רינה בן מנחם
שרה רינה בן מנחם (26 ביוני 1935 – 12 ביוני 2004) הייתה סופרת, ציירת וצורפת ישראלית. מחברת הספר העברי הראשון על הומואים ולסביות, "הדווקאים" (1960),[1][2] והרומן הלסבי העברי הראשון, "הצלע" (1961), תחת שם העט ש.ר.ב.
 | |
| רינה בן מנחם, 1960 | |
| לידה |
26 ביוני 1935 בני ברק, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 2004 (בגיל 68) אמסטרדם, הולנד |
| מדינה |
ישראל |
| לאום |
 ישראל |
| שם עט |
ש.ר.ב |
| מקום לימודים |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
| שפות היצירה | עברית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
בן מנחם נולדה וגדלה בבית מבודד בבני ברק עם אחיה עודד ואחותה תמרה, לאמא אסתר לבית אבניאל ילידת תל אביב ואבא נחום יליד סלונים שבבלארוס. אביה היה חבר "ההגנה". בגיל 15 עזבה את בית הספר והחלה ללמוד צורפות בבצלאל ירושלים. התנדבה לצה"ל בגיל 17. שירתה בחיל האוויר, שימשה כמדריכת ספורט לבנות. בסיום השרות הצבאי חזרה לירושלים ועבדה בצורפות. היא התפרנסה מיצירת תכשיטים ומכתיבת ספרונים של ספרות זולה. היא גרה בירושלים ועין הוד. בעת שהותה בירושלים פרסמה בהוצאה עצמית את שלושת ספריה.
כשיצא "הדווקאים" לאור, הממסד הספרותי הישראלי התנער ממנו לחלוטין. בריאיון לשבועון העולם הזה ב-18 במרץ 1960, כתב העת היחיד שהתייחס להופעת הספר, סיפרה שרה על מאמציה להוציאו לאור. היא עברה ממו"ל למו"ל, ספגה סירובים, פגיעות ועלבונות, ובכל זאת לא ויתרה. כדי להתקיים, כתבה מערכונים ורומאנים זעירים בסיטונות, עבור פרוטות. אך תמיד הייתה חוזרת אל אוסף הסיפורים של הדווקאים. עד שלאט לאט הצטברו אצלה הלירות הדרושות להוצאת הספר על חשבונה. בעקבות הכתבה, שהביאה ציטוטים מתוך הספר, מכירות הספר גברו, כפי שמדווח השבועון בגיליון שיצא שבועיים מאוחר יותר:
יומיים אחרי שפירסם 'העולם הזה' לקט פיקנטי מתוך הספר, אי אפשר היה להשיג טופס אחד של "הדווקאים" בדוכני הספרים המרכזיים, כי היתה זו הפעם הראשונה שנכתב בישראל על הווי זה — לא בתור בעיה אלא בתור הווי חי ומוכר היטב לסופרת.
— "העולם הזה" 1960.
בתחילת שנות ה-70 עזבה את ישראל והשתקעה באמסטרדם שבהולנד, שם היה לה דוכן בשוק הפשפשים לממכר משקפיים אופטיות יד שנייה.
בן מנחם הפגינה תעוזה בכך ששילבה את דיוקנה בעטיפת שער "הדווקאים" שעיצבה בעצמה אך לא שיתפה בכתיבתו ובהוצאתו את משפחתה ומכריה. אפילו מכריה הקרובים לא ידעו כי כתבה ספרים נוספים לאחר "הדווקאים", ובמשפחתה הספרים היו טאבו ולא דיברו עליהם. בשנתיים האחרונות לחייה סבלה מאמפיזמה כתוצאה מעישון. חבריה ומשפחתה ליוו אותה מקרוב. היא נפטרה באמסטרדם.
משפחה עריכה
תמרה, אחותה הצעירה של בן מנחם נשואה לעיתונאי נחום ברנע. בני דודה של רינה בן מנחם הם יצחק בן מנחם ("גוליבר") ואריה ורדי.
רשימת ספריה עריכה
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
רינה בן מנחם, ברשת החברתית פייסבוק- שרה רינה בן-מנחם (ש.ר.ב.), ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
שרה מענית, למה בשנות ה-60 כתבו על "גל הלסביות בישראל", באתר הארץ, 18 באפריל 2015- רונן טל, עשתה דווקא: הסופרת הלסבית העברית הראשונה, באתר "ידיעות אחרונות", 13 באוקטובר 2018
- רינה בן מנחם, פרק ראשון מ"הדווקאים", באתר ynet, 27 באוקטובר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ "סיפור אימים", חרות, 8 באפריל 1960
- ^ מצב רוחו של בן-ארצי על הגובה..., חרות, 20 במרץ 1963
- ^ שרה מענית, קשה להאמין שספר אמיץ שכזה ראה אור בארץ ב-1961, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
- ^ שרה מענית, הפרחחית: פרק אחרון על הסופרת שהקדימה את זמנה, באתר הארץ, 21 באפריל 2015