רוהאן דניס

רוהאן דניס
Rohan Dennis
	רוהאן דניס עם מדליית הזהב בה זכה באליפות העולם בנגד שעון (2018)
לידה	28 במאי 1990 (בן 33); אדלייד, אוסטרליה
גובה	182 ס״מ
משקל	71 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	נגד שעון
קבוצות עבר	קבוצת בי.אמ.סי (2018-2014) ; בחריין מרידה (2019) ; אינאוס (2021-2020) ; יומבו–ויסמה (2023-2022)
הישגי שיא	אליפות העולם באופני כביש (2018, 2019) ; שני קטעים בוואלטה אספנייה (2018); קטע בטור דה פראנס (2015); קטע בג'ירו ד'איטליה (2018); שלושה קטעים בטור דה סוויס (2017, 2019) ; טור דאון אנדר (2015) ;
	www.rohandennisofficial.com
	מאזן מדליות
מתחרה עבור אוסטרליה
אליפות העולם באופני כביש

רוהאן דניס (באנגלית: Rohan Dennis; נולד ב-28 במאי 1990) הוא רוכב אוסטרלי באופני כביש שפרש מרכיבה מקצוענית בסוף 2023. דניס הוא אלוף העולם בנגד שעון לשנת 2018 ו-2019. ומחזיק בניצחונות בקטעים בטור דה פראנס, בוואלטה אספנייה, בג'ירו ד'איטליה, בטור דה סוויס ועוד. ניצחון הדירוג הכללי הבולט שלו היה בטור דאון אנדר, בשנת 2015.

ב-31 בדצמבר 2023, הוא נעצר והואשם בגרימת מוות בנהיגה מסוכנת, נהיגה רשלנית וסיכון חיים, לאחר שאשתו מליסה הוסקינס נהרגה מרכב שנטען שננהג על ידו בעיר מגוריהם, אדלייד.

קריירה עריכה

קבוצת גארמין - שארפ עריכה

2013 עריכה

לאחר כמה שנים בדרג הקונטיננטל, הצטרף דניס לקבוצת גארמין שארפ(אנ') (כיום אי.אף אדוקיישן). הוא סיים שני באליפות אוסטרליה, לאחר שהיה איטי בכ-21 שניות מלוק דורבריג', המנצח. הוא סיים במקום ה-9 בקטע ה-5 של טור דה רומאנדי, וסיים במקום ה-76 הכללי. בטור של קליפורניה, סיים 3 בקטע ה-6 אך מעבר לכך לא התבלט. הוא התחרה במרוץ הדופינה ליברה, וסיים שני בקטע הרביעי ושמיני כללי, וניצח את דירוג הצעירים. הוא נבחר לטור דה פראנס אך פרש לפני הקטע ה-9. ניצחון הקטע הראשון שלו הגיע בטור של אלברטה, לאחר שניצח את הקטע ה-3 ואת המרוץ כולו. בנוסף לכך, ניצח גם את דירוג הצעירים. באליפות העולם בנגד שעון, הגיע במקום ה-12. 3:09 דקות לאחר המנצח, טוני מרטין.

קבוצת בי.אמ.סי עריכה

2014 עריכה

במהלך מרץ, עזב דניס את קבוצת גארמין והצטרף לקבוצת בי.אמ.סי.(אנ') דניס סיים שני בקטע השני של קריטריום אינטרנשיונל, ושני בקטע השלישי של הקירקוי סארה, וסיים במקום ה-2 הכללי וניצח את דירוג הצעירים. דניס סיים במקום השני גם בפרולוג של טור דה רומאנדי, וניצח את הקטע השלישי של הטור של קליפורניה, וסיים שני כללי באותו המרוץ. הוא סיים שני במשחקי חבר העמים בנגד שעון. דניס נבחר לוואלטה אספנייה, והישגו הבכיר היה מקומו ה-3 בקטע ה-21. דניס ניצח ביחד עם קבוצתו, בי.אמ.סי, את אליפות העולם בנגד שעון קבוצתי. ובנגד השעון האישי, סיים במקום ה-5. 57 שניות יותר ממנצח התחרות, בראדלי וויגנס(אנ'). במהלך אפריל, חתם דניס בקבוצת בי.אמ.סי.

2015 עריכה

דניס על הפודיום של טור דה פראנס 2015, לאחר ניצחונו בקטע הראשון

דניס סיים שוב במקום השני באליפות אוסטרליה בנגד שעון, הפעם פיגר ב-8 שניות אחרי ריצ'י פורט. הוא השיג ניצחון כללי מרשים בטור דאון אנדר, לאחר שניצח את הקטע השלישי, וניצח גם את דירוג הצעירים. בחודש יולי, נבחר לראשונה לטור דה פראנס ובהופעת הבכורה שלו במרוץ, ניצח את קטע הפרולוג^[1]. בקטע התשיעי, קבוצת בי.אמ.סי שדניס רוכב בשורותיה, ניצחה את הקטע ה-9 שהיה נגד שעון קבוצתי. לאחר מכן ניצח דניס את הקטע הרביעי והחמישי באתגר הפרו האמריקאי, ואת המרוץ כולו. קבוצתו, בי.אמ.סי, ניצחה את אליפות העולם בנגד שעון קבוצתי.

2016 עריכה

דניס, בדרכו לניצחון בקטע ה-7 של טור בריטניה

דניס ניצח את אליפות אוסטרליה בנגד שעון לאחר שהקדים את ריצ'י פורט ב-38 שניות. הוא ניצח את הקטע השישי של הטור של קליפורניה, וסיים במקום השני הכללי. בטור דה פראנס, פרש לפני הקטע ה-17. הישגו הטוב במרוץ היה מקומו החמישי בקטע נגד השעון (הקטע ה-13). דניס נכלל בסגל אוסטרליה לאולימפיאדת ריו וסיים במקום ה-5 במקצה נגד השעון. 1:10 דקות יותר מפביאן קנצ'לרה המנצח^[2]. דניס ניצח את החלק השני של הקטע השביעי של טור בריטניה, וסיים במקום השני הכללי. הוא ניצח את הקטע השני של טור אנקו, אך פרש במהלך הקטע השביעי. הוא סיים שישי באליפות העולם בנגד השעון האישי, ושני ביחד עם בי.אמ.סי בנגד השעון קבוצתי.

2017 עריכה

דניס שמר על תוארו כאלוף אוסטרליה בנגד השעון וניצח את הטור דה לה פרובנס וגם את קטגוריית הנקודות במרוץ. הוא ניצח את הקטע השביעי של טירנו - אדריאטיקו, וסיים במקום ה-2 הכללי. בטור של האלפים, ניצח את הקטע השני. בטור דה סוויס, ניצח דניס את שני קטעי נגד השעון (קטעים 1 ו-9). הוא נבחר לוואלטה אספנייה ולג'ירו ד'איטליה, אך את הוואלטה נטש לפני הקטע ה-16. ואת הג'ירו לפני הקטע הרביעי. באליפות העולם לקבוצות, הגיע עם בי.אמ.סי במקום השני. באליפות העולם לנגד שעון אישי, סיים במקום השמיני.

2018 עריכה

דניס, מנצח את אליפות העולם בנגד השעון

דניס ניצח בפעם השלישית ברצף את אליפות אוסטרליה בנגד שעון. הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה, וניצח את הקטע ה-16. דניס גם הספיק ללבוש את חולצת המוביל הוורודה לאחר שבקטע השני בתל אביב, לקח שניות בונוס על טום דימולן. דניס החזיק בחולצה הוורודה עד הקטע ה-6, שם איבד אותה לסיימון ייטס. בוואלטה אספנייה, ניצח דניס שני קטעי השעון האישיים (קטעים 16 ו-1), אך פרש לפני הקטע ה-17. הוא ניצח את אליפות העולם בנגד שעון שנערכה באינסברוק^[3], וביחד עם בי.אמ.סי, זכה במדליית הארד בנגד השעון הקבוצתי.

קבוצת בחריין מרידה עריכה

2019 עריכה

בשל סגירתה של קבוצת בי.אמ.סי, חתם רוהאן דניס בקבוצת בחריין מרידה. הוא הפסיד ללוק דורבריג' את אליפות אוסטרליה בנגד שעון. הוא ניצח את הקטע הראשון של הטור דה סוויס וסיים במקום ה-2 הכללי, אחרי איגן ברנל. דניס נבחר לטור דה פראנס, אך פרש במהלך הקטע ה-12 מסיבות לא ברורות. לקראת סוף העונה התחרה באליפות העולם, שנערכה בהרוגייט ובמקצה נגד השעון ב-25 בספטמבר שמר על תוארו כאלוף העולם בנגד השעון, לאחר הקדים את רמקו אוונפול הבלגי שסיים שני ב-1:09 דקות, ואת פיליפו גאנה האיטלקי שסיים שלישי ב-1:55 דקות.

אינאוס (2020–2021) עריכה

לאחר ששוחרר מבחריין מרידה בסוף עונת 2019, דניס חתם באינאוס^[4]. הוא סיים שני באליפות אוסטרליה בנגד השעון בעונת 2020 ולאחר מכן רביעי בטור דאון אנדר, 25 שניות מריצ'י פורט המנצח. בהמשך העונה איבד דניס את תוארו כאלוף העולם בנגד השעון לפיליפו גאנה, בן קבוצתו באינאוס, לאחר שסיים 39 שניות אחרי גאנה ובמקום החמישי. דניס זינק לג'ירו ד'איטליה בפעם השלישית, הוא אמור היה להיות פועל של גריינט תומאס, עד שהאחרון פרש מהמרוץ בשל תאונה וההובלה עברה לטאו גייגן הארט, דניס סייע לגייגן הארט לנצח את המרוץ ובלט בקטעים 18 ו-20, בו גם סיים שלישי. גם בקטע ה-21 שהיה נגד השעון הוא סיים שלישי, 32 שניות מגאנה שהמשיך לניצחון רביעי בקטע בג'ירו. התוצאה הכי טובה של דניס במרוץ הייתה מקום שני בקטע ה-14, גם הקטע הזה היה נגד השעון וגם בו פיליפו גאנה ניצח, 26 שניות מדניס. דניס את הטור במקום ה-26 ורביעי בקטגוריית ההרים.