רשומות האביב והסתיו
רשומות האביב והסתיו (בסינית: 春秋, בפין-יין: Chūnqiū, בתעתיק לעברית: צוּן-צ'יוּ) הוא ספר ההיסטוריה הסיני העתיק ביותר ששרד עד ימינו, המסודר ככרוניקה. הספר מיוחס לקונפוציוס ולכן הוא אחד מחמשת ספרי המופת, אף שככל הנראה לא היה לקונפוציוס חלק ממשי בכתיבתו. החיבור הוא כרוניקה המתארת את דברי ימי מדינת לו, אחת הנסיכויות שפעלו בתקופת שושלת ג'ואו המזרחית. הספר, המתאר את תקופת האביב והסתיו נתן לתקופה זו את שמה.
מחבר הספר עריכה
על פי המסורת הסינית את רשומות האביב והסתיו חיבר, או לכל הפחות ערך, הפילוסוף הסיני בן התקופה קונפוציוס. דעה אחרת פחות מקובלת מייחסת את הספר למנציוס. מדינת הולדתו של קונפוציוס היא לו וייתכן כי עובדה זו קישרה אותו לחיבור הספר, כמו כן התיאור התמציתי שמאפיין את הספר מתאים לסגנונו של קונפוציוס. בנוסף, קונפוציוס הוא זה שהביא את הספר להכרת הציבור הרחב. מחקרים מודרניים מייחסים את הספר לסופרי החצר של לו, וטוענים שלקונפוציוס אין חלק ממשי בכתיבתו או עריכתו. על כל פנים, הייחוס של הספר לקונפוציוס הביאה לראיה בספר יצירה מיסטית ממש שבה טמן קונפוציוס סודות, והביאה להכללתה בספרים הקנוניים.
תיאור הספר עריכה
רשומות האביב והסתיו נכתב במקור, כמו ספרים סיניים עתיקים אחרים, על קני במבוק שחוברו זה לזה, וככל הנראה מקומו היה במקדש האבות של מדינת לו. תפקידו של החיבור על פי ההשערה ההיסטורית היה דתי במקורו, דיווח לרוחות האבות על מעשי צאצאיהם. הספר, לצד רשומות הבמבוק הוא מהעתיקים ביותר בחיבורים ההיסטוריים הסיניים הידועים, והעתיק ביותר ששרד מסוגה זו. ככל הנראה ספרים דומים היו קיימים במדינות נוספות, אך אלו לא הגיעו לידינו. פירוש שמה של היצירה: "האביב והסתיו" הוא "שנה".
רשומות האביב והסתיו הוא חיבור המתאר את קורות מדינת לו, אחת הנסיכויות של שושלת ג'ואו, שבתקופת ג'ואו המזרחית זכתה, כמו שאר הנסיכויות ליותר ויותר עצמאות. הספר מתאר את האירועים שקרו בנסיכות בין השנים 722 - 481 לפנה"ס, ובגרסה אחת עד 479 לפנה"ס[1] תקופת התיאור כוללת את תקופת שלטונם של שנים עשר נסיכים בנסיכות לו. הדיווחים בספר לקוניים וקצרים ומונים בממוצע 10 סימנים.[2] הרשומות מתארות בריתות, מלחמות, נישואין, אסונות טבע, מסעות של הנסיך, מוות של דמויות בכירות, תופעות קוסמיות נדירות ועוד. עיקר העיסוק של החיבור הוא בחצר של לו, אולם יש בו מידע רב על העולם הסיני כולו בתקופת האביב והסתיו.
מאפיין בולט של הספר, שהשפיע מאוחר יותר על חיבורים סיניים נוספים הוא ההקפדה על שימוש בשפה נכונה פוליטית. הספר מקפיד לתאר את האירועים מנקודת המבט ה"נכונה" ולהצניע בעיות וביקורת בצורה מרומזת. לדוגמה: המשפט המעורפל "הדוכס סייר בצ'י" יכול לתאר ברמיזה את הגלייתו של הדוכס על ידי שריו. קריאה מדוקדקת של החיבור יכולה ללמד לא רק על האירועים ההיסטוריים אלא גם על היחס אליהם מצד כותבי הרשומות.
השפעה ופרשנות עריכה
בעקבות יחוסו של הספר לקונפוציוס הוא זכה להשפעה רבה. התקופה הראשונה של שושלת ג'ואו המזרחית מכונה "האביב והסתיו" על שם ספר זה שתקופה זו היא נושא תיאורו. הספר, כאמור, נכלל גם בספרים הקנוניים והיכרות עמו הייתה חובה לצורך קידום חברתי בסין המסורתית.
עם השנים נכתבו על הספר פרשנויות שונות המרחיבות ומתארות בפירוט את האירועים המתרחשים בספר. הפרשנות החשובה ביותר היא הדזו ג'ואן שחוברה ככל הנראה כבר במאה החמישית לפנה"ס. הדזו ג'ואן מלאה בפירוט על האירועים המוזכרים בספר רשומות האביב והסתיו, ויש בה מידע רב וחשוב על הפוליטיקה הפנימית והחיצונית בתקופת האביב והסתיו לרבות שמות תאריכים ומקומות. הדזו ג'ואן נשמר עד ימינו בשיבושים מעטים.
לקריאה נוספת עריכה
- יורי פינס & גידי שלח - כל אשר מתחת לשמיים - תולדות הקיסרות הסינית, כרך א' - צמיחתה של הקיסרות הסינית, האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשומות האביב והסתיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)