אליפות העולם באופני כביש - עלית גברים
מקצה העלית גברים באליפות העולם באופני כביש הוא המקצה הראשי באליפות ונחשב לאירוע השיא בה. המנצח זוכה ללבוש את חולצת הקשת במשך העונה הבאה.
 | |
| ענף | אופני כביש |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1927 |
| ארגון מפעיל | UCI |
| מדינות משתתפות | משתנה |
| זוכה |
 מתייה ואן דר פול |
| הכי הרבה זכיות |
 פטר סאגאן  אוסקר פריירה  ריק ואן סטינברגן  אלפרדו בינדה אדי מרקס 3 ניצחונות |
  | |
בניגוד למרוצים אחרים, התחרות הזו היא תחרות לאומית, לכן הרוכבים מייצגים את הנבחרות שלהם ולא את הקבוצות שלהם.
היסטוריה עריכה
האליפות הראשונה התקיימה בנורבורגרינג, גרמניה, 1927. אלפרדו בינדה(אנ') מאיטליה ניצח בה. האליפות מתקיימת בסוף עונת האופניים, לרוב אחרי הוואלטה אספנייה ולפני הג'ירו די לומברדיה.
רוכב שמנצח באותה עונה בג'ירו ד'איטליה, בטור דה פראנס ובאליפות זוכה בתואר הלא הרשמי - "הכתר המשולש". עד כה רק שני רוכבים הצליחו לזכות בתואר, אדי מרקס (1974) וסטפן רוץ'(אנ') (1987).
אלפרדו בינדה (1927, 1930, ו-1932), פטר סאגאן (2015–2017), אוסקר פריירה (1999, 2001, 2004), ריק ואן סטינברגן(אנ') (1949, 1956–1957), ואדי מרקס (1967, 1971 ו-1974) הם שיאני הניצחונות באליפות.
אלחנדרו ולוורדה הוא הרוכב עם כמות המדליות הכי גבוהה, 7. 4 מהן מארד, 2 מהן מכסף ו-1 מהן מזהב.
טבלה של הזוכים במדליות עריכה
טבלה של המדינות הזוכות במדליות עריכה
| מקום | מדינה | 
|
|
|
סך הכל |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | בלגיה |
27 | 13 | 12 | 52 |
| 2 |  איטליה |
19 | 21 | 16 | 56 |
| 3 |  צרפת |
10 | 13 | 15 | 38 |
| 4 | הולנד |
8 | 5 | 6 | 19 |
| 5 | ספרד |
6 | 6 | 12 | 24 |
| 6 |  שווייץ |
3 | 6 | 6 | 15 |
| 7 |  ארצות הברית |
3 | 2 | 0 | 5 |
| 8 | סלובקיה |
3 | 0 | 0 | 3 |
| 9 |  גרמניה[1] |
2 | 7 | 6 | 15 |
| 10 |  בריטניה |
2 | 1 | 0 | 3 |
| 11 |  אוסטרליה |
1 | 4 | 3 | 8 |
| 12 |  דנמרק |
1 | 2 | 4 | 7 |
| 13 |  נורווגיה |
1 | 2 | 0 | 3 |
| 14 |  אירלנד |
1 | 1 | 3 | 4 |
| 15 |  פולין |
1 | 1 | 0 | 2 |
| 16 |  פורטוגל |
1 | 0 | 0 | 1 |
 לטביה |
1 | 0 | 0 | 1 | |
| 18 |  רוסיה[2] |
0 | 3 | 1 | 4 |
| 19 |  לוקסמבורג |
0 | 2 | 2 | 4 |
| 20 |  קנדה |
0 | 0 | 2 | 2 |
| 21 |  ליטא |
0 | 0 | 1 | 1 |
| 22 |  סלובניה |
0 | 0 | 2 | 2 |
