רידיגר הוצמן

בישוף העיר שפייר

רידיגר הוצמןגרמנית: Rüdiger Huzmann; נפטר ב-22 בפברואר 1090) היה הבישוף של העיר שפייר בין השנים 1074 ל־1090.

רידיגר הוצמן
לידה המאה ה־11 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1090 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הוצמן נולד למשפחה המקורבת לשושלת הסאלית (אנ'), משפחת אצולה באימפריה הרומית הקדושה. הוא שימש כקנון (אנ') (איש דת וחבר קתדרלה) בקתדרלת שפייר ועמד בראש בית הספר לדת שפעל בה.

בשנת 1074 מונה לבישוף שפייר על ידי היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. במאבק האינווסטיטורה הוא עמד לצד הקיסר. בשל נאמנותו לקיסר, הוא נאסר על ידי גרגוריוס השביעי, הובא לרומא ונענש במאסר במנזר.

בתקופתו כבישוף שופצה קתדרלת שפייר, שהייתה חשובה לקיסר עקב קבורתם של בני השושלת הסאלית במקום.

פריווילגיה ליהודים

עריכה

ביוזמתו של הוצמן התיישבו יהודים בעיר שפייר בשנת 1084. הוצמן הזמין יהודים להתיישב בעיר, והעניק ליהודי המקום כתב זכויות שבו כתב:

אני רודיגר חוזמן בישוף שפייר, בעשותי את העיר שפייר לכרך, חשבתי כי אוסיף אלף מונים על כבוד מקומנו, אם אביא יהודים לשכן בו. ואת היהודים שהובאו הושבתי מחוץ לעדה ולמקום מגוריהם של שאר התושבים. ולמען לא יהיו בנקל למפגע לפרעות ההמון הגס, הקפתים חומה[1]

ההתיישבות היהודית בשפייר בעקבות הכרזתו של הוצמן הייתה הפעם הראשונה שבה התיישבו יהודים בעיר זו. היישוב התקיים בפרוור אלטשפייר שבשפייר והיה הגטו העירוני המתועד הראשון.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מתניה יוסף בן-גדליה, חכמי שפייר בימי גזירות תתנ"ו ולאחריהן: קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור ויצירתם הרוחנית בשלהי המאה ה-11 ובראשית המאה ה-12, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ניסן ה'תשס"ז, עמוד 121
  2. ^ מרי פולברוק, A Concise History of Germany, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1991, עמ' 20. ISBN 0-521-83320-5
  ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.