אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד
Harvard University
	סמל אוניברסיטת הרווארד
מוטו	Veritas (אמת)
תאריך ההקמה	1636
סוג	אוניברסיטה פרטית
הון עצמי	25.9 מיליארד דולר
נשיא	לארי בקאו
יו"ר	לארי בקאו
סגל	2,300
סטודנטים	36,012 (נכון ל־8 באוגוסט 2018)
סטודנטים לתואר ראשון	6,655
סטודנטים לתארים מתקדמים	13,000
מיקום	קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית
כינוי קבוצת הספורט	"קרימסון"
קואורדינטות	42°22′28″N 71°07′01″W / 42.374443888889°N 71.116943888889°W
	www.harvard.edu
	(למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; אוניברסיטת הרווארד

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אוניברסיטת הווארד".

המונח "הרווארד" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הרווארד (פירושונים).

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.

היסטוריהעריכה

אחד מבנייניה העתיקים של האוניברסיטה

נוסדה ב-8 בספטמבר 1636 כמוסד להכשרת כמרים פרוטסטנטים, עבור המתיישבים הפוריטנים שעזבו את אנגליה כדי להימלט מהשמרנות הדתית של צ'ארלס הראשון. שמה המקורי היה "ניו קולג'", והוא שונה ל"הרווארד קולג'" בשנת 1639, על שם התורם ג'ון הרווארד. בשנת 1780 הופיע לראשונה גם התואר "אוניברסיטה" בסמיכות לשם הרווארד, בחוקה של מסצ'וסטס. במשך שנים רבות לא התקבלו נשים להרווארד קולג', והתהליך של הפיכת הרווארד למוסד המתייחס באופן שוויוני לנשים היה הדרגתי ואיטי. ב-1879 הוקם רדקליף קולג' לנשים בסמוך להרווארד כמוסד נלווה המיועד לנשים. בזמן מלחמת העולם השנייה הותר לראשונה לסטודנטיות מרדקליף ללמוד קורסים בהרווארד. החל מ-1963 היו התעודות של בוגרות רדקליף חתומות על ידי נשיא הרווארד. ב-1977 עברו כל תלמידות רדקליף למעשה להרווארד קולג' וב-1999 התאחדו המוסדות רשמית ורדקליף הפך למכון ללימודים מתקדמים.

במהלך המאה ה-19 הייתה הרווארד מעוזם של ה"ברהמינים מבוסטון", המעמד העליון הפרוטסטנטי. מאידך, הייתה הרווארד ממוסדות העילית הראשונים בארצות הברית שקיבלו יהודים וקתולים, בניגוד, לדוגמה, לפרינסטון ולייל. החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 בוטלה חובת הנוכחות בתפילה בכנסייה. עם תחילת המאה ה-20 עלה מספרם של בני המהגרים - יהודים וקתולים. בשנת 1908 היוו הסטודנטים הקתולים 9 אחוזים מבין כלל הסטודנטים. בין השנים 1906–1922 עלה אחוז היהודים מ-6 ל-25. לנוכח העלייה המרשימה באחוז היהודים בקמפוס ביקש נשיא האוניברסיטה דאז לורנס לאוול להגביל את אחוז הסטודנטים היהודים החדשים המתקבלים למוסד ל-12 אחוז, אך הצעתו נדחתה על ידי הסגל האקדמי. בפועל ירד בשנים אחר כך מספרם היחסי של הסטודנטים היהודים שהתקבלו למוסד והדבר הוביל, בין השאר, להקמת אוניברסיטת ברנדייס. לאחר מלחמת העולם השנייה גברה הרבגוניות של ציבור הסטודנטים והאוניברסיטה משכה אליה גם מספר הולך וגובר של סטודנטים בינלאומיים.

האוניברסיטה כיוםעריכה

בניין הספרייה המרכזית

בהרווארד קולג' לומדים כ-6,650 סטודנטים לתואר ראשון. באוניברסיטת הרווארד לומדים כ-13,000 סטודנטים לתארים מתקדמים. סגל ההוראה מונה כ-2,300 פרופסורים. אחוז המתקבלים ללימודים בקולג', מתוך מגישי המועמדות, הוא כתשעה אחוז, וכ-80 אחוז מהמתקבלים בוחרים ללמוד במוסד. לפי US News and World Report, הרווארד הוא המוסד השני הסלקטיבי ביותר לתואר ראשון מבין האוניברסיטאות והקולג'ים בארצות הברית, לאחר אוניברסיטת סטאנפורד (נכון לסתיו 2013).^[1]

ספריית האוניברסיטה מכילה מעל 15 מיליון ספרים, והיא מערכת הספריות השלישית בגודלה בעולם.

פוליטית, הרווארד נחשבת למעוזה של המפלגה הדמוקרטית, אף כי יש בה מגוון של דעות בקרב הסטודנטים והמרצים כאחד. מדגם שנערך לפני הבחירות לנשיאות בשנת 2004 העניק לג'ון קרי הדמוקרטי 73 אחוז מהקולות, לעומת 19 אחוז לג'ורג' בוש הרפובליקני, בדומה לאחוזי התמיכה בהם בערים גדולות בחוף המזרחי כגון ניו יורק ובוסטון.

נשיאיםעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נשיא המוסד הוא לארי בקאו.

לפניו, נשיאת המוסד הייתה דרו גילפין פאוסט, האישה הראשונה בתפקיד. פאוסט החליפה את לארי סאמרס, שתקופת כהונתו (2001–2006) לוותה במאבקים עזים עם חברי הסגל.

פקולטותעריכה

מוזיאון הטבע של אוניברסיטת הרווארד

בוגרים בולטיםעריכה

בית הספר למשפטים

כיכר הרווארד

שמונה מנשיאי ארצות הברית: ג'ון אדמס, ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, ג'ון קנדי, תאודור רוזוולט, פרנקלין רוזוולט, ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה.
דמויות חשובות במאבק לעצמאות ארצות הברית: ג'ון הנקוק - נשיא הקונגרס הקונטיננטלי וסמואל אדמס - מארגן מסיבת התה של בוסטון.
נשיאי בית המשפט העליון של ארצות הברית: ויליאם רנקוויסט וג'ון רוברטס.
ראשי מדינה וממשלה לא־אמריקאים: בנזיר בוטו – ראש ממשלת פקיסטן, אנדריאס פפנדריאו – ראש ממשלת יוון, פייר טרודו – ראש ממשלת קנדה.
חתני פרס נובל לשלום: אל גור - סגן נשיא ארצות הברית, הנרי קיסינג'ר - שר חוץ אמריקאי סיים את שלושת תאריו והיה פרופסור בהרווארד וראלף באנץ' - מתווך במגעים בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות. אלן ג'ונסון-סירליף נשיאת ליבריה וכלת פרס נובל לשלום.
באן קי-מון - מזכ"ל האו"ם לשעבר.
חתני פרס נובל לכימיה: מרטין קרפלוס, רוג'ר טסיין, רוג'ר דויד קורנברג, מרטין צ'לפי, ג'ניפר דאודנה ועוד
חתני פרס נובל לפיזיקה: בן מוטלסון, פרסי ברידג'מן ועוד.
רוברט אופנהיימר - פיזיקאי, "אבי פצצת האטום".
חתני פרס טיורינג: ריצ'רד קארפ, דניס ריצ'י - ממציא שפת התכנות C ומפתח מערכת ההפעלה UNIX, מרווין מינסקי, אנדרו יאו.
פילוסופים: תומאס קון, ג'ורג' סנטיאנה, וילארד קוויין וסול קריפקי.
סטיב באלמר - נשיא ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר.
אלפרד קינסי ביולוג אמריקני - מייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם.
רוברט סטלוף - סופר והיסטוריון.
ג'רלד הולטון - מדען ופיזיקאי.
מייקל בלומברג - ראש עיריית ניו יורק לשעבר.
ליאונרד ברנשטיין - מלחין ומנצח אמריקאי.
מירה נאיר - במאית הודית.

ישראליםעריכה

פרופ' עופר גאבר, מתמטיקאי.
אהרן ליכטנשטיין - רב וראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
נטלי פורטמן - שחקנית הוליוודית ילידת-ישראל.
מיכאל שטראוס - יו"ר קבוצת שטראוס^[^{דרוש מקור: צריך מקור אמין, לא חדשות מחלקה ראשונה]}.

תוכנית קרן וקסנר בישראל, שנוסדה בשנת 1989, מעניקה מדי שנה מלגות לכעשרה מעובדי המגזר הציבורי בישראל, ללימודי תואר שני במינהל ציבורי בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. עד לשנת 2019 סיימו כ-300 ישראלים את לימודיהם במסגרת זו.^[2]