שבתי בס

רב פולני, מחבר הפירוש שפתי חכמים על פירוש רש"י
(הופנה מהדף שבתי משורר בס)

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביבליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

שבתי משורר בס
לידה 1641
ה'ת"א
קאליש, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1718 (בגיל 77 בערך)
כ"ב בתמוז תע"ח
קרוטושין, האיחוד הפולני-ליטאי
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות ? – 21 ביולי 1718 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מפרש המקרא
תפקידים נוספים ביבליוגרף ובעל בית דפוס
רבותיו הרב מאיר וֶרטֶרס
חיבוריו שפתי חכמים, שפתי ישנים, דרך ארץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בקאליש שבפולין לרבי יוסף. שם משפחתו המקורי היה שטרום[דרוש מקור][מפני ש...][1]. בהיותו בן 15 נהרגו הוריו במלחמת רוסיה-שוודיה (אנ'), והוא עבר לגור בפראג, שם למד תורה ומדעים, ושם ככל הנראה קיבל את הכינויים "משורר" ו"בס", לאחר ששימש כחזן באחד מבתי הכנסת בעיר. מורו בתלמוד היה הרב מאיר וֶרטֶרס ומורו בשירה היה לייב שיר השירים.

אחיו הוא 'איש האלוקי' רבי יעקב שטרימרש שעלה לארץ ישראל, כנזכר בהסכמות לספר שפתי ישנים. בהמשך עבר למרכזי תורה אחרים בפולין ובארצות נוספות, עד שהגיע לאמסטרדם, שם ניסה להקים בית דפוס שבו יוכל להדפיס את ספריו, אולם ניסיונו נכשל והוא פנה לברסלאו, ובשנת 1689 הקים בית דפוס בדיהרנפורט הסמוכה לברסלאו, וייסד בה קהילה יהודית. בדיהרנפורט נרדף על ידי כמרים נוצרים, שהאשימו אותו בפעילות אנטי נוצרית. הם טענו כי ראשי התיבות "עכו"ם" בספרים שהדפיס כ"עובדי כריסטוס ומריה", והוא נכלא למשך כשלושה חודשים[2].

פה נטמן
איש ישר ונאמן
ה"ה האלוף התורני
מוה"ר שבתי
בעל מחבר שפתי חכמים ושפתי ישנים
בן הקדוש מוה"ר יוסף הי"ד מק"ק קאליש
ביום ה' כ"ב תמוז תע"ח לפ"ק
תנצב"ה

בסוף חייו עבר לקרוטושין שבפולין, שם נפטר בשנת 1718.

חיבוריו

עריכה
  • שפתי חכמים ר' שבתי נודע בעיקר בזכות חיבור ספר זה שמכיל פירוש על פירוש רש"י לתורה, המלוקט ממפרשי רש"י שקדמוהו ובפרט מהרא"ם. הספר נדפס לראשונה באמסטרדם ת"מ (1680). ברוב החומשים כיום מודפס הפירוש עיקר שפתי חכמים שהוא קיצור של שפתי חכמים.
  • שפתי ישנים - זהו ספר ביבליוגרפי בעברית, ובו רשם ר' שבתי את שמות הספרים העבריים שהיו ידועים לו ואת שמות המחברים, שנת ההוצאה לאור של הספרים, המקום שבו נדפסו, ואת תוכנם בקצרה.
  • דרך ארץ - ספר זה נכתב ביידיש ומתחלק לשלושה חלקים - בחלק הראשון ישנם תפילות להולכי דרכים, בחלק השני נרשמו מידות, משקלים, סוגי מטבעות ועוד, ובחלק השלישי נרשמו הדרכים המוליכות לערים הגדולות ואורכן.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Forever in Faith. Beitar Illit: Tfutza publications. 2015. p. 15. ISBN 978-1-60091-383-9
  2. ^ בנימין מינץ, שפתי ישנים כתובים⁩⁩, 7 יוני 1928
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.