פתיחת התפריט הראשי
מצבת קברו בהר הזיתים

רבי חיים אברהם רפאל בן אשר (לפני ה'תע"ד, 1714 - י"ז באב ה'תקל"ב, 16 באוגוסט 1772) היה רב, מקובל וראש ישיבה ירושלמי שכיהן בסוף ימיו כרבה של ירושלים, בתואר הראשון לציון.

ביוגרפיהעריכה

פרטים ביוגרפיים רבים אודותיו חסרים, בשנת ה'תצ"ד, 1734 יצא כשד"ר ירושלים לאירופה. בשנות ה-40 המוקדמות של המאה ה-18 שהה מספר שנים באירופה (באיזמיר שבטורקיה ובערים נוספות באיטליה ובצרפת) בשנת ה'תק"ד (1744) הקימו בני משפחת פרנקו האיטלקית את ישיבת "יפאר ענוים" בירושלים, והעמידו אותו בראשה. עם חזרתו לירושלים התמנה כראב"ד תחת הראשונים לציון, רבי אליעזר נחום ורבי ניסים חיים משה מזרחי, והוא חתום על כמה פסקי דין שלהם. הוא חתום על שטר ההתקשרות הראשון של ישיבת המקובלים בית אל, ועל "תקנת הרווקים" (1749) של רבני ירושלים, בה נקבע כי אסור לרווק ללון בירושלים.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-18 נמלט עם רבים מיהודי ירושלים למצרים, ולאחר מספר שנים שב לירושלים[1]. בשנת ה'תקל"א (1771) התמנה כרבה של ירושלים בתואר "הראשון לציון", וכיהן בתפקידו זה כשנה.

הרב בן אשר נפטר במגפה בירושלים בי"ז באב ה'תקל"ב[2], 16 באוגוסט 1772 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבת קברו נחקק:

מצבת קבורת ארץ אחד המיוחד, עיר וקדיש, קדושה ראשונה, ראשון לציון, ממנו יתד ממנו פנה, הוא הראש ריש מתיבתא, הרב המובהק המקובל האלקי דומה למלאך ה' צבאות
כמוהר"ר חיים רפאל אברהם ן' אשר
תנצב"ה, מנוחתו נכונה...

.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברהם אלמליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ל. עמ' 58-59.
  2. ^ במקורות ספורים הובאו התאריכים: א' באב (אברהם משה לונץ, ירושלים ח"א עמ' 129, מצבה מס. 234, ובעקבותיו: טננבוים, מסעות משה, טורנוב תרפ"ה, עמ' קטו). ח' באב ה'תקל"ד (ש"י פין, כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז. בערכו, עמ' 344. כנראה בעקבות פיענוח שגוי של הכתובת על המצבה המובאת אצל לונץ). כאן נקטנו לפי הכיתוב האמיתי על המצבה.