שגית זלוף נמיר

שגית זלוף נמיר
לידה	15 ביולי 1978 (בת 45); קריית ביאליק, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה; אוניברסיטת תל אביב ;
תחום יצירה	צילום

שגית זלוף נמיר (נולדה ב-15 ביולי 1978) היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום. בנוסף היא מרצה לצילום ואמנות, אוצרת ומלווה אמנותית. ביצירותיה עוסקת זלוף נמיר בגוף, מגדר וזהותה המזרחית.^[1] זכתה בציון לשבח של הפרס ע"ש בקי דקל מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.^[2]

ביוגרפיה עריכה

זלוף נמיר נולדה בקריית ביאליק ולמדה במחלקה לצילום של ויצו חיפה. עם סיום לימודי התואר הראשון בהצטיינות ב-2004 הפכה למרצה במחלקה, וב-2005 החלה את לימודי התואר השני באמנות בין תחומית באוניברסיטת תל אביב. מאז היא יוצרת, מרצה ואוצרת במסגרות שונות.

תערוכת היחיד הראשונה שלה - "כל מלאך הוא נורא" - הוצגה ב-2005 במסגרת סדרת "נדבך" לאמנים צעירים בבית האמנים ירושלים, באוצרותו של שמחה שירמן. מאז הציגה ב-8 תערוכות יחיד ובעשרות תערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.^[3] במהלך השנים 2011–2014 הייתה חברה ב"אינדי" גלריה שיתופית לצילום.

זוכת ציון לשבח מטעם הפרס ע"ש בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2020, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.^[2]

תערוכות יחיד עריכה

2005 - "קרוב כמו מחט", גלריית המדרשה, המדרשה לאומנות בית-ברל.^[4]
2005 - "כל מלאך הוא נורא", נדבך, בית האמנים בירושלים^[5]
2006 - "זמן פצע", הגלריה לצילום ע"ש מורל דרפלר, האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה^[6]
2008 - "צ'ינקו", גלריה D&A, תל אביב
2010 - "מטמורפוזה", מרכז אמנות מוסררה, ירושלים
2011 - "שבריר", גלריה אינדי, תל אביב
2013 - "in vitro", גלריה אינדי, תל אביב^[7]
2015 - "ברירה טבעית", גלריית המרכז האקדמי ויצו חיפה^[8]
2019 - "חג'יבדה", אוצרת אירנה גורדון. גלריית מנשר.^[9]

תערוכות קבוצתיות עריכה

2006 - Vision/Action, Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion Museum, New York, היברו יוניון קולג'
2008 - "הפוחלץ השואג", מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד^[10]
2008 - Photography from Israel, the Bohem Tradecenter, Germany
2008 - "מבוי סתום", גלריה רוזנפלד, תל אביב^[11]
2009 - "דו"ח שנתי", גלריה קימא, תל אביב
2009 - "ארכאולוגיה של בניה", מוסררה, ירושלים
2010 - "חלון אל המציאות", המרכז לאמנויות, מוזיאון חיפה לאמנות
2010 - "לחלום מציאות?", גלריה פירמידה, חיפה
2010 - "בשר ודם", קלישר, תל אביב
2011 - "ושיודע/ת לשאול", מכללת הדסה, ירושלים
2011 - Wizo in NY, Ben-Rimon Gallery, New York
2011 - יריד "צבע טרי" 4, אמנית חממה, תל אביב
2011 - "שוורצע וילדע חייה", גלריה Zemack, תל אביב
2011 - "טריטוריה מרחבית", גלריה אינדי, תל אביב
2012 - "יחיד/רבים", הגלריה לאמנות בטבעון^[12]
2012 - "נראות גברית", בית האמנים תל אביב
2012 - "סוף העולם", גלריית מיוחס, תל אביב
2012 - "אחד מאחד", גלריית מנשר, תל אביב
2013 - "Anti Aging" בית האמנים, תל אביב
2015 - "פגיעות", מקום לאמנות, תל אביב
2016 - "לבן על לבן", מוזיאון מאנה כץ, חיפה^[13]
2016 - "Mediterranean", גלריה לצילום תל חי
2017 - "לו החליט הליוס להטות את השמש", גלריה "המעבדה", תל אביב
2018 - "עיניים גדולות", גלריה על הצוק, נתניה.^[14]
2019 - "מצפן", בית קנדינוף, תל אביב
2020 - "קוראות לאלה", בית העיר תל אביב-יפו
2020 - "המרכזית 1 חיפה", פירמידה, חיפה
2021 - "סוד הצמצום", בית האמנים תל אביב
2022 - "הבשלנית הטובה", גלריה זוזו
2022 - "מהו ליבה של עיר?", הגלריה העירונית כפר סבא, אוצרת: הגר רבן
2022 - אנו – מוזיאון העם היהודי, אוצרת: קרן בר גיל

פרויקטים מיוחדים עריכה

2011 - 2014 - מקימה וחברה בגלריה "אינדי", גלריה שיתופית לצילום עכשווי
2014 - הפקת והנחיית "התמגדרות", יום עיון בנושא מגדר, מוזיאון חיפה לאמנות בשיתוף מוזיאון העיר חיפה
2016-2018 - שופטת בתערוכת "עדות מקומית"^[15]
2019 - חברה בוועדת השיפוט האמנותי של photo is:rael.
2020 - אוצרת התערוכה הקבוצתית "נגופים" במוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, תחת אשכול תערוכות המגיב לתקופת הקורונה.^[16]

פרסומים עריכה

הילה ברנר, "מדע שימושי", עכבר העיר, 2013
הילה ברנר, "נקודת שבירה", עכבר העיר, 2011
עוזי צור, "מציור לצילום לציור", גלריה, "הארץ" 2011
ד"ר קציעה עלון, "הפסקת אוכל", גלובס, 2008
"מחוץ למסגרת", גלריה, "הארץ", 2008
Jerusalem Post, "Eye Behind The Lens" 2005
"זום על הפצע", 7 לילות, 2005.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא שגית זלוף נמיר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שגית זלוף נמיר

הערות שוליים עריכה

^ הברירה הטבעית של שגית זלוף נמיר, אתר kedailadaat.com,2015.
^ ¹ ² ורד נסים היא זוכת "פרס בקי דקל" לשנת 2020 מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, באתר ערב רב Erev Rav
^ שגית זלוף-נמיר, אתר minshar.org.il ,2017.
^ פנים חדשות: שגית זלוף-נמיר, באתר הארץ, 9 בינואר 2007
^ תערוכת צילום: כל מלאך הוא נורא, אתר news1.co.il,2005.
^ גבי מנשה, האסתטיקה של הכאב, באתר ynet, 23 במרץ 2006
^ שגית זלוף נמיר - אין ויטרו, אתר galleryindie.com,2013.
^ שגית זלוף נמיר - ברירה טבעית, אתר wizodzn.ac.il,2015.
^ חג'יבדה - שגית זלוף נמיר, אתר הארץ, 2019.
^ טלי כהן גרבוז, הפוחלץ ששאג, באתר ynet, 28 באוקטובר 2008
^ בלתי פתיר, באתר ynet, 22 בפברואר 2008
^ יחיד/רבים - תערוכה קבוצתית, אתר tivon-lib.co.il,2012.
^ זה לבן על לבן, אתר hms.org.il,2016.
^ על אוכל באמנות ותרבות ישראלית, אתר netanyanet.co.il,2018.
^ לתפוס את הרגע, אתר journalism.co.il,2017.
^ "נגופים", באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת

[1] הברירה הטבעית של שגית זלוף נמיר, אתר kedailadaat.com,2015.

[בקידקל-2] ¹ ² ורד נסים היא זוכת "פרס בקי דקל" לשנת 2020 מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, באתר ערב רב Erev Rav

[3] שגית זלוף-נמיר, אתר minshar.org.il ,2017.

[4] פנים חדשות: שגית זלוף-נמיר, באתר הארץ, 9 בינואר 2007

[5] תערוכת צילום: כל מלאך הוא נורא, אתר news1.co.il,2005.

[6] גבי מנשה, האסתטיקה של הכאב, באתר ynet, 23 במרץ 2006

[7] שגית זלוף נמיר - אין ויטרו, אתר galleryindie.com,2013.

[8] שגית זלוף נמיר - ברירה טבעית, אתר wizodzn.ac.il,2015.

[9] חג'יבדה - שגית זלוף נמיר, אתר הארץ, 2019.

[10] טלי כהן גרבוז, הפוחלץ ששאג, באתר ynet, 28 באוקטובר 2008

[11] בלתי פתיר, באתר ynet, 22 בפברואר 2008

[12] יחיד/רבים - תערוכה קבוצתית, אתר tivon-lib.co.il,2012.

[13] זה לבן על לבן, אתר hms.org.il,2016.

[14] על אוכל באמנות ותרבות ישראלית, אתר netanyanet.co.il,2018.

[15] לתפוס את הרגע, אתר journalism.co.il,2017.

[16] "נגופים", באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]


לידה	15 ביולי 1978 (בת 45) קריית ביאליק, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה אוניברסיטת תל אביב
תחום יצירה	צילום