רן סלוין

רן סלוין (נולד בירושלים ב-20 ביולי 1967) הוא אמן רב תחומי ישראלי בתחום הווידאו והסאונד. יוצר מיצבי וידאו, סרטי אנימציה תלת־ממדיים, הולוגרמות, פרויקטים גרפיים, קולנוע חדש, מוזיקת קלאב ניסיונית ומופעי סאונד.

רן סלוין

לידה	20 ביולי 1967 (בן 56) ירושלים, ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (1990)
תקופת הפעילות	מ-1992
תחום יצירה	קולנוע, מוזיקה
זרם באמנות	וידאו ארט
ranslavin.com

ביוגרפיה

סלוין נולד וגדל בירושלים. בנם של מרית, עיתונאית ועורכת כתבי עת מדעיים ושמעון, מומחה להשתלת מח עצם ואימונותרפיה של סרטן שהקים את המרכז בבית החולים הדסה עין כרם.

בשנת 1975, כשהיה בן 9, עבר עם משפחתו לסן פרנסיסקו והתגורר שם עד 1978. כבר בנעוריו החל לעסוק במוזיקה. משנת 1982–1985 התגורר בלונדון ולמד אמנות בבית הספר לאמנות קמדן בלונדון במגמת רישום. במקביל ללימודיו, הצטרף ללהקת פוסט רוק לונדונית The Pleasure Splinters שהופיעה לצד מספר אגדות רוק לתקופה קצרה, כמו ניקו מ-Velvet Underground ו-Crime and The City Solution.

עם שובו לישראל ב-1986, נרשם ללימודי אמנות ב"בצלאל". באותה עת ניגן בגיטרה עם המתופף דודיק אופנהיים בלהקת פאנק בשם חולרע, ולאחר זמן קצר הקימו יחד עם ראם הראובני את להקת הרוק הניסיונית ״3-ח'״ שפעלה עד 1992. החל משנת 1990 חי ופועל סלוין בתל אביב-יפו.

בשנת 1992 הקים את להקת הרוק האלטרנטיבית "ריר". משם המשיך להרכב ״ליפסטיק סינק״ עם אלי שרגורודסקי שהוציאה דיסק ובו אירחו את אהובה עוזרי.

משנת 1993, החל לעסוק בווידאו באופן קבוע. משנת 1995 החל לעסוק בפיתוח מיצבי וידאו וסרטים אשר מוצגים תדיר בפסטיבלי סרטים מובילים ובתערוכות בינלאומיות רבות. עבודותיו מוצגות בחללי תצוגה ופלטפורמות רבות בארץ ובעולם מן הרגע בו סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 1990, לרבות פיתוח סרטי פיצ'ר ואלבומי מוזיקה בלייבל עצמאי משלו - Nocturnal Rainbow Records, לצד לייבלים מקומיים ובינלאומיים כאחד.

חיים פרטיים

סלוין נשוי לשלומית ולהם בן ובת. מתגורר בכרם התימנים.

יצירתו

בתחילת דרכו, עסק סלוין בעיקר בציור ובפיסול. עם זאת, החל משנת 1993 עיסוקו העיקרי הוא בווידאו ארט, מיצבי סאונד וקולנוע אקספרימנטלי. לצד לימודי האמנות המגוונים אליהם נחשף, סיים מסלול לימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בשנת 2020 וסרטיו השתתפו במספר פסטיבלים ברחבי העולם.

סרטיו

• Allenby Moment (2007) – דקה ו-54 שניות.
• The insomniac City Cycles (2009) - בלב תל אביב הסואנת, מנסה אדם הסובל מנדודי שינה ומתנדנד בין מציאות ודמיון להיזכר האם אכן נורה במגרש חניה בעיר (67 דקות)
• Ursulimum (2011) - שנים אל תוך העתיד, נחשף בית המקדש השלישי שנבנה בסתר (20 דקות).
• Call for Dreams (2018) חייה של אקו המתגוררת בטוקיו נכנסים לסחרור כאשר היא מפרסמת מודעה בעיתון המזמינה זרים לשתף את חלומותיהם דרך המזכירה האלקטרונית שלה. במקביל, נפתחת בתל אביב חקירת רצח (88 דקות).
• Six Thousand Four Hundred and Eighty Days (2020) - תושב הונג קונג מהרהר על החיים בעולם לפני שנולד, על רקע התפרצות מגפה עולמית (5 דקות).
• עיראקי פיג'מה (2022) – סרט דוקומנטרי על חייו ויצירתו של המשורר רוני סומק (30 דקות).

סרטיו של סלוין זכו לתשבחות והוקרות במספר פסטיבלים לרבות פסטיבל חיפה, פסטיבל טאלין באסטוניה, פסטיבל ירושלים, פסטיבל טורינו באיטליה, פסטיבל הסרטים Camerimage בפולין ופסטיבל הסרטים העצמאיים בפריז (פרס ראשון לשחקנית ממי שימאזאקי על המשחק בקריאה לחלומות).

פרסים נבחרים על סרטיו

שנה	שם הסרט	פסטיבל	סוג הפרס	סטטוס
2021	Call for Dreams	Deep Focus ניו יורק	ציון לשבח	זכייה
2021	6480 Days	Ojo Movil פרו	הסרט הטוב ביותר	זכייה
2020	Call for Dreams	Dreamer of Dreams בריטניה	הסרט הטוב ביותר	זכייה
	6480 Days	פסטיבל ברצלונה	הסרט הקצר הטוב של השנה	זכייה
	Call for Dreams	פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בלה פס	הסרט הטוב ביותר	זכייה
		AVIFF Cannes Film Festival	הסרט הטוב ביותר	זכייה
2018		פסטיבל אוטופיה בתל אביב	הסרט הטוב ביותר	זכייה
		פרס אופיר	העיצוב האמנותי הטוב ביותר	מועמדות
		פסטיבל הסרטים העצמאיים הבינלאומי בפריז	השחקנית הטובה ביותר	זכייה
1999	Stress (דוקי דרור)	דוקאביב	הפסקול הטוב ביותר

תערוכות ומיצבים

לאורך השנים, השתתף סלוין בעשרות תערוכות והציג מיצבים במוזיאונים, מרחבים ציבוריים ואירועי אמנות ברחבי העולם. אלו כמה מעבודותיו העכשוויות שזכו להכרה רחבה.

אינסומניאק סיטי 2004–2009

מיצגי וידאו ארט בחלקים שהורכבו בסופו של דבר לכדי הסרט The insomniac City Cycles. דרך הבזקי אירועים, המרחב האורבני משנה את פניו ומאפשר לצופה זוויות מבט שונות בין עולמות מנטליים ופיזיים. תל אביב הופכת לשחקן נוסף בסרט המבטל את המשמעות של זמן ומיקום, התרחשות קונקרטית ודמיון.

אינסומניאק סיטי החל ב-2004 כסרט בהמשכים כאשר הוזמן לתצוגה בביתן הישראלי בביאנלת ונציה לארכיטקטורה. במהלך השנים 2004–2009 הוצג הסרט כמיצב בשלושה ערוצים במוזיאונים, גלריות ומרחבים ציבוריים רבים ברחבי העולם, לעיתים כתערוכת יחיד, וב-2009 יצא כסרט באורך מלא שהוצג בסינמטקים ופסטיבלי קולנוע רבים.

הכל דחוף 2009

מיצב וידאו וסאונד.

בעבודת הווידאו "הכל דחוף" מוצגות דמויות אדם שקולן מתחלף בנביחות כלבים אכזריות. לכל דמות סונכרנה והותאמה נביחה משלה. הדמויות עומדות מול המצלמה, יוצאות מהחושך אל האור ומתריסות בנביחה. הצופה, הנמען הבלתי נראה, נותר להתמודד עם סיטואציה אנטגוניסטית. אופציית השיפוט האפשרית מבוססת רק על הישרדות: כיצד להגיב למצב עוין.

המיצב הוצג בתערוכות והאירועים הבאים:

• תערוכת Cologne OFF, Festi Valdemerne, פריז
• המשדר Souvenirs From Earth ברשת הכבלים האירופית
• היריד הבינלאומי לאמנות עכשווית בקאן, צרפת
• Mediations Biennale בפוזנן, פולין
• גלריית גבעון, תל אביב
• תערוכת The Laboratory, גלריית Assemblage הלסינקי, פילנד

אורסולימום (2012)

מיצב וידאו.

בעבודת הווידאו "אורסולימום" מרכיב יחד סלוין חללים פיקטיביים המבוססים על צילומי לילה מסמטאות העיר העתיקה בירושלים. העבודה עוסקת בחיפוש מטפיזי אחר משהו חמקמק, פיסות זמן אבודות, חללים נטושים, אלומות אור אין סופיות המרחפות במעמקי האדמה של העיר. מקור השם ״אורסולימום״ הוא באזכור הקדום ביותר של ירושלים אשר התגלה בכתבים מצריים עתיקים, מ-1300 לפני הספירה.

אחת הסברות הפיקטיביות שעבודת הווידאו ״אורסולימום״ מציעה היא שבית המקדש היהודי השלישי (בית שלישי) נבנה בסתר מתחת לפני השטח, כדי להנות מחיי מדף ארוכים יותר מקודמיו.

המיצב הוצג בתערוכות ואירועים רבים וביניהם:

• גלריית ביתא בירושלים בתערוכת יחיד
• כיכר טיימס בניו יורק
• פסטיבל הקולנוע בירושלים
• Centre Des Arts Enghiem Le Bains בצרפת
• התערוכה Private Nationalism בדרזדן, גרמניה
• גלריה M21 בהונגריה
• Mediations Biennale בפוזנן, פולין
• מרכז התרבות על שם רות קרדוזו בסאו פאולו, ברזיל
• תערוכת New Codes בפסטיבל הווידאו ארט באתונה.
• Videoformes, צרפת
• מוזיאון הברוק בנוטו, איטליה
• תערוכת Cosmopolitan Stranger, Hotel de inmigrantes, מניפסטה, בלגיה
• מוזיאון על התפר, ירושלים
• גלריית גבעון, תל אביב

רפאים (2013)

מיצב וידאו סאונד בשלושה ערוצים.

מהווה חלק משלישיית עבודות - ״רפאים״,״עיניים עליך״ ו״עין" העוסקות במבט ובוחנות את מערך היחסים שבין המבט של הצופה אל היצירה ובין זה הניבט מתוכה. הדסה כהן, העוזרת לאוצרים יובל ביטון ורוני כהן-בנימיני במוזירון לאמנות אשדוד, תיארה את המיצב ככזה ה"מותח את גבולות יכולת הצופה להתעמת עם "העיניים" של יצירותיו, המרתיעות והמושכות כאחד ומעורר תחושות רדיפה ומעקב, חוסר נוחות וחשש".

המיצב הוצג במוזיאון אשדוד לאמנות, בתערוכת הווידאו הבינלאומית ה-4 במוזיאון הונג-גה בטייוואן, בפסטיבל לאמנות דיגיטלית באתונה, בפסטיבל הבינלאומי לצילום בבית הנסן כחלק מפסטיבל הקולנוע הישראלי, בגלריית בית קנדידוף ובגלריית טיק טק באנטוורפן, בלגיה, מוזיאון רמת גן, ובתערוכת ״בזק״ בבניין מועד להריסה בת״א.

וריאציות עמוד ענן (2016)

מיצב וידאו בשלושה ערוצים שצולם במדבר יהודה והנגב.

במיצב משולבים אלמנטים אמיתיים ובדיוניים המשקפים התקה, מיתולוגיה, מלחמה גאו-פוליטית ובדיון. במרכז המיצב עמוד ענן שקוף תלוי מקום המחבר בין הרצפה לתקרה בזרימה בלתי פוסקת בין המדבר המקראי למדבר הביטחוני ובוחן זיקה בין עמוד הענן שליווה את בני ישראל במדבר ובין המבצע הצה"לי הנושא שם זה שנערך בעזה בשנת 2012.

המיצב הוצג במרכז נימאק לאמנות בניקוסיה, קפריסין, במרכז לאמנות עכשווית בלייפציג, גרמניה, ב-Ostrale Biennale של דרזדן, גרמניה ובגלריה ביתא בירושלים.

עולם 5 (2016)

מיצב וידאו וסאונד רב ערוצי. (אוצרת איה לוריא)

עולם 5 משקף את חווית הניתוק האנושית מהזמן הטבעי ומציע מרחב טכנולוגי וקפסולת זמן כמרחב חושי, המשקף את העידן הווירטואלי-דיגיטלי, ללא התחלה אמצע או סוף.

המיצב הוצג כחלק מתערוכת יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. בסקירה שנכתבה על התערוכה במוזיאון נכתב כי ״הדימויים התלת-ממדיים שיצר האמן מעוגנים בנופי מדע בדיוני ובאסתטיקה של משחקים וירטואליים שטופלו בטכניקות עיבוד תמונות רב-שכבתיות ובאפקטים מיוחדים של תוכנות פוסט-פרודקשן ומתכתבות עם קונספט ה-״נרטיב המתהווה" – מונח השאוב מעולם המשחקים הדיגיטליים, המתייחס לרעיון כי העולם הבדיוני של המִשחק הוא מרחב שבו יכולים להתהוות נרטיבים פוטנציאליים שונים בהתאם לפעולות המְשחק ובחירותיו״.

כמו כן, הוצגה העבודה במוזיאון חיפה לאמנות, גלריית טיק טק באנטוורפן, בלגיה וחלקים ממנה הוקרנו בביאנלה של ונציה 2019 כחלק מתצוגות החוץ. בנוסף, הוצגה על מסכי ענק בהונג קונג למשך חודש באופן חלקי כחלק מזכייה בפרס סינו-לינו אילומיניישן.

שדות קרב (2018)

מיצב וידאו-סאונד ב-3 ערוצים.

ב"שדות קרב", מתחקה רן סלוין אחר אסתטיקת המעקב בממשקי וידאו של רחפנים ומציג את הצלקות הגאולוגיות ושרידי המלחמה על פני חמישה אתרים צבאיים פעילים ונטושים בישראל, לרבות שטחי אש, מטווחי ירי ומתקני אימון ללוחמה בשטח בנוי (לש״ביות). סלוין עורך השוואה בין הצלקות הפוליטיות החרוטות והמסומנות בשטח הנוף, לגוף האדם הנשי והאנושי. אזורי האש הנטושים, הנוף הירחי של מדבריות המציאות שלאחר הרס הפגזות אימוני מטוסי קרב, מושווים ללא הרף לקמטים וקיפולי עור גוף האדם.

הוצג בתערוכת יחיד במרכז לאמנות עכשווית ״נימאק״ ניקוסיה, קפריסין. (אוצר יאניס טומזיס)

תערוכתו האחרונה של סלוין, "זוהרים", הוצגה במעבדה בתל אביב בשנת 2023.

פרסים נוספים

• 1991 מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל ע״ש שרת
• 1994 פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
• 2002 פרס ראשון לעיצוב פסקול, Promax, לוס אנג'לס, ארצות-הברית
• 2006 פרויקט קולנוע, קרן יהושוע רבינוביץ' לתרבות, תל אביב
• 2006 פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט
• 2006 מענק, המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס
• 2007 ציון לשבח, Prix Ars Electronica, לינץ, אוסטריה
• 2011 מלגה, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, תל אביב
• 2015 מענק, המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס
• 2015 מלגה, קרן יהושוע רבינוביץ' לתרבות, תל אביב
• 2021 - מפעל הפיס - השתתפות במימון ספר אמן מקיף
• 2021 - פרס שר התרבות

גלריה

[[file:

Ran slavin Kiosk Israeli art. installation art. herzliya museum. PHOto - Amit Geron

|200px|alt=]]

[[file:

10002 RanSlavin Radiances. photo Youval Hai

|200px|alt=]]

[[file:

Ran slavin world5. installation art. herzliya museum. PHOto - Amit Geron

|200px|alt=]]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רן סלוין (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא רן סלוין בוויקישיתוף

• עמוד ה-IMDB של רן סלוין
• ערוץ הספוטיפיי של רן סלוין
• אבי פיטשון, סרט ישראלי כמו שביים האמן והמוזיקאי רן סלוין עוד לא ראיתם, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018
• רעות ברנע, האמן רן סלוין: "אנחנו חיים כרגע, יותר מתמיד, במימד דיסטופי חריף", באתר כלכליסט, 9 במרץ 2021
• משנה צורה: ספר האמן של רן סלוין פורץ את גבולות הדפים הכתובים, 18 בדצמבר 2022, פורטפוליו
• אבי פיטשון, גם כשהוא משתמש ב-AI ומועד פה ושם, רן סלוין עדיין יחיד מסוגו, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2023
• משנה הצורה - ספר אמן
• חידות וחרדות, 13 ביולי 2022, דרורית גור אריה, ערב רב