פתיחת התפריט הראשי

רמ"ח אֵיבָרִים הוא מושג הנזכר בדברי חז"ל, ולפיו ישנם באדם 248 איברים, שהם בגימטריה רמ"ח. מאוחר יותר התברר בגמרא שלגבר יש 248 איברים ואילו לאשה 252.[1] כאשר מתפללים על חולה נהוג לבקש שתהיה לו רפואה שלימה לכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הביטוי "ברמ"ח איבריו" משמעותו גם שהאדם מלא כולו בעניין או בתוכן מסוים.

תוכן עניינים

מקור הביטויעריכה

הביטוי נזכר במשנה באהלות פרק א' משנה ח':"מָאתַיִים אֲרְבָּעִים וּשׁמוֹנָה אֵבָרִים בֳּאָדָם, שׁלוֹשִׁים בְּפִיסַת הָרֶגֶל, שִׁישָׁה בְּכָל אֶצְבַּע, עַשָׂרָה בַּקוּרְסָל, שׁנַיִים בַּשׁוֹק, חַמִישָׁה בָּאַרְכּוּבָה, אֶחָד בַּיָרֵך, וּשׁלוֹשָׁה בַּקַטְלִית, אֲחַת עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלוֹשִׁים בְּפיסַת הַיָד, שִׁישָׁה בְּכָל אֶצְבַּע, שְׁנַיִים בַּקָנֶה, שְׁנַיִים בַּמַרְפֵּק, אֶחָד בַּזְרוֹעַ, וְאַרבָּעָה בַּכָּתֵף. מֵאָה וְאֶחָד מִזֶה, וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶה. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חוּלְיוֹת בַּשִׁדרָה, תִּשׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַוָואר, שִׁישָׁה בְּמַפְתֵחַ שֶׁל לֵב, וַחַמִישָׁה בִּנְקָבָיו...".

שיטת המנייהעריכה

בהבנה הפשוטה, שיטת מנייה זו של חז"ל אינה עולה בקנה אחד עם המקובל באנטומיה המודרנית,[2] שכן אם נקביל זאת למספר העצמות (ההשוואה הנהוגה), הרי שעצמותיו של אדם (בוגר) כיום הן 206.[3] אכן קיימות מספר השערות ופרשנויות להתאמת הדברים.[4]

הקבלת האיברים למניין המצוותעריכה

ביהדות יש 613 מצוות מדאורייתא, המכונות, בדרך הגימטריה, תרי"ג מצוות. 248 מתוכן, רמ"ח, הן מצוות עשה, ו-365, שס"ה, הן מצוות לא תעשה. בספרות חז"ל מופיע קשר בין רמ"ח האיברים לבין רמ"ח מצוות העשה

"דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם".

בספרות היהודית ישנה אף הרחבה לרעיון זה, האומרת כי לכל מצווה קשר והשפעה על איבר מסוים (כמו גם כל עבירה מול יום בשנה). כך נאמר במדרש משלי: "ישראל על רמ"ח מצות עשה, כנגד רמ"ח איברים שבאדם, כל אבר ואבר אומר לו לאדם, בבקשה ממך עשה בי מצוה זו, ושס"ה מצות לא תעשה כנגד ימות החמה, וכל יום ויום אומר לאדם אבקש ממך שלא תעשה בי עבירה זו".[5][6] מאוחר יותר, הוזכרו בספרות היהודית הקבלות בין מצוות לאיברים ספציפיים.

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה לייב קצנלסון, "רמ"ח איברים - פרקים אחדים ממשנת יצירה", בתוך: התלמוד וחכמת הרפואה, ברלין, תרפ"ח, עמ' 303-234.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ה, עמוד א'.
  2. ^ האוניברסיטה הפתוחה, מבוא למדעי החיים, יחידה שלוש, עמוד 15. מהדורה שנייה, 1985.
  3. ^ ראו ערך שלד.
  4. ^ ראו שד"ל, כרם חמד, גיליון 7, פראג, תר"ג, עמ' 45-42; יהודה לייב קצנלסון, "רמ"ח איברים - פרקים אחדים ממשנת יצירה", בתוך: התלמוד וחכמת הרפואה, ברלין, תרפ"ח, עמ' 303-234; אברהם גולדברג, מסכת אוהלות - מהדורה מדעית, ירושלים, תשט"ו, עמ' 11-9; ד"ר דוד מרגלית, מנין המצות והאיברים והגידים שבגוף, סיני, מ, תשי"ז, עמ' צו-קב; ראובן קיפרווסר, "רמ"ח איברים – עיון במשנה אהלות א, ח", בד"ד, 8, עמ' 29, ואילך; מאיר בר-אילן, הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה, קתדרה 91, תשנ"ט, עמ' 78-31; ראו עוד אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ב, ירושלים, תשס"ו, ערך איברים ורקמות, הערה 7, עמ' 66-65.
  5. ^ מדרש משלי (מהדורת שלמה בובר), פרשה לא, סימן כט.
  6. ^ בסגנון דומה, אך שונה, מופיעים הדברים בילקוט שמעוני (משלי רמז תתקלז): "אמר רבי אחא: רמ"ח מצות עשה בתורה כנגד רמ"ח אברים שבאדם, שכל אבר ואבר צווח על האדם "עשה בי מצוה שתחיה בזכותה ותאריך ימים". ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה, שכל יום משעה שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם "גוזרני עליך שלא תעבור בי עבירה ואל תכריע אותי ואת כל העולם לכף חובה"".
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.