רנה לאסרצרפתית: René Lasserre; ‏12 בנובמבר 1912 - 15 במרץ 2006) היה שף ומסעדן צרפתי מפורסם, מייסד מסעדת לאסר השוכנת בלב הרובע השמיני של פריז וניבטת אל מול פאלה דה לה דקוברט.

מסעדת לסר, נובמבר 2008

ביוגרפיה עריכה

רנה לאסר נולד בבארן בארץ הבסקים, בצדה של באיון ב-12 בנובמבר 1912. הוריו ניהלו בית קפה קטן. אביו נפטר בתאונה כשרנה לסר היה בן תשעה חודשים. הוא הגיע לפריז למשך תריסר שנים עם תעודת גמר מבית הספר בכיסו ונהיה פקיד. בהיותו בן 17 הוא היה "מטר ד'אוטל" (רב-המלצרים). הוא עבד במסעדות Armenonville Pavilion בלידו, chez Drouant וchez Prunier.

ב-1942 הוא נהפך לבעלים של ביסטרו-האנגר קטן שנבנה עבור "התערוכה הבינלאומית של האמנויות והטכנולוגיה בזמנים המודרניים" (Exposition Internationale des Arts et Techniques dans la Vie Moderne) בגן האחוזה, שהיה ממוקם בשדרת ויטוריו אמנואלה השלישי מס' 17, שדרה ששמה שונה לשדרת פרנקלין דלאנו רוזוולט, בעקבות שחרורה של צרפת במלחמת העולם השנייה.

ב-1952 הוא עיצב את הביסטרו והסב אותו למסעדת יוקרה מקורה. הוא אירח חגיגות, עם מסלולי דוגמנות, שמפניה שזרמה כמים, משתי שחיתות, שהיוו מקום מפגש לשמנה וסלתה של פריז. במהלך השנים התארחו בה סלבדור דאלי, רוברט דה נירו, לואיס מריאנו, אנדרה מאלרו (שסעד מדי יום), אודרי הפבורן, פרננדל, רוז'ה פייר וז'אן-מארק תיבו, אורסון ולס ועוד).

מרתף היין של מסעדתו הכיל 200,000 בקבוקים, בכללם 49 בצירים של שאטו או-בריון ומאה מלצרים במסעדה שירתו מאה אורחים כל ארוחה.

ב-1949 הוא זכה בכוכב הראשון במדריך מישלן האדום, ב-1951 הוא זכה בכוכב השני וב-1962 זכה בכוכב השלישי.

ב-2001 פרש לגמלאות והעביר את המסעדה לידי סגנו ז'ראר לואי, המסעדה הורדה לשני כוכבי מישלן, בהם היא עדיין מחזיקה כיום (2010), תחת השף ז'אן לואי נומיק (שעבד לפני כן אצל אלן דיקאס ב-Juan-les-Pins שבמונטה קרלו). היא נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם. [1]

ב-2006, בהיותו בן 93, הלך לאסר לעולמו בביתו במורסאן-סיר-סן, אסון.

תבשילים מפורסמים עריכה

  • פואה גרא בליווי אגסים חמים.
  • יונת אנדרה מלרו (ממולאת עם פואה גרא)
  • מקרוני עם כמהין שחורות ופואה גרא.
  • מסקלן (סלט עלים מפרובאנס) של אמא אירמה (לזכרה של הטבחית מהלאנד שהייתה חברה טובה של אמו של לסר)

ביבליוגרפיה עריכה

  • 2007: Restaurant Lasserre by Jean-Louis Nomicos - Editions Favre.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה