רמקו אוונפול

רוכב אופניים בלגי

רמקו אוונפולאנגלית: Remco Evenepoel; נולד ב-25 בינואר 2000) הוא רוכב אופני כביש בלגי בקבוצת דקונינק קוויק-סטפ.

רמקו אוונפול
Remco Evenepoel
אוונפול, לאחר זכייתו במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19
אוונפול, לאחר זכייתו במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19
לידה 25 בינואר 2000 (בן 21)
שפדאל, בלגיה
גובה 171 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 62 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית דקונינק קוויק-סטפ
הישגי שיא
מרוצי קטעים:
הטור של דנמרק (2021)
הטור של פולין (2020)
וולטה או אלגארבה (2020)
וואלטה אה סאן חואן (2020)
וואלטה אה בורגוס (2020)
הטור של בלגיה (2019, 2021)
חד-יומיים:
קלאסיקה סן סבסטיאן (2019)
EuropeanChampionJersey(2016).png אליפות אירופה בנגד השעון (2019)
קלאסיקת בריסל (2021)
דרויוונקורס–אווורייס (2021)
מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיהבלגיה  בלגיה
אליפות העולם
כסףיורקשייר 2019 מרוץ נגד השעון
זהבאינסברוק 2018עד גיל 19
זהבאינסברוק 2018נגד השעון עד גיל 19
אליפות אירופה
ארדטרנטו 2021נגד השעון
כסףטרנטו 2021מרוץ הכביש
זהבאלקמאר 2019נגד השעון
זהבברנו 2018נגד השעון עד גיל 19
זהבברנו 2018עד גיל 19
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אוונפול, מניף את אופניו לאחר ניצחונו באליפות העולם עד גיל 19

אוונפול נחשב לאחד מהרוכבים הצעירים הטובים בעולם, כבר שהיה בן 19 ניצח את אליפות אירופה בנגד השעון וזכה במדליית כסף באליפות העולם בנגד השעון במקצה העלית גברים וניצח במרוץ קלאסיקה סן סבסטיאן (2019). במרוצי הג'וניורס (עד גיל 19) שלט אוונפול וניצח את אליפות העולם ואליפות אירופה בכביש ובנגד השעון בשנת 2018.

ביוגרפיהעריכה

אוונפול הוא הבן של פטריק אוונפול, שהוא בעצמו רוכב אופניים לשעבר. הוא החל כשחקן כדורגל בנוער של אנדרלכט, אך עבר לאופניים בהמשך.

כחובבןעריכה

אוונפול התחיל את דרכו כרוכב במרוצים של עד גיל 19. ב-2018, הוא ניצח במרוץ הקורן - בריסל - קורן עד גיל 19, את מרוץ גוידו רייברוק, את מרוץ גנט - וולגם עד גיל 19, ואת אליפות בלגיה עד גיל 19 נגד שעון. הוא ניצח את מרוץ הקורס דה לה פאייה בצ'כיה, תוך כדי שהוא מנצח את הקטע השני (שהיה נגד שעון), ואת הקטע הרביעי, אוונפול גם ניצח את קטגוריית המאיצים והמטפסים. אוונפול ניצח את מרוץ הטרופי סנטר מורביהאן, הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ זה וגם את קטגוריית המאיצים. אוונפול ניצח את אליפות בלגיה עד גיל 19 במקצה הכביש, ובמרוץ הגנרל פאטון בלוקסמבורג, ניצח את שני הקטעים היחידים במרוץ וגם את קטגוריית המאיצים והמטפסים, וגם את המרוץ כולו. הוא זכה במדליית זהב באליפות אירופה עד גיל 19 במקצה נגד השעון, וגם במקצה הכביש. במרוץ האובל - טימיסטר - סטאבלוט, אוונפול ניצח את הקטע השלישי והאחרון במרוץ, וניצח בעקבות כך את הדירוג הכללי, את דירוג המאיצים ואת דירוג המטפסים. במרוץ הג'ירו דלה לוניגיאנה, אוונפול ניצח את החלק הראשון של הקטע הראשון, ואת הקטע האחרון. הוא ניצח בדירוג המאיצים, המטפסים, ואת הדירוג הכללי במרוץ זה. הוא זכה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19, כשהוא מקדים ב-1:25 דקות את מריוס מיירהופר, שזכה במדליית הכסף. במקצה נגד השעון, זכה אוונפול במדליית הזהב כשהוא מקדים את לוק פלאפ האוסטרלי ב-1:24 דקות.

קוויק סטפ (2019 - היום)עריכה

 
אוונפול, מנצח את מרוץ הקלאסיקה סן סבסטיאן 2019

היכולת של אוונפול במרוצים השונים והשליטה שלו במרוצי עד גיל 19 השונים, הביאה את קבוצת דקונינק קוויק-סטפ הבלגית לצרף אותו לשורותיה[1]. הוא פתח את העונה בוואלטה של סאן חואן, הוא סיים שלישי בקטע נגד השעון, סיים תשיעי כללי אך ניצח את קטגוריית הצעירים. הוא סיים רביעי בטור של טורקיה, וניצח את הטור של בלגיה ואת קטגוריית המאיצים, לאחר ששמר על הפער שפתח אחרי שניצח את הקטע השני. הוא סיים שלישי באליפות בלגיה בנגד שעון(אנ'), וניצח את הקטע השלישי של מרוץ אדריאטיקה איוניקה(אנ'), לאחר בריחת יחיד. רגע שיאו של אוונפול בעונה הגיע באוגוסט, כאשר ניצח את המרוץ היוקרתי קלאסיקה סן סבסטיאן, בגיל 19 בלבד. לאחר מכן, ניצח גם את אליפות אירופה נגד שעון לאחר שהקדים את קספר אסגרן ואדוארדו אפיני. בסוף העונה התחרה באליפות העולם לבוגרים והעיד על עצמו שהוא נמצא בכושר הכי טוב עד כה בעונה, אך לבסוף זכה במדליית הכסף, לאחר שהגיע אחרי רוהאן דניס, זוכה מדליית הזהב. אוונפול בתואר "איש השנה בספורט" של בלגיה (2019) ובכך הפך לרוכב השלישי בעשור השני של המאה ה-21 שזוכה בתואר, אחרי פיליפ ז'ילבר (2010, 2011) וגרג ואן אוורמט (2016).

ב-2020, ניצח אוונפול את הוואלטה אה סאן חואן וגם את הקטע השלישי במרוץ. לאחר מכן, אוונפול ניצח את הקטע השני בוולטה או אלגארבה, כשהוא מקדים את מקסימיליאן שכמן ואת דן מרטין, אוונפול השלים ניצחון גם בקטע ה-4 והאחרון במרוץ, כשהוא מקדים את אלוף העולם של 2019, רוהאן דניס ואת שטפן קינג, בכך השלים אוונפול ניצחון במרוץ כולו. בהמשך העונה, לאחר תום פגרת הקורונה, חזר אוונפול להתחרות בוואלטה אה בורגוס בספרד. אוונפול הראה את הכישרון שלו העליות והראה שהוא יכול להתמודד גם מטפסים ברמה גבוהה כאשר ניצח את הקטע השלישי ההררי, כשהוא מקדים את ג'ורג' בנט ב-18 שניות ואת מיקל לנדה ב-32 שניות. בקטע החמישי והאחרון סיים שלישי, 11 שניות אחרי איוואן סוסה המנצח ו-2 שניות מלנדה שסיים שני, בעקבות כך ניצח אוונפול את המרוץ כולו. לאחר מכן עבר להתחרות בטור של פולין וניצח את הקטע הרביעי לאחר בריחת יחיד שהתחילה יותר מ-52 ק"מ לסיום, שבסופה הקדים את יאקוב פוגלסן ב-1:48 דקות ואת סיימון ייטס ב-2:22 דקות, כשהוא חצה את קו הסיום, הניף אוונפול כמחווה את המספר 75 שהיה של בן קבוצתו, פאביו יאקובסן, שהתרסק בצורה קשה בקטע הראשון לאחר תקרית עם דילן חרונבייחן והיה שרוי בקומה יומיים. בסופו של דבר שמר אוונפול על הובלתו במרוץ עד לסיומו וניצח אותו, מה שהפך את המרוץ למרוץ הקטעים בדרג הוורלד טור הראשון שאוונפול ניצח, וקבע עבורו רצף של ארבעה מרוצי קטעים שניצח ברציפות. לג'ירו די לומברדיה, המוניומנט הראשון בקריירה שלו, הגיע אוונפול כאחד הפייבוריטים לאור הצלחותיו הרבות בעונה. במהלך הירידה מהמורו די סונרמו, התנגש אוונפול בגשר שלא סומן על המסלול ועף כמה מטרים למטה, לתוך העצים באזור. אוונפול סבל משבר באגן ובעקבות כך יאלץ להחמיץ את הג'ירו ד'איטליה, בו תוכנן להוביל את קבוצתו, לאחר שגמר את העונה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמקו אוונפול בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה