ריקשה

כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת.

ריקשהיפנית: 力車,‏ rikisha) היא כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת.

ריקשה בקיוטו, יפן
אוטו-ריקשה ממונעת בגואה, הודו

הריקשה פותחה לראשונה ביפן, ובעקבות המחיר הנמוך של הנסיעה בה הפכה הריקשה לפופולרית בעריה והתפשטה לשאר ארצות אסיה.

ישנם שני סוגים עיקריים של ריקשות:

  • ריקשה דו-גלגלית, המונעת על ידי אדם, הרתום אליה ומושך אותה תוך כדי הליכה או ריצה.
  • ריקשה תלת-גלגלית, הרתומה לאופניים המופעלים על ידי נהג הריקשה.

ריקשות נפוצות בימינו באזורים מסוימים בהודו, בנפאל ובמדינות אחרות באסיה.

ריקשות ממונעות (אנ') קיימות במדינות הודו-סין (שבהן הן מכונות "טוק-טוק") ובהודו, שבה גם ריקשה ממונעת נקראת ריקשה או אוטו-ריקשה.

מקור שמה של הריקשה במילה היפנית 人力車 (ג'ינריקישה), כאשר 人 (ג'ין) משמעותו "אדם", משמעות המילה 力 (ריקי) היא כוח, ו-車 (שה) היא המילה היפנית לכלי רכב. ביחד, משמעות הצירוף המילולית היא "כלי רכב מונע-אדם".[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האטימולוגיה של המילה האנגלית rickshaw באתר Etymology Online (באנגלית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.