רוברט דה נירו

רוברט דה נירו (באנגלית: Robert De Niro; נולד ב-17 באוגוסט 1943) הוא שחקן קולנוע אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר מתוך 9 מועמדויות ושני פרסי גלובוס הזהב. כמו כן, קיבל את פרס מרכז קנדי ב-2009 ואת מדליית החירות הנשיאותית מידי הנשיא ברק אובמה ב-2016.

רוברט דה נירו
Robert De Niro

דה נירו, 2016
לידה	17 באוגוסט 1943 (בן 81) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Robert Anthony De Niro
מדינה	איטליה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1963
מקום לימודים	בית הספר למשחק סטלה אדלר סטודיו אייץ' בי P.S. 41 בית הספר ליטל רד מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע Rhodes Preparatory School
בן או בת זוג	דיאן אבוט (28 באפריל 1976–1988) גרייס הייטאואר (17 ביוני 1997–2018) צ'רמיין סינקלייר (1993–1995) טוקי סמית
צאצאים	דרינה דה נירו, ג'וליאן דה נירו, אליוט דה נירו, רפאל דה נירו, ארון דה נירו
מספר צאצאים	7
פרסים והוקרה	פרס דונוסטיה (2000) פרס מכון הסרטים האמריקאי על מפעל חיים (2003) Global Citizen Awards (2014) פרס אריה הזהב (1993) פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (1980) אביר בלגיון הכבוד (9 במאי 1997) פרס מיוחד של עולם התאטרון (1987) מדליית החירות הנשיאותית (2016) פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1980) פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1973) גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (2010) קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית פרס מרכז קנדי מפקד מסדר האמנויות והספרות Marrakech International Film Festival Honorary Award
פרופיל ב-IMDb
חתימה

במהלך שנותיו הראשונות בעולם הקולנוע דה נירו כיכב בחמישה סרטים שכיום נמנים מהגדולים בכל הזמנים:

• "רחובות זועמים" (1973) - דרמת פשע בו דה נירו מגלם מאפיונר מתחיל בשוק ההימורים הניו-יורקי שמצפצף על חוקי העולם התחתון. הסרט מהווה את שיתוף הפעולה הראשון של דה נירו עם הבמאי מרטין סקורסזה.
• "הסנדק 2" (1974) בבימוי של פרנסיס פורד קופולה. דה נירו, שדיבר איטלקית במהלך כל הסצנות שלו, משחק את אותה הדמות שמרלון ברנדו גילם בחלק הראשון של הטרילוגיה, על תפקיד זה זכה בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.
• "נהג מונית" (1976) - בשיתוף הפעולה השני שלו עם הבמאי מרטין סקורסזה, דה נירו מגלם אדם בשם טראוויס ביקל, יוצא מלחמת ווייטנאם, החי בצורה סגפנית בניו יורק הישנה, ומלאת פשיעה וזנות, תוך שהוא אינו מסוגל לשאת את כל "הליכלוך ברחובות".
• "צייד הצבאים" (1978) - אפוס אלים ובלתי מתפשר בן 3 שעות אודות מלחמה ופטריוטיות, וההשפעה שלהם על קהילת מהגרים קטנה בארצות הברית.
• "השור הזועם" (1980) - דרמת ספורט בשחור-לבן המספרת את הסיפור של ג'ייק למוטה, מתאגרף מצליח שההתנהגות האלימה שלו באה לידי ביטוי גם מחוץ לזירה. סקורסזה ביים ודה נירו עזר בהפקה ובכתיבת התסריט, ואף זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

מאז תקופה פורצת-דרך זו השתתף דה-נירו במספר גדול של סרטים, חלקם זכו להצלחה כגון "החבר'ה הטובים" "אופטימיות היא שם המשחק" והקומדיה "פגוש את ההורים".

ביוגרפיה

דה נירו נולד בעיר ניו יורק שבארצות הברית. שני הוריו עסקו באמנות, אמו וירג'יניה אדמירל עסקה בציור ואביו בציור ופיסול. הוריו התגרשו כשהיה בן 3 ואף על פי שאימו גידלה אותו, בילה זמן רב גם עם אביו, שגר בקרבת מקום. דה נירו הצעיר פקד בתי ספר רבים, ציבוריים ופרטיים, עד שבגיל 16, עזב לבלי שוב, כדי ללמוד משחק. דה נירו הוקסם מסרטי הקולנוע והמשחק היווה עבורו מעין מפלט מביישנותו. את הופעתו הראשונה על במה ערך כבר בגיל עשר בהצגת "הקוסם מארץ עוץ" בבית הספר בו למד.

דה נירו למד במחיצת שניים מגדולי המורים האמריקאיים למשחק, סטלה אדלר ולי סטרסברג.

קריירה

בשנת 1963, כשהיה בן 20, הצטלם לסרטו הראשון "The Wedding Party", של הבמאי בריאן דה פלמה, אך הסרט יצא לאקרנים רק שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1969.

שני סרטיו הבאים היו אף הם בבימוי דה פלמה, אך הפריצה לתודעת הקהל התרחשה רק ב-1973, בהופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן הטוב ביותר של איגוד המבקרים של ניו יורק, על תפקידו בסרט "פעימות לב" (Bang the Drum Slowly). באותה שנה שיתף פעולה לראשונה עם הבמאי מרטין סקורסזה בסרט "רחובות זועמים". שותפות זו עם סקורסזה הביאה ברבות השנים לכמה מהופעותיו הבלתי נשכחות של דה נירו בסרטים: נהג מונית, קזינו, ניו יורק, ניו יורק, השור הזועם, מלך הקומדיה, החבר'ה הטובים ופסגת הפחד.

לפרס האוסקר היה מועמד תשעה פעמים וזכה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1974 בקטגוריית 'שחקן משנה' על תפקידו ב-"הסנדק 2" של פרנסיס פורד קופולה, ובפעם השנייה בשנת 1980 בתואר 'השחקן הטוב ביותר' על תפקידו ב-"השור הזועם", עליו גם זכה בפרס גלובוס הזהב.

מועמדויות נוספות לפרס האוסקר הם על תפקידיו ב"נהג מונית" (1976), "צייד הצבאים" (1978), "התעוררות" (1990), "פסגת הפחד" (1991) "אופטימיות היא שם המשחק" (2012), "האירי"(2019) ו"רוצחי פרח הירח"(2023).

בשנת 1993 פנה לראשונה לבימוי, בסרט "סיפור מרובע ברונקס" בו גם כיכב, וב-2006 ביים את הסרט שומר המדינה. בשנים האחרונות השתתף דה נירו, למורת רוחם של המבקרים, במגוון קומדיות ("בואו נדבר על זה", "שואוטיים", "סבא בהפרעה" ואחרים).

ב-2009 קיבל את פרס מרכז קנדי מידיו של הנשיא ברק אובמה ובינואר 2011 הוענק לדה נירו פרס גלובוס הזהב על מפעל חיים. ב-2016 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.

בשנת 2016 שיחק בדרמת האגרוף "ידי האבן" לצידם של אדגר רמירס, אשר, וג'ון טורטורו.

בנובמבר 2016 דווח שדה נירו ישתתף בסדרת טלוויזיה בת 20 פרקים שיביים דייוויד או. ראסל ושמה "The Nix" לצידה של מריל סטריפ. שכרו הוערך בכ-750,000 דולר לכל פרק בסדרה.

באוקטובר 2019 דה נירו שיחק בסרט "ג'וקר" את מוריי פרנקלין קומיקאי בעל תוכנית אירוח שנערץ על ידי ארתור פלק. באותה שנה הוענק לו פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

חיים אישיים

בין השנים 1976–1988 היה נשוי לדיאן אבוט, ממנה נולד בשנת 1978 בנם רפאל, וכן אימץ את ביתה מנישואים קודמים. בשנת 1995 נולדו לדה נירו תאומים (בעזרת אם פונדקאית) מחברתו לחיים אז טוקי סמית'. ביוני 1997 התחתן עם גרייס הייטאואר, אשר ממנה נולד לו בן במרץ 1998. ב-2011 נולדה לו בת נוספת בעזרת אם פונדקאית. בשנת 2018 נפרדו דה נירו והייטאואר. בשנת 2023 דה נירו חשף כי לאחרונה נולד לו ילד נוסף. רומנים אחרים מפורסמים של דה נירו כללו את הדוגמניות נעמי קמפבל וסינדי קרופורד, הזמרת ויטני יוסטון והשחקניות אשלי ג'אד ואומה תורמן.

פילמוגרפיה נבחרת

• ברכות (1968)
• מסיבת חתונה (1969)
• מנהטן בכחול (1970)
• אם הדמים (1970)
• פעימות לב (1973)
• רחובות זועמים (1973)
• הסנדק 2 (1974)
• נהג מונית (1976)
• 1900 (1976)
• הטייקון האחרון (1976)
• ניו יורק, ניו יורק (1977)
• צייד הצבאים (1978)
• השור הזועם (1980)
• מלך הקומדיה (1982)
• היו זמנים באמריקה (1984)
• להתאהב (1984)
• ברזיל (1985)
• המיסיון (1986)
• הבלתי משוחדים (1987)
• ליבו של אנג'ל (1987)
• מרדף חצות (1988)
• אנחנו לא מלאכים (1989)
• התעוררות (1990)
• החבר'ה הטובים (1990)
• אשם על פי חשד (1991)
• מלכודת אש (1991)
• פסגת הפחד (1991)
• לילה ועיר (1992)
• אשה לשניים (1993)
• כך הייתי (1993)
• סיפור מרובע ברונקס (1993)
• פרנקנשטיין (1994)
• קזינו (1995)
• היט (1995)
• חדרו של מרווין (1996)
• המעריץ (1996)
• סליפרס (1996)
• קופלנד (1997)
• ג'קי בראון (1997)
• לכשכש בכלב (1997)
• רונין (1998)
• ציפיות גדולות (1998)
• אנשים מושלמים (1999)
• בואו נדבר על זה (1999)
• גברים עם כבוד (2000)
• פגוש את ההורים (2000)
• הרפתקאות רוקי ובולווינקל (2000)
• הפריצה (2001)
• 15 דקות (2001)
• עיר ליד הים (2002)
• שואוטיים (2002)
• בואו נדבר על זה פעם שנייה (2002)
• שיבוט מסוכן (2004)
• הגשר של סאן לואיס ריי (2004)
• פגוש את הפוקרס (2004)
• תפוס ת'כריש (2004)
• משחקים נסתרים (2005)
• שומר המדינה (2006)
• אבק כוכבים (2007)
• רצח מוצדק (2008)
• מה קרה עכשיו? (2008)
• כולם בסדר (2009)
• סטון (2010)
• פגוש את הפוקרס הקטנים (2010)
• ללא גבולות (2011)
• יחידת עילית (2011)
• סילבסטר בניו יורק (2011)
• אורות אדומים (2012)
• המדריך לאהבה (2012)
• אופטימיות היא שם המשחק (2012)
• החתונה הגדולה (2013)
• מחסל מקצועי (2013)
• החבר'ה הרעים (2013)
• סוף סוף וגאס (2013)
• חלום אמריקאי (2013)
• סוגרים חשבון (2014)
• המתמחה (2015)
• אוטובוס 657 (2015)
• ג'וי (2015)
• סבא בהפרעה (2016)
• ידי האבן (2016)
• הקומיקאי (2016)
• אשף השקרים (2017)
• ג'וקר (2019)
• האירי (2019)
• מלחמה עם סבא (2020)
• המערב הקרוע (2020)
• אמסטרדם (2022)
• Savage Salvation‏ (2022)
• רוצחי פרח הירח (2023)
• אבי החתן (2023)
• עולם משלו (2023)
• אלטו נייטס (2024)
• After Exile‏ (TBA)
• Tin Soldier‏ (TBA)

טלוויזיה

• Zero Day (TBA)

פרסים

פרס אוסקר

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1975	הסנדק חלק שני	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר	זכייה
1977	נהג מונית	פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר	מועמדות
1979	צייד הצבאים		מועמדות
1981	השור הזועם		זכייה
1991	התעוררות		מועמדות
1992	פסגת הפחד		מועמדות
2013	אופטימיות היא שם המשחק	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר	מועמדות
2020	האירי	פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר	מועמדות

British Academy of Film and Television Arts Awards

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1976	הסנדק חלק שני	פרס באפט"א לשחקן המבטיח בתפקיד ראשי בסרט	מועמדות
1977	נהג מונית	פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי	מועמדות
1980	צייד הצבאים		מועמדות
1982	השור הזועם		מועמדות
1984	מלך הקומדיה		מועמדות
1991	החבר'ה הטובים		מועמדות
2020	האירי	פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר	מועמדות

פרס גלובוס הזהב

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1977	נהג מונית	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה	מועמדות
1978	ניו יורק, ניו יורק	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי	מועמדות
1979	צייד הצבאים	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה	מועמדות
1981	השור הזועם		זכייה
1989	מרדף חצות	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי	מועמדות
1992	פסגת הפחד	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה	מועמדות
2000	בואו נדבר על זה	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי	מועמדות
2001	פגוש את ההורים		מועמדות
2018	אשף השקרים	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - מיני סדרה או סרט טלוויזיה	מועמדות
2020	האירי	פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה	מועמדות
2011	—	גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל	זכייה

פרסי האמי לבידור בפריים-טיים

שנה	סרט/סדרה	קטגוריה	תוצאה
2017	אשף השקרים	פרס אמי לבידור בפריים טיים לסרט טלוויזיה (כמפיק)	מועמדות
		פרס אמי לשחקן ראשי במיני סדרה או סרט	מועמדות
2019	כשהם רואים אותנו	פרס אמי לבידור בפריים טיים למיני-סדרה	מועמדות
	סאטרדיי נייט לייב	פרס אמי להופעת אורח בסדרה קומית	מועמדות

פרס גילדת שחקני המסך

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1997	חדרו של מרווין	פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע	מועמדות
2013	אופטימיות היא שם המשחק	פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר	מועמדות
		פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע	מועמדות
2017	אשף השקרים	פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנים במיני סדרה או סרט טלוויזיה	מועמדות
2020	האירי	פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע	מועמדות
	—	פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים	זכייה

AACTA Awards

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2013	אופטימיות היא שם המשחק	הפרס הבינלאומי לשחקן המשנה הטוב ביותר של מכון הסרטים האוסטרלי	זכייה
2020	האירי	הפרס הבינלאומי לשחקן הטוב ביותר של מכון הסרטים האוסטרלי	מועמדות

פרס הקומדיה האמריקני

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2000	בואו נדבר על זה	פרס הקומדיה האמריקני	מועמדות
2001	פגוש את ההורים		מועמדות

American Movie Awards

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1980	צייד הצבאים	Best Actor	מועמדות

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2007	שומר המדינה	פרס דוב הזהב	מועמדות
		פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין	זכייה

Blockbuster Entertainment Awards

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2000	בואו נדבר על זה	Blockbuster Entertainment Awards	זכייה
2001	פגוש את ההורים		מועמדות

Boston Society of Film Critics

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1981	השור הזועם	פרס אגודת מבקרי הקולנוע של בוסטון לשחקן הטוב ביותר	זכייה

Christopher Award

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1997	חדרו של מרווין	Motion Pictures	זכייה

פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2017	אשף השקרים	Best Television Movie or Miniseries Actor	מועמדות
2020	האירי	פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט הטוב ביותר	מועמדות
		פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקן הטוב ביותר	מועמדות
		פרס בחירת המבקרים לליהוק הטוב ביותר	זכייה

Detroit Film Critics Society

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2012	אופטימיות היא שם המשחק	Best Supporting Actor	זכייה

פרס פטל הזהב

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2003	שואוטיים	פרס פטל הזהב לזוג/להקה הגרועים ביותר (משותף)	מועמדות
2017	סבא בהפרעה	פרס פטל הזהב - השחקן הגרוע ביותר	מועמדות

איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1976	נהג מונית	פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקן הטוב ביותר	זכייה
1980	השור הזועם		זכייה

פרסי הסרטים של MTV

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1992	פסגת הפחד	פרס הקולנוע של MTV להופעה הטובה ביותר	מועמדות
		פרס הקולנוע של MTV לנבל הטוב ביותר	מועמדות
		פרס הקולנוע של MTV לנשיקה הטובה ביותר (משותף)	מועמדות
1997	המעריץ	פרס הקולנוע של MTV לנבל הטוב ביותר	מועמדות
1999	רונין	Best Action Sequence (משותף)	מועמדות
2001	בואו נדבר על זה	Best Line from a Movie	זכייה
		פרס הסרטים של ה-MTV לצמד הטוב ביותר על המסך (משותף)	מועמדות

מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1980	השור הזועם	פרס מועצת המבקרים הלאומית לשחקן הטוב ביותר	זכייה
1990	התעוררות	פרס מועצת המבקרים הלאומית לשחקן הטוב ביותר (משותף)	זכייה

איגוד המבקרים האמריקני

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1974	רחובות זועמים	פרס איגוד המבקרים האמריקאי לשחקן המשנה הטוב ביותר	זכייה
1977	נהג מונית	פרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקן הטוב ביותר	זכייה

פרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1974	פעימות לב	Best Supporting Actor	זכייה
1977	נהג מונית	פרס מעגל מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקן הטוב ביותר	זכייה
1981	השור הזועם		זכייה
1991	התעוררות		זכייה
	החבר'ה הטובים		זכייה

פרס סטלייט

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
2001	גברים עם כבוד	פרס סטלייט לשחקנית המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע	מועמדות
2012	אופטימיות היא שם המשחק		מועמדות
2017	אשף השקרים	Best Actor – Miniseries or Television Film	זכייה

פרס סאטורן

שנה	סרט	קטגוריה	תוצאה
1988	ליבו של אנג'ל	פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר	מועמדות
1995	פרנקנשטיין		מועמדות

קישורים חיצוניים

• רוברט דה נירו, ברשת החברתית פייסבוק
• רוברט דה נירו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• רוברט דה נירו, באתר AllMovie (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר Metacritic (באנגלית)
• רוברט דה נירו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• רוברט דה נירו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר Discogs (באנגלית)
• רוברט דה נירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

"נהג מונית: מלחמת וייטנאם חייה במונית של דה נירו": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת

• אן הורנדיי, הוושינגטון פוסט, בואו נדבר על זה, באתר nrg‏, 2 בינואר 2010
• איי.או סקוט, הניו יורק טיימס, ריאיון עם רוברט דה נירו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2012
• דודי כספי, המאפיונר הנצחי חוזר, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
• נעמה רק, ‏שור מזדקן, באתר ‏מאקו‏, 21 בינואר 2016
• מייקל שולמן, ניו יורקר, טראמפ, MeToo#, גבריות ועתיד הקולנוע - רוברט דה נירו מדבר על הכל, באתר הארץ, 11 באפריל 2019

הערות שוליים

הקודם: –

פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – שחקן המשנה הטוב ביותר 2013: רוברט דה נירו – אופטימיות היא שם המשחק

הבא: 2014: מייקל פסבנדר – 12 שנים של עבדות