רכבת נוסעים דו-קומתית
רכבת נוסעים דו-קומתית היא רכבת נוסעים, שהקרונות בה הם דו-קומתיים. רכבת זו נותנת מענה לעלייה בכמות הנוסעים בתחבורת הרכבות, תוך צמצום הצמיחה במספר הקרונות לכל רכבת וממספר הרכבות הנדרשות להפעלה לאורך קו שירות. כל זאת ומבלי לפגום בנוחיות הנסיעה בדרך של הקטנת מרווח הישיבה לכל נוסע.
היסטוריה
עריכהכלי התחבורה הציבורית הראשונים שנבנו בשתי קומות היו אוטובוסים וחשמליות. הרכבות הדו-קומתיות הראשונות נמשכו על ידי סוסים, ומושבים הוצבו על גג הקרון שבדרך כלל לא היה מכוסה בגג משלו. ברכבות של ממש הופעלו קרונות דו-קומתיים החל מ-1868. הראשונות פעלו לאורך קו הרכבת שבין המבורג-אלטונה לקיל, ולקרונותיה הייתה קיבולת של 50 נוסעים בקומה התחתונה ו-32 נוסעים נוספים בעליונה. קרונות דו-קומתיים אלה לא היו בנויים באופן הדומה לקרונות הדו-מפלסיים המוכרים כיום, אלא היו עשויים משתי קומות של ממש. באותה שנה החל לפעול קו רכבות דו-קומתי גם בזילנד שבדנמרק (Sjaellandske Jernbaneselskab) וקרונותיו יכלו להכיל עד 100 נוסעים בישיבה. בשנים שלאחר מכן הוכנסו רכבות דו-קומתיות לשירות גם באוסטריה, הולנד, ברלין, צרפת ובבווריה, וכיום הן נמצאות בשימוש במדינות רבות ברחבי העולם.
אפיון
עריכהגובהן של רכבות מוגבל על ידי מנהרות, קווי מתח וגשרים. כדי לא לגרום לגידול קיצוני בגובה הרכבות, נבנות רכבות נוסעים דו-קומתיות אגב הנמכת רצפת הרכבת בין החוגונים והחלפת הקומה הבודדת בשני מפלסים. באזור החוגונים עצמם, בו לא ניתן להנמיך את רצפת הקרון, ממוקמות דלתות הכניסה אל הקרונות ובחלק זה יש בדרך כלל קומה אחת בלבד ממנה עולות מדרגות אל המפלס העליון ומדרגות יורדות אל המפלס התחתון. לעיתים ממוקמות דלתות הכניסה במפלס התחתון של הקרון ויש להשתמש במדרגות אך ורק כדי להגיע אל המפלס העליון. לעיתים קרובות נבנות רכבות נוסעים דו-קומתיות בצורת קשת וזאת על מנת להתאים לצורתן של המנהרות הקלאסיות ששיא גובהן במרכזן.
קרון גלריה
עריכה"קרון גלריה" (Gallery car) הוא קרון רכבת נוסעים דו-קומתי בו אין חלוקה מלאה לשני מפלסים נפרדים, ושני המפלסים נמצאים בחלל אחד כשלאורך המפלס העליון יש פרוזדור הדומה למרפסת והמאפשר הגעה אל המושבים במפלס זה. תכנון זה נועד לתת מענה לצורכי הכרטיסן לעשות את עבודתו בשני המפלסים בו זמנית מבלי צורך להוסיף כרטיסן נוסף ברכבת.
קרון כיפה
עריכה"קרון כיפה" (Dome car) הוא קרון שלעיתים רק חלק ממנו בנוי משני מפלסים, וסביב המפלס העליון חלונות המאפשרים מראה פנורמי של הנוף. הנסיעה בקרונות אלה כרוכה לעיתים קרובות בתשלום נוסף.
רכבת דו-קומתית בישראל
עריכהרכבת ישראל קיבלה לרשותה קרונות דו-קומתיים לראשונה בשנת 2001, מתוצרת חברת בומברדייה הקנדית. הקרונות, מופעלים בדרך כלל בקבוצות של ארבעה או חמישה כאשר הקרון שבאחד מקצוות הרכבת הוא קרון כוח/ניהוג, המספק כוח למערכות התאורה ומיזוג האוויר בקרונות. בקצה השני של הרכבת מחובר קטר. הרכבת נגררת או נדחפת על ידי הקטר כאשר הנהיגה בפועל מבוצעת מהקטר או מקרון הניהוג בהתאם לכיוון הנסיעה. אורכם של קרונות הנוסעים 26.80 מטר, גובהם המרבי 4.70 מטר ורוחבם 2.77 מטר. בכל קרון רגיל 142 מקומות ישיבה ובקרון הכוח/ניהוג 79 מקומות. אורכה של הרכבת ללא הקטר מגיע ל-108 מטר, יש בה 505 מקומות ישיבה והיא מסוגלת להסיע עד 1,000 נוסעים במהירות מרבית של 160 קמ"ש. בשנים 2017-2018 רוב הקרונות עברו הסבה לחישמול, כך שניתן לחבר אותם הן לקטר דיזל והן לקטר חשמלי בקו המהיר לירושלים. רכבת ישראל ממשיכה ומצטיידת בקרונות נוספים מסוג זה המשמשים בכל קוויה, למעט בית שמש - ירושלים, לוד - הראשונים ובאר שבע - דימונה.
בשנת 2020 רכבת ישראל קיבלה מערכים של קרונועי סימנס דזירו חשמליים אשר הקרונות בהם הם דו-קומתיים, מלבד הקרונות הקיצוניים בכל מערך שהם חד-קומתיים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה