שיגעון גדלות
שיגעון גדלות או מגלומניה (מיוונית: Μεγαλομανία) נקרא גם "תסמונת נפוליאון" הוא תסמין (סימפטום) או התנהגות אבנורמלית המאופיינת במחשבות שווא על עליונות וכוח רב שיש לאדם. במצב זה האדם מייחס לעצמו תכונות אלוהיות ומנהיגותיות, אומניפוטנטיות או גאונות בתחום כלשהו (למשל כוח צבאי, פוליטי, כלכלי – עושר מופלג, כישורים קוגניטיביים, אמנותיים או מיסטיים), אשר אינן קיימות בו.
שיגעון גדלות יכול להתבטא בהתנהגויות מסוגים שונים ודרגות חומרה שונות, החל באדם שתלטן יתר על המידה, המאמין כי הוא מעצב את סביבתו ואת אישיות הסובבים אותו לפי רצונו, ועד למקרים קיצוניים של הזיות ומחשבות שווא, שבעקבותיהן האדם עשוי ללקות בפרצי אלימות פיזית או מילולית.
בשפה היומיומית, כאשר שיגעון הגדלות לא מאובחן בבירור כמחשבת שווא על פי הקריטריונים של המדריך האבחוני DSM, משתמשים במושג זה לתיאור תכונות אופי של אנשים המבטאים התנהגות של עליונות. לרוב מאפיינת המגלומניה בצורתה זו אנשים בעלי נטיות וקווי אישיות נרקיסיסטים או פרנואידים, או בעלי מזג ציקלותימי (תנודות מצב רוח) בתקופות של רוממות רוח עם מרץ יתר. במקרים אלה מחשבות הגדלות עשויות להיות בעלות עוצמה ושכנוע עצמי רב, אך אינן הופכות למחשבות שווא ממש. לעיתים מחשבות מגלומניות עשויות להופיע גם בקרב אנשים בעלי כישורים יוצאי דופן אמיתיים, המרגישים שעצם היותם גאוניים או מיומנים מאוד בתחום מסוים, גורם להיותם בעלי כוחות ויכולות יוצאי דופן גם בתחומים אחרים.
כהתנהגות אבנורמלית, שגעון הגדלות נקרא מחשבות שווא של גדלות או גרנדיוזיות (מצרפתית: délire de grandeur). הוא מופיע בעיקר בקרב אנשים הלוקים בפסיכוזות מסוגים שונים, ומלווה לעיתים בהזיות שמיעתיות (כגון "אלוהים אמר לי שאני השליח שלו"). שיגעון הגדלות נפוץ, בין השאר, בסכיזופרניה (בעיקר בסכיזופרניה פרנואידית), בהפרעה דלוזיונלית או פרנויה, במאניה ובמצבים מאניים של הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) או של הפרעה סכיזו-אפקטיבית, ובמצבים פסיכוטיים "אורגניים" על רקע מחלה גופנית או מוחית גסה (מצב בלבולי ופסיכוזה אורגנית).