועץ ומחנך הכיתה במשותף.[14]
למידה חברתית רגשית- SEL , תכנית ללמידה חברתית- רגשית המשמשת תהליך חינוכי התפתחותי ללקידום עמדות, ידע ומיומנויות חברתיות ורגשיות. .[15]
הייעוץ החינוכי בגיל הרך
עריכהמשרד החינוך מפעיל מאז שנת 2001, מערך של ייעוץ חינוכי לגני הילדים בישראל בדומה לנעשה בארצות הברית ובמדינות אחרות. מבנה הפעולה של הייעוץ החינוכי בגני הילדים שונה מזה שבבתי הספר, ומותאם לצרכים העולים בגילאים אלו. קהל היעד המרכזי לפעילותה של היועצת החינוכית בגיל הרך היא הגננת וצוות הגן.
המחקר והפרסום בספרות המקצועית מדגישים את מרכזיותו של הגיל הרך בהתפתחות האדם, כישוריו ואופקיו ההתפתחותיים . [16]התפתחות זו מעלה תביעה לשים את החינוך לגיל הרך בראש סולם העדיפויות. [17] מהותו של ייעוץ חינוכי לגיל הרך הוגדרה על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי כשירות שנועד לפתח, להקנות ולהטמיע בסוכני החיברות המרכזיים עמדות, ידע, כישורים ואסטרטגיות, התורמים לקידום רווחה נפשית בקרב ילדי הגן. מעצם הגדרה זו של ייעוד השירות, נגזרת הפעילות המקצועית של היועצות העוסקות בתחום.
הייעוץ החינוכי רואה את העשייה החינוכית בגן בהקשר של תהליכים מערכתיים, של גורמים חינוכיים הפועלים בו ושל יחסי הכוחות שביניהם. מטרת הייעוץ החינוכי בגן היא פיתוח אקלים מיטבי וגיבוש סביבה מוגנת ומאפשרת המזמנת התנסויות בהיבטים חברתיים, רגשיים ואינטלקטואליים. מטרה נוספת היא ההתמודדות במצבי לחץ. היועץ מכשיר ומאמן את הגננת וצוותה להתמודד עם מצבי חירום ומשבר בגן הילדים, לזהות איתותי מצוקה של ילדים, ולהסתייע בגורמים מקצועיים לצורך התערבויות מתאימות. בנוסף, עוסק הייעוץ בתחום התקשורת שבין הורי הילדים וצוות הגן.
קיומו של ייעוץ לגיל הרך באופן פורמלי נמצא עדיין בראשית דרכו: היקפו של השירות עדיין מצומצם, ומתועדף על פי קריטריונים מוגדרים, משרותיהן של היועצות מסתכמות במספר שעות בודדות ומבנה העסקתן של היועצות במערכת החינוך גובש בהסדרים מאולצים.[18]
הייעוץ החינוכי בחינוך החרדי
עריכהשירותי הייעוץ החינוכי לא ניתנים במוסדות הפטור ובמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. במוסדות חינוך אלו אין תקנים ליועצות חינוכיות או פסיכולוגים, ואין מנגנון מסודר לאיתור ילדים בסיכון ולטיפול. מספר היועצות בחינוך החרדי נמוך משמעותית ממספרן בשאר מערכת החינוך. על פי נתונים ממחקר שנערך ב,2018- מועסקים בו רק 10% מכלל היועצים החינוכיים במערכת, אף על פי שהחינוך החרדי הוא כ-20%- ממערכת החינוך. סקר שנעשה במהלך המחקר הראה כי רק במחצית מבתי הספר היסודיים החרדיים עובדת יועצת חינוכית או פסיכולוג[5][19]
קשיים בהגדרת התקן הייעוצי
עריכהההגדרה הרשמית של משרד החינוך לאשת המקצוע הממלאת תפקיד יועצת חינוכית היא "מורה יועצת". תנאי העסקתה וכפיפותה המקצועית הם בהתאם להגדרת השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ומעוגנים בחוזר מנכ"ל.[6]
תפקיד היועצות החינוכיות, למעט בגני הילדים, אינו מעוגן ואינו מוסדר בחקיקה ראשית או בתקנות. התפקיד מוזכר בכמה חוזרי מנכ"ל משרד החינוך − אשר רובם פורסמו לפני 20–40 שנה − ומוסדר בהם במידה מסוימת. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2002 נוסחו דרישות סף לקבלת רישיון קבוע בייעוץ החינוכי: תואר שני בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה וניסיון של שנתיים עם המלצות מהפיקוח על היועצים. לסטודנט שנה ב' לתואר שני בייעוץ חינוכי במוסד מוכר עם תעודת הוראה, המועסק כיועץ בפיקוח שפ"י יש אפשרות לקבלת רישיון זמני לעסוק בתחום, אולם הרישיון הזמני תקף לשלוש שנים בלבד.[20]
מורכבות התפקיד שתוארה לעיל ניכרת במסמך הסטנדרטים לפרקטיקה מקצועית של יועצות חינוכיות. מורכבות זו מכתיבה את הצורך למצוא איזון בין עבודה פרטנית ובין פעילות מערכתית, לעבוד בזיקת גומלין עם קהלי יעד רחבים בתוך בית הספר -מנהלים, רכזים, צוותי מורים, מחנכים, ועם גורמים רלוונטיים מחוץ לבית הספר- פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועובדים קהילתיים אחרים.
יועצות נדרשות לשלב בין ביצוע משימות מתוכננות עם מתן מענה מיידי ובין דרישות בלתי צפויות.[21]
במהלך השנים נערכו כמה דיונים בוועדת החינוך בכנסת ובהם התבררו, בין היתר, עניינים אלה: משרד החינוך מקיים דיונים רבים על התקינה של הייעוץ בכל שלבי החינוך, אך טרם התקבלה החלטה על כך; אי-התקינה של הייעוץ החינוכי מובילה לכך שאין כיסוי מלא לאיוש משרות הייעוץ החינוכי; במצב הקיים, היועצת החינוכית עובתד ללא תקן מסודר ברוב שכבות הגיל ומנהלי בית הספר רשאים להחליט בכמה שעות ייעוץ הם מעוניינים, אם בכלל; למרות השאיפה לתת אוטונומיה למנהלי בתי הספר, אין לאפשר מצב שבו לא תהיה בבית הספר יועצת חינוכית או איש טיפול. מדוחות שונים של מבקר המדינה על הייעוץ החינוכי אפשר ללמוד כמה דברים: ההמלצות לקביעת תקן לשעות ייעוץ חינוכי במשך השנים, טרם התקבלו; עומס העבודה המוטל על היועצותהחינוכיות לא בא לידי ביטוי בתוספת של שעות ייעוץ; בגני הילדים אין הלימה בין מספר הגנים לבין מספר שעות הייעוץ באותו המחוז.[5]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אביגדור קלינגמן ורחל אייזן, ייעוץ פסיכולוגי: עקרונות, גישות ושיטות התערבות, תל אביב: רמות, 1990
- רבקה לזובסקי, מהוראה לייעוץ חינוכי: השתלבות בעבודה והתמדה בעיסוק של בוגרי המגמה לייעוץ במכללת בית ברל: מעקב אחר שנים עשר מחזורים (תשמ"א-תשנ"ג), מכללת בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה בהכשרה להוראה ובחינוך, 1995
- רחל ארהרד, ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות, מכון מופ"ת, 2014
- דשבסקי עדנה, "ייעוץ חינוכי לגיל הרך", "הד הגן", יוני 2006
- הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה עורכים: עמירם רביב ורחלי בולס. הוצאת ספרית פועלים, 388 עמ'
קישורים חיצוניים
עריכה- הייעוץ החינוכי בבית הספר, אתר שפ"י של משרד החינוך
הערות שוליים
עריכה- ^ Norman C. Gysbers, Ph.D., Curators’ Professor, University of Missouri – Columbia, [https://www.schoolcounselor.org/getmedia/52aaab9f-39ae-4fd0-8387-1d9c10b9ccb8/History-of-School-Counseling.pdf THE FUTURE: A BRIEF HISTORY OF SCHOOL COUNSELING], American school counselling association
- ^ Frank Parsons: The Father of Guidance and Counselling, Testbook (באנגלית)
- ^ 1 2 פרופסור יצחק גילת, שרה רוזנאו, אני אדם אחד...., היעוץ החינוכי כרך כ אוקטובר 2017, 2017
- ^ אביגדור קלינגמן, מן הספרות המקצועית, מגמות, ,2016 נ"א, 2016, עמ' עמ 443-446
- ^ 1 2 3 4 כתיבה: מיכה נוי | אישור: יובל וורגן; עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת, הייעוץ החינוכי במערכת החינוך, באתר www.knesset.gov.il, תאריך: כ"ו באדר תשפ"ג, 19 במרץ 2
- ^ 1 2 תפקיד היועץ, באתר שפ"ינט
- ^ Judy Bowers, Patricia A. Hatch, The ASCA National Model: A Framework for School Counseling Programs. Second Edition, American School Counselor Association, 1101 King Street, Suite 625, Alexandria, VA 22314, 2005, ISBN 978-1-929289-02-8. (באנגלית)
- ^ John P. Galassi, Patrick Akos, Déjà Vu and Moving the Conversation, The Counseling Psychologist 32, 2004-03, עמ' 235–244 doi: 10.1177/0011000003261359
- ^ נורית לוי, Review of מסע של תקווה — ייעוץ וחינוך בעידן של אי ודאות, Mifgash: Journal of Social-Educational Work / מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 2004, עמ' 137–144
- ^ רחל ארהרד, עדנה דשבסקי, Rachel Erhard, Edna Dashevsky, Educational Counseling: An Exhausting Journey from Pole to Pole / הייעוץ החינוכי בישראל — במסע מייגע מקוטב לקוטב, Studies in Education / עיונים בחינוך 4, 1999, עמ' 9–31
- ^ אודות אגף ייעוץ חינוכי, באתר שפ"ינט
- ^ ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות, באתר מרכז ההזמנות של מכון מופ"ת
- ^ חוק חינוך מיוחד – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ לא צוין, הפעלת התכנית "כישורי חיים", באתר משרד החינוך שפ"י, 20.9.2022
- ^ לא צוין, למידה רגשית חברתית, באתר שפ"י, 19.3.23
- ^ התפתחות בגיל הרך והילדות המוקדמת: על התפתחות נורמלית בגיל הרך - מכון סול, באתר מכון סול לפסיכותרפיה (באנגלית)
- ^ ד"ר רותי פויכטונגר, תשתית ידע מחקרי: הרשויות המקומיות ומסגרות החינוך, המדענית הראשית משרד החינוך, אוגוסט 2022
- ^ תמי אומנסקי, תפקיד חינוכי יעוץ בגיל הרך מדינת ישראל משרד החינוך המינהל הפדגוגי השרות הפסיכולוגי ייעוצי אגף ייעוץ, 10.12.2013, עמ' 1-3
- ^ https://berl.org.il/wp-content/uploads/2017/08/דוח-מערכת-החינוך-החרדית.pdf/, באתר קרן ברל כצנלסון (ב־)
- ^ לא צוין, תקנון מתן רשיון ייעוץ, באתר משרד החינוך חוזר מנכ"ל, 1.3.2002
- ^ דשבסקי עדנה, סטנדרטים לפרקטיקה המקצועית בייעות החינוכי 2009, אגף הפרסומים משרד החינוך לא צוין, 2009