רפאל בש

פוליטיקאי ישראלי

רפאל בש (8 בינואר 191310 במרץ 2000) היה מפעילי מפא"י ומפלגת העבודה וההסתדרות, חבר הכנסת מטעם מפא"י בשלהי כהונת הכנסת הראשונה (1951), מזכ"ל המפלגה (1954–1956) ומזכיר מחוז תל אביב שלה (1962–1966), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך שלה (1966–1977).

רפאל בש
לידה 8 בינואר 1913
לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 2000 (בגיל 87)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1938
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
21 במאי 195120 באוגוסט 1951
(92 ימים)
כנסות 1
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רפאל בש נולד בשנת 1913 בלטביה. בשנת 1930, בהשפעתו של אלעזר גלילי, הגיע לעיירתו רז'יצה, החל בש לפעול כמדריך בתנועת הנוער הציונית "נצ"ח" (נוער צופי חלוצי).[1]

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל. עד שנת 1956 היה חבר קיבוץ כפר בלום. ב-1944, בהיותו גזבר המשק, הביאו ברל כצנלסון לירח העיון של ההסתדרות ברחובות.[1] בשנות ה-40 החל בפעילות במוסדות מפא"י, ובשנת 1950 נבחר למזכיר מחלקת הנוער של המפלגה.

בבחירות לכנסת הראשונה שובץ במקום ה-78 ברשימת מפא"י לכנסת ולא נכנס בתחילה לכנסת. בשלהי כהונת הכנסת ולאחר סדרת התפטרויות הושבע במאי 1951 כחבר הכנסת במקומו של יוסף מיכאל לם. תקופת כהונתו הייתה קצרה בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, ובש, שהספיק לכהן פחות מארבעה חודשים, לא מונה לחבר בועדות הכנסת.

בראש מחלקת הנוער עמד עד שנת 1953. בשנים 19541956 כיהן כמזכ"ל המפלגה ובשנים 19621966 היה מזכיר מחוז תל אביב במפא"י.

בש היה חבר מזכירות מועצת הפועלים של תל אביב, וכן חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (שלוש קדנציות) ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות עד דצמבר 1977.[2]

פרסם מאמרים פובליציסטיים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנת 1975 ראה אור ספרו "הוָויוֹת חברה".

בש נפטר בשנת 2000, בגיל 87.

פרסומיו עריכה

  • הוויות חברה, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ה.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.