רצח השלושה מגבעת עדה

רצח השלושה מגבעת עדה הוא מעשה רצח של שלושה צעירים, שהתרחש ביוני 1938. שלושה צעירים בני המושבה גבעת עדה נחטפו ולאחר מכן נרצחו על ידי ערבים. גופותיהם נמצאו כעבור שנתיים.

רצח השלושה מגבעת עדה

חלק מהמרד הערבי הגדול
קבר אחים של הצעירים דוד פרנק, יצחק קרופיק, ודוד אורבוך בבית העלמין בגבעת עדה
תאריך	23 ביוני 1938
תאריך עברי	כ"ד בסיוון ה'תרצ"ח
מקום	גבעת עדה, ארץ ישראל, המנדט הבריטי
מטרה	יהודים
סוג	רצח
הרוגים	3
מספר מפגעים	1
מניע	טרור אסלאמי, שנאת יהודים

גלעד לשלושת הנרצחים בשמורת אלוני יצחק

במחצית השנייה של 1938, הגיע הטרור הערבי לשיא. המושבה גבעת עדה הייתה מבודדת ומוקפת בכפרים ערביים. המקום היה בשליטתו של יוסוף חמדאן מאום אל-פחם, סגנו של יוסוף אבו דורה.

בצהרי 23 ביוני 1938 יצאו מגבעת עדה שלושה צעירים כדי להעמיס עגלת חציר: יצחק קרופיק בן 19, דוד אוורבוך בן 14 ודוד פרנק בן 21. כעבור זמן מה נתגלתה עגלת החציר במרחק קילומטר מהמושבה, במקום שבו נמצאת כיום שמורת אלוני יצחק. הצעירים נעלמו והחיפושים אחריהם החלו, על ידי מתנדבים, גפירים ושוטרים בריטיים, אך החיפושים לא העלו דבר. הועלתה אף שאילתה בנושא זה בבית הנבחרים הבריטי.

רק כעבור שנתיים בעזרת מידע שנקנה בכסף ממודיע ערבי, נמצאו הגופות בתוך בור בכפר זלפה וזוהו על ידי קרובי המשפחות. הסתבר שלמרות ההוראות הם יצאו לשדה ללא נשק או אבטחה. שם ארבו להם, חטפו אותם והביאו אותם למטהו של יוסוף אבו דורה. שם הועמדו בפני מין "בית דין צבאי" וכעבור שבועיים הם הוצאו להורג ביריות.

הם הובאו לקבורה בגבעת עדה ב-8 באפריל 1940. בינואר 2011 נחנך אתר הנצחה לשלושה במקום חטיפתם, בשמורת אלוני יצחק, בטקס בהשתתפות המשפחות השכולות.

מעודד מ"ניצחונו" תכנן יוסוף חמדאן, התקפה גדולה על גבעת עדה. זו הייתה מושבה מבודדת, לא מוקפת בגדר תיל, מוקפת מצפון וממזרח ביער אלונים שנתן אפשרות להגיע לקרבתה ולא להתגלות. הפועלים הערביים במושבה סיפקו לו ידיעות על סדרי השמירה במושבה. ההתקפה החלה ב-10 ביולי 1938 בשעה 19:15, לפני צאת השומרים והנוטרים לעמדותיהם. בהתקפה השתתפו כ-100 ערבים. הם פתחו בהתקפת הסחה מערבית למושבה וכעבור זמן קצר חדרו למושבה ממזרח. הנוטרים פתחו באש ובזריקת רימונים, אבל הערבים חדרו למושבה פרצו לבית משפחת גולדברג, הרגו את האם ועמדו לקחת את בנותיה כבנות ערובה. המגינים נלחמו בהם ביריות ובזריקת רימונים. הנשים והילדים פונו לבית העם והמגינים תכננו לסגת אליו כעמדה אחרונה. תוך זמן קצר הגיעה תגבורת של אנשי פו"ש והערבים נסוגו. כתוצאה מחילופי האש, נהרגו 11 ערבים. מתושבי גבעת עדה נהרגו האם רבקה גולדברג והמגינים שמעון מרגלית ויצחק קומורניק.

יצחק שדה הגיע למושבה והרגיע את תושביה. הוא הביא למקום 30 אנשי הגנה כתגבורת לשמירה וקבע עמדות במרחק 500 מטר מהמושבה. כעבור מספר ימים הגיעה למקום קבוצת אנשי פו"ש מובחרים שהשתכנו במושבה ויצאו לסיורי לילה. פעולה זו חיזקה את הביטחון במושבה.

לקריאה נוספת

• ספר תולדות ההגנה, כרך ב' חלק שני, 1973

קישורים חיצוניים

• טקס חנוכת גלעד החטופים בגבעת עדה
• חיפושי החטופים נמשכים במרץ, דבר, 27 ביוני 1938
• שאלות בבית הנבחרים על חטופי גבעת עדה, דבר, 6 ביולי 1938
• כיצד הותקפה גבעת עדה, דבר, 11 ביולי 1938
• מצבות מדברות-ההתקפה על גבעת עדה