ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.
לא ידוע רבות על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. מדפיס הילקוט בוונציה בשנת 1566 רבי מאיר פרינץ, ייחסו לרבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט, וכן ייחסו החיד"א בספרו שם הגדולים. לדעת החוקרים צונץ ואברהם אפשטיין הילקוט חובר בפרנקפורט בתחילת המאה ה-13.
מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא המכילתא, מדרש רבה ומדרש תהילים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.
פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן", חיבר הרב אברהם גומבינר, בעל "המגן אברהם". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א וזכה לכתריסר מהדורות מודפסות. בשנת תשל"ג (1973) החל מוסד הרב קוק להוציא לאור מהדורה מדעית של הספר בעריכת דוב היימן ויצחק שילוני. עד עתה (2015) יצאו לאור תשעה כרכים על התורה, ושני כרכים על נביאים. מבוא לספר מהרב בצלאל לנדוי נדפס בתחילת כרך ראשון על נביאים.
משנת 1998 החלה לצאת בירושלים, על ידי הרב רפאל לוין, מהדורה חדשה ומוערת, המביאה גם גרסאות של המכונה כתב יד אוקספורד של הילקוט, שהוא בכיר כתבי היד שלו, וכן לשאר המדרשים המובאים בילקוט. במהדורה זו מובא גם פירוש זית רענן השלם, שבמהדורות הקודמות נדפס רק תקציר שלו. עד היום הודפסו 13 כרכים, הכוללים את חמשת חומשי תורה ומגילות איכה, רות ואסתר.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ילקוט שמעוני על התורה ועל הנ״ך, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ילקוט שמעוני - ירושלים תשל"ה (דפוס צילום) חלק א' - תורה, חלק ב' - נ"ך
- ילקוט שמעוני, סלוניקי רפ"א-רפ"ז, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- הילקוט, ייחוסו, זמנו ומקומו, מבוסס על הספר "מבוא למדרשים" מאת ענת רייזל
- אברהם אפשטיין, ר' שמעון קרא והילקוט שמעוני, קראקא תרנ"א
- הערך "ילקוט שמעוני", באתר ויקישיבה
