שארל בראון-סקאר

פיזיולוג ונוירולוג בן האי מאוריציוס

שארל-אדווארד בראון-סקאר (Charles-Édouard Brown-Séquard; ‏8 באפריל 1817 - 2 באפריל 1894) היה פיזיולוג ונוירולוג ממאוריציוס. היה הראשון שתיאר את תסמונת בראון-סקאר (1850), שנקראה בהמשך על שמו.

שארל בראון-סקאר
Charles-Édouard Brown-Séquard
Charles-Édouard Brown-Séquard.jpg
לידה 8 באפריל 1817
פור לואי, מאוריציוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1894 (בגיל 76)
סו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מאוריציוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • הרצאת קרוניאן (1861)
  • מדליית ביילי (1883)
  • Goulstonian Lectures (1861) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בפור לואי במאוריציוס, לאב אירי-אמריקאי ואם צרפתייה. סיים לימודי רפואה בפריז ב-1846, וחזר למאוריציוס. ב-1852 עבר לארצות הברית וערך מחקרים בקולג' הרפואי של וירג'יניה. ב-1853 נישא לאלן האמריקאית ועבר עימה לפריז. ב-1854 חזר למולדתו מאוריציוס וניהל שם את בית החולים לכולרה.

ב-1855 עבר שוב לעבוד בווירג'יניה, אך במהרה חזר לפריז, בה שכר וניהל מעבדת מחקר קטנה עד 1857. ב-1858 עבר ללונדון ועבד בבית חולים למשותקים ואפילפטים, שם התמחה בפתולוגיות של מערכת העצבים. ב-1860 התמנה לחבר בחברה המלכותית של לונדון.

ב-1864 חזר שוב לארצות הברית, שם מונה למרצה בפיזיולוגיה ונוירופתולוגיה בהארוורד. באותה שנה נפטרה אשתו הראשונה. ב-1869 חזר לפריז ושימש כמרצה בבית הספר לרפואה, וב-1872 עבר לעבוד בניו יורק. באותה שנה נשא בשנית, את האמריקאית מריה רבקה קרלייל. ב-1875 חזר לפריז, וב-1877 עבד כמרצה לפיזיולוגיה בז'נבה. באותה שנה נפטרה אשתו השנייה, והוא נישא בשלישית, לאנגלייה אליזבת אמה דקין.

לבסוף, ב-1878, חזר לפריז ושימש כמרצה לרפואה ניסויית בקולז' דה פראנס, עד מותו. הוא מת ב-1894, שלושה חודשים לאחר שלקה בפלביטיס, וזמן קצר לאחר מות אשתו השלישית. נקבר בפריז בבית הקברות מונפרנאס.

מחקריועריכה

בראון-סקאר היה הראשון שתיאר את תסמונת בראון-סקאר (1850), שנקראה בהמשך על שמו. התסמונת מתבטאת באובדן תחושה סנסורית ותפקוד מוטורי של הגוף, הנגרמים בשל חיתוך חלקי של צד לטרלי (ימני או שמאלי) של חוט השדרה. הוא תיאר סוג פגיעה זה לאחר שצפה במצבים בהם נגרמה תסמונת זו לאיכרים שעסקו בחיתוך קני סוכר במאוריציוס.

בראון-סקאר תרם גם למחקר ולידע אודות מערכת הדם, מערכת העצבים והמטבוליזם. הוא פרסם כ-500 מאמרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שארל בראון-סקאר בוויקישיתוף