ריטה מיי בראון

סופרת ומשוררת אמריקאית

ריטה מיי בראוןאנגלית: Rita Mae Brown, נולדה ב-28 בנובמבר 1944) היא סופרת, משוררת ואקטיביסטית פמיניסטית וביסקסואלית אמריקאית. היא ידועה בשל ספרה הראשון, הרומן רב המכר "סבך הפרי האדום" אשר יצא לאור 1973 והציג מערכות יחסים רומנטיות ומיניות בין נשים, באופן מפורש אשר לא היה מקובל באותה התקופה. בראון חוקרת ברבים מספריה מערכות יחסים ביסקסואליות, לסביות, והומוסקסואליות, וכן את מקומן של נשים בחברה בה מעמדן נחות. בראון היא גם כותבת ספרות בלשית ותסריטאית, והייתה אקטיביסטית בולטת בשנות ה-60 בתחומי פמיניזם וזכויות להט"ב.

ריטה מיי בראון
Rita Mae Brown
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בנובמבר 1944 (בת 79)
הנובר, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק, תיכון פורט לודרדייל, בית הספר לאמנויות חזותיות, אוניברסיטת פלורידה, מכון יוניון והאוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, רומן, מסתורין, תסריט עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי פמיניזם לסבי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סבך הפרי האדום, Loose Lips, Venus Envy, Six of One, Bingo, Southern Discomfort עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
www.ritamaebrownbooks.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יש הסוברים כי השיר ריטה מיי של בוב דילן, אשר הוקלט במסגרת ההקלטות לאלבומו Desire (אולם לבסוף לא נכלל בו) מתייחס לריטה מיי בראון ומאבקיה למען חופש מיני עבור לסביות.[1]

ביוגרפיה עריכה

בראון נולדה בהנובר שבפנסילבניה, ארצות הברית. היא גדלה בפלורידה ומשנת 2004 היא מתגוררת באזור שרלוטסוויל שבוירג'יניה. במהלך שנות ה-60 למדה בראון באוניברסיטת פלורידה אך לא השלימה את לימודיה שם. היא עברה לניו יורק ונרשמה לאוניברסיטת ניו יורק שם השלימה תואר ראשון בלימודים קלאסיים ואנגלית. בהמשך קיבלה תואר אקדמאי נוסף בסינמטוגרפיה מבית הספר לאומנות חזותית בניו יורק. בנוסף, היא בעלת תואר במדע המדינה מ"המכון ללימודי מדיניות" בוושינגטון די. סי.

בראון הייתה בת-זוגן של הטניסאית מרטינה נברטילובה, של השחקנית פני פלאג ושל הפוליטיקאית איליין נובל.

את קריירת הכתיבה שלה החלה בראון בפרסום שני ספרי שירה אשר הראשון מביניהם יצא בשנת 1971. בשנת 1982 היא הייתה מועמדת לפרס אמי.

אקטיביזם עריכה

בשנות ה-60 מיקדה בראון את פעילותה בפוליטיקה והפכה לאקטיביסטית בתנועות רבות, ביניהן התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, התנועה הפמיניסטית ותנועת ההתנגדות למלחמה. בנוסף, היא הייתה חברה בתנועה לשחרור הלהט"בי, סייעה בהקמת ארגון נוסף (Student Homophile League) ולקחה חלק במהומות סטונוול שנערכו בניו יורק.

בראון עבדה בארגון נשים לאומי (NOW) בסוף שנות השישים כעורכת של עלון הארגון ובתפקידים נוספים. ב-1969 בטי פרידן, שהייתה נשיאת הארגון, פטרה אותה כחלק מההתנגדותה למעורבות הגוברת של לסביות בתנועה שהיא קראה לה "איום הלוונדר". בראון ואחרות ארגנו מפגן בכנס לסבי בו עלו לבמה מול 400 נשים לבושות חולצות עם הכיתוב איון הלוונדר והקריאו את מה שנחשב המניפסט הלסבי פמיניסטי הראשון (The Woman-Identified Woman).[2][3] לבראון היה תפקיד חשוב במתקפה שערכה תנועת הפמיניזם הרדיקלי "איום הלוונדר" ("Lavender Menace") על הדרת הלסביות מארגוני נשים.

בתחילת שנות ה-70 הייתה בראון מהמייסדות של העיתון הלסבי-פמיניסטי "The Furies Collective" בה השתתפה גם ג'ואן אי ביירן. האג'נדה שלו הייתה שהטרוסקסואליות היא המקור לכל תהליכי הדיכוי.

כתיבה עריכה

שירה עריכה

  • The Hand That Cradles the Rock (1971)
  • Songs to a Handsome Woman (1973)

מחזות עריכה

  • Mary Pickford: A Life on Film (1997)
  • The Woman Who Loved Elvis (1993) (TV)
  • Rich Men, Single Women (1990) (TV)
  • Me and Rubyfruit (1989)
  • My Two Loves (1986)
  • The Long Hot Summer (1985)
  • The Slumber Party Massacre (1982)
  • I Love Liberty (1982)

רומנים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bob Dylan Who's Who, www.expectingrain.com
  2. ^ Bonnie Zimmerman, Editor, כרך Vol. 1, Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia, Routledge, 1999, עמ' 134
  3. ^ Vicki L. Eaklor, Queer America: A GLBT History of the 20th Century, Greenwood, 2008, עמ' 145