רפאל מיוחס
הרב רפאל מיוחס בן רבי שמואל (ה'תס"א (1701) – כ"ב אב ה'תקל"א (1771)) היה הראשון לציון העשירי. מחכמי ירושלים ושד"ר.
| לידה |
1701 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1771 (בגיל 70 בערך) | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| השכלה |
ישיבת בית יעקב (פירירא) | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1771 | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים לרב שמואל ממשפחת מיוחס אשר הגיעה לארץ בתקופת עליית מגורשי ספרד. נכד לר' ישראל יעקב חגיז ונין לר' משה גאלנטי. נתייתם בילדותו. למד בישיבת בית יעקב פירירה. בימיו הייתה מצוקה קשה בירושלים, הנהגת הקהילה התפוררה בעקבות מעצרים ובריחות. בצורת קשה פקדה את ירושלים ב-1722. מושל עריץ וחמסן נתמנה בה ב-1723, דרש מן הקהילה תשלום של 91,000 גרוש תוך 91 יום ואסר את פקיד הקהילה סבו ר' משה מיוחס. ר' רפאל יצא בבהילות לקושטא בשליחות הצלה ובעזרת פרנסי הקהילה שם הצליח להשפיע על השלטונות שיורו למושל למתן דרישותיו. את סיפורי הניסים הרבים שקרו לו לאורך הדרך לקושטא ובחזרה מנה בספר 'מגילת יוחסין', ואף קבע את יום ט"ז באדר, יום חזרתו ירושלימה, ליום טוב לו ולזרעו עד עולם. יום זה מכונה בקרב משפחתו 'פורים של משפחת מיוחס'. כן שימש כשד"ר בקושטא ובמצרים. היה מראשי רבני ירושלים, בשנת 1756 נתמנה למשרת הראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד יום פטירתו. גם בנו הרב משה יוסף מרדכי מיוחס חיבר ספרים רבים. נפטר ב-כ"ב באב ה'תקל"א (1771), ונקבר בחלקת החסידים אשר בהר הזיתים.
אחיו היה רבי אברהם מיוחס, מחבר הספר "שדה הארץ".[1] דודו היה רבי רפאל שלמה הבדלה.
מחיבוריו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רפאל מיוחס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר היברובוקס
- רפאל מיוחס, באתר "החכם היומי"
רפאל בן שמואל מיוחס (1695-1771), דף שער בספרייה הלאומית- מצבת הרב מיוחס בכ"ר שמואל בהר הזיתים
הערות שוליים
עריכה