ריק בראג

עיתונאי וסופר אמריקאי, הידוע בספריו התיעודיים, במיוחד באלה שכתב על משפחתו באלבמה

ריק בראגאנגלית: Rick Bragg; נולד ב-26 ביולי 1959) הוא עיתונאי וסופר אמריקאי, הידוע בספריו התיעודיים, במיוחד באלה שכתב על משפחתו באלבמה. הוא זכה בפרס פוליצר בשנת 1996 כהכרה בעבודתו בניו יורק טיימס".[1]

ריק בראג
Rick Bragg
לידה 26 ביולי 1959 (בן 64)
פיידמונט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ricky Edward Bragg
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, תיכון ג'קסונוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פוליצר לסדרת כתבות (1996)
  • Audie Award for Narration by the Author עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו עריכה

בראג נולד בעיר הקטנה פידמונט (אנ') בצפון מזרח אלבמה וגדל בקהילה הקטנה פוסום טרוט (Possum Trot) ליד ג'קסונוויל. הוא ייחס את כשרון הכתיבה שלו להאזנה לבני משפחתו בעודם מספרים סיפורים. הוא גודל בעיקר על ידי אמו, מכיוון שאביו היה אלכוהוליסט וכמעט מעולם לא היה בבית. קרוביו היו מעורבים מאוד בחייו בצעירותו, והשפיעו רבות על התפתחותו האישית והרגשית. בספרו 'All Over But the Shoutin כתב בראג על ילדותו באלבמה, עלייתו העיתונאית, מאבקיו האישיים וקרוביו. הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת למאבקיו עם אביו האלכוהוליסט המתעלל, ולאמו שגידלה את בראג ושני אחיו לבדה.

קריירה עריכה

בראג עבד בכמה עיתונים לפני שהצטרף לניו יורק טיימס בשנת 1994. הוא סיקר רציחות ואי שקט בהאיטי ככתב במטרו, ואז כתב על הפיגוע באוקלהומה סיטי, הטבח בג'ונסבורו, ארקנסו (אנ'), ומשפט סוזן סמית, ככתב כלל-אמריקאי שבסיסו באטלנטה. לימים היה ראש לשכת העיתון במיאמי לפני הגעתו של אליאן גונזלזס והמחלוקת הבינלאומית סביבו. בראג זכה בפרס פוליצר על עבודתו.

בראג חיבר שמונה ספרים: All Over But the Shoutin', Ava's Man, The Prince of Frogtown, I Am a Soldier Too: The Jessica Lynch Story, האוטוביוגרפיה של שבוית המלחמה ג'סיקה לינץ' (אנ')Jessica Lynch, The Most They Ever Had, Jerry Lee Lewis: His Own Story, ביוגרפיה של כוכב הרוק אנד רול ג'רי לי לואיס, My Southern Journey, ו-The Best Cook in the World: Tales From My Momma's Table.

מעורבותו בבעיות אתיקה עריכה

בראג שלח שליח לאסוף ולכתוב עבורו חומר רקע לכתבה, אך ציין בכותרת המשנה את שמו לצד מיקום האירוע, באופן לא אתי. בשל כך הושעה בראג לשבועיים ב-28 במאי 2003.[2] לאחר מכן התפטר מהניו יורק טיימס.[3]

בוושינגטון פוסט דווח כי "בראג מודה מרצונו החופשי שהוא שלח בסירה את המתמחה, יודר, שבתור פיצוי קיבל רק ארוחת צהריים ושכר דירה" בסקירה של הטיימס נמצא כי בעוד שבראג "אכן ביקר בקצרה באפלצ'יקולה וכתב את המאמר, הריאיון והדיווח בזירה נעשו על ידי עיתונאי פרילנסר, ג' ווס יודר. המאמר היה צריך לשאת את חתימתו של מר יודר לצד זו של מר בראג."[4]

בראג הגן על עצמו בטענה שמקובל שכתבי הטיימס יעברו בין ערים כדי "לקבל זכות לרשום את שמם ליד שמן של ערים אלה בכותרת המשנה", תוך הסתמכות על עבודתם של חוקרים, מתמחים ופקידים. כתבי טיימס אתגרו טענה זו, שעוררה "מחלוקת נלהבת יותר מאשר ההונאה והפלגיאט המובהק שביצע העיתונאי ג'ייסון בלייר."[5] הם ציינו שאם היה במקום אין די בכך כדי לזכות לרשום את שמו בכותרת המשנה, והיה עליו לעשות את עבודת התחקיר המיוחסת לעיתונאי שהיה במקום - יודר.

לאחר פרישתו מה"ניו יורק טיימס" עריכה

בראג לימד כתיבה במכללות ובחדרי חדשות בעיתונים. הוא עובד כפרופסור לכתיבה בתוכנית העיתונאות של אוניברסיטת אלבמה, במכללה למדעי המידע והתקשורת, וכותב טור בעיתון בדרום ארצות הברית.

ספרו משנת 2008, הנסיך מפרוגטאון, בוחן את חיי אביו בעיר הולדתו של בראג, ג'קסונוויל, אלבמה.

פרסים עריכה

בראג זכה בפרס פוליצר לשנת 1996, על "סיפוריו הכתובים באלגנטיות, שנושאם הוא אמריקה בת זמננו".[1] הוא זכה ביותר מ-50 פרסי כתיבה בעשרים שנה, כולל פרס הכותבים המוערך של האגודה האמריקאית של עורכי עיתונים - פעמיים. בשנת 1992 הוענקה לו מלגת ניימן (אנ') באוניברסיטת הרווארד.

יצירותיו עריכה

• Bragg, Rick (March 16, 1999). All Over But the Shoutin′. Random House Value Publishing. ISBN 0-517-36162-0 .
• Bragg, Rick (November 1, 1999). Wooden Churches: A Celebration. Algonquin Books. ISBN 1-56512-233-X .
• Bragg, Rick (August 28, 2001). Somebody Told Me: The Newspaper Stories of Rick Bragg. Vintage; 1st Vintage Books edition. ISBN 0-375-72552-0 .
• Bragg, Rick (August 13, 2002). Ava's Man. Vintage; 1st Vintage Books edition. ISBN 0-375-72444-3 .
• Bragg, Rick (2003). I Am a Soldier, Too: The Jessica Lynch Story. New York: Alfred A. Knopf. ISBN 1-4000-4257-7 .
• Bragg, Rick (May 6, 2008). The Prince of Frogtown. Random House. ISBN 978-0-7393-2796-8 .
• Bragg, Rick (October 2009). The Most They Ever Had. MacAdam/Cage. ISBN 1-59692-361-X .
• Bragg, Rick (October 2014). Jerry Lee Lewis: His Own Story. HarperCollins. ISBN 978-0-06-207822-3 .
• Bragg, Rick (September 2015) My Southern Journey: True Stories from the Heart of the South. ISBN 978-0-8487-4639-1
• Bragg, Rick (April 2018). The Best Cook in the World: Tales From My Momma's Table. Alfred A. Knopf. ISBN 978-1400040414 .

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריק בראג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "Feature Writing". The Pulitzer Prizes. Retrieved 2013-10-31.
  2. ^ Howard Kurtz (29 במאי 2003). "Rick Bragg Quits At New York Times". וושינגטון פוסט. נבדק ב-2007-11-24. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 25 במאי 2021)
  3. ^ Rose Arce (29 במאי 2003). "Times accepts Pulitzer-winning reporter's resignation". CNN. נבדק ב-2007-11-24. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Steinberg, Jacques. "Times Reporter Steps Down Amid Criticism". New York Times.
  5. ^ "Rick Bragg Quits At New York Times: Departure Follows Comments That Roiled Scandal-Shaken Newsroom" by Howard Kurtz, The Washington Post, Thursday, May 29, 2003; Page C01.