ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קרב פאביהאיטלקית: Battaglia di Pavia, בצרפתית: Bataille de Pavie, בספרדית: Batalla de Pavía) הוא קרב מכריע שהתרחש בבוקר 24 בפברואר 1525 במסגרת מלחמת ארבע השנים, שהייתה חלק מהמלחמות האיטלקיות. הקרב למעשה הכריע במידה רבה את מאבק הכוחות על השליטה באירופה בין בית ולואה לבין בית הבסבורג. בקרב היסטוריונים צבאיים נחשב קרב פאביה כמועד תחילת העת החדשה משום שזו הייתה הפעם הראשונה ששימוש בנשק חם הוביל לניצחון בקרב ובכך סיים את תקופת האבירים שאפיינה את ימי הביניים.

קרב פאביה
רופרכט הלר, קרב פאביה (1529), המוזיאון הלאומי, סטוקהולם[1]
רופרכט הלר, קרב פאביה (1529), המוזיאון הלאומי, סטוקהולם[1]
מלחמה: המלחמה האיטלקית 1521–1526
תאריך הסכסוך 24 בפברואר 1525
קרב לפני siege of Pavia עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פאביה, דוכסות מילאנו (כיום איטליה)
קואורדינטות
45°11′51″N 9°09′54″E / 45.1975°N 9.1650°E / 45.1975; 9.1650
תוצאה

ניצחון הבסבורגי
לכידת פרנסואה הראשון, מלך צרפת

הצדדים הלוחמים

ממלכת צרפת (1376–1589)ממלכת צרפת (1376–1589) ממלכת צרפת
מרקיזות סאלוצו

האימפריה ההבסבורגית

מפקדים
כוחות

26,200[4]

  • 6,000 חיילי רגלים צרפתים
  • 2,000 ז'נדרמים
  • 1,200 רמחים מצויידים
  • 8,000 שכירי חרב שווייצרים
  • 5,000 הלהקות השחורות הגרמניות
  • 4,000 הלהקות השחורות האיטלקיות

28,300[4]

  • 12,000 גרמנים
  • 5,000 ספרדים
  • 3,000 איטלקים
  • 6,000 כוחות המוצבים בפאביה
  • 1,500 אבירים 800 ורמחים
אבדות

8,000 הרוגים, פצועים ו/או חיילים שנפלו בשבי[5]

1,500 הרוגים או פצועים[5]

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כוחות בית הבסבורג, בפיקודו של שארל דה לנוי (בשיתוף עם חיל המצב של פאביה, שמפקדו היה אנטוניו דה לביה), תקפו את הצבא הצרפתי תחת פיקודו הישיר של פרנסואה הראשון, מלך צרפת בפארק מירבלו, מחוץ לחומות העיר. בסופו של הקרב בן ארבע השעות הובס הצבא הצרפתי, כאשר יחידותיו השונות הוכו והושמדו כל אחת בנפרד. הצרפתים סבלו מאבידות רבות, ובכלל זאת רבים מבני האצולה הצרפתית. המלך פרנסואה עצמו נלקח בשבי על ידי כוחות ספרדיים. קרל החמישי כלא אותו וכפה עליו לחתום על הסכם מדריד, אשר השפיל את צרפת וכפה עליה למסור שטחים רבים לאימפריה הרומית הקדושה.

מבחינה צבאית, היה הצבא הצרפתי מבוסס על אבירים רכובים, שנחשבו עדיין ללוחמי עילית בתקופה זו. בשל כך, הגיעו הלוחמים מן השכבות הגבוהות של האצולה הצרפתית והיו מצוידים היטב, אם כי נחותים במספרם. הצבא הספרדי, לעומת זאת, התבסס על שכירי חרב שהגיעו בעיקר משווייץ ומהקיסרות הרומית הקדושה. שכירי החרב התבססו על שימוש בכידונים ארוכים תוך התארגנות בשיטת הפלנקס. שיטה זו, בנוסף לשימוש ברובים, איפשרה לכוח הספרדי הזול יותר והמאומן פחות לגבור על הפרשים הצרפתיים. לאור זאת, קרב פאביה נחשב לאחד הקרבות המציינים את סוף תקופת השליטה הצבאית של האבירים ואת פינוי הזירה לצבאות המבוססים על לוחמים רגליים שכירים.

הצבא הספרדי תקף את הצבא הצרפתי בלילה, כאשר האחרון לא היה מאורגן. כתוצאה מכך החל הצבא הצרפתי בנסיגה, ללא יכולת להגיב למתקפה הספרדית. המלך פרנסואה הבין את המצב ורכב עם כוח קטן כדי להתמודד עם הספרדים. בהתמודדות זו לא היה לכוח הצרפתי סיכוי של ממש, ופרנסואה נפל בשבי. בעקבות התמודדות זו יוחסה לו האמרה "הכל אבוד מלבד הכבוד". באמרה זו הביע פרנסואה את מחויבותו לפעול באופן הראוי והמכובד ביותר, אף אם תוצאותיו של מעשה זה יהיו הרות אסון. נפילתו בשבי של פרנסואה היא שהביאה בסופו של דבר לחוזה מדריד, שנחתם בשל הצורך לשחרר את המלך מן השבי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרב פאביה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Eisler, Colin T. (1977). This is the only identified work of the master Ruprecht Heller. ISBN 9780714814537. ארכיון מ-24 בפברואר 2023. נבדק ב-14 בנובמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ History of Italy, book XVI, chapter II, Francesco Guicciarini
  3. ^ History of Italy, book XVI, chapter XV, Francesco Guicciardini
  4. ^ 1 2 Livio Agostini, Piero Pastoretto (1999). Le grandi Battaglie della Storia. Milano: Viviani Editore.
  5. ^ 1 2 Tucker, Spencer (2011). Battles that Changed History: An Encyclopedia of World Conflict (באנגלית). ABC-CLIO. p. 163. ISBN 978-1-59884-429-0.