שוהם (אבן חן מקראית)
שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים. כמו כן היו שתי אבני שוהם גדולות, על כתפות האפוד, ועליהן חקוקים שמות שבטי ישראל.

השהם במקורות
עריכהוּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם.
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.
בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ
וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.
יוסף על שהם, ונקרא אוּנִקלִ"י. סגלתה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו, ונקראת שהם ויש בה אותיות השם, על שם ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויתן חנו, והנושאה בבית המלכות תועיל ודבריו נשמעים.
— הרב אליהו הכהן האתמרי, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי
זיהוי
עריכהמאחר שאין במקורות פרטים מזהים של אבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. זיהויה של השהם שנוי במחלוקת מאז התרגומים הראשונים.
תרגומים
עריכה- תרגום אונקלוס מתרגם בורלא, וכנראה הכוונה לבריל.
- תרגום השבעים מתרגם הופעות שונות של המילה שהם בתרגומים שונים. השהם של החושן מתורגם כבריליון והשהם של האפוד כאיזמרגד.
- גם יוסף בן מתתיהו בחר בבריליון כתרגום לשהם.
- תרגומים רבים מזהים את האבן עם כריזופראס, מלכיט או סימופאן שהוא סוג של כריזובריל המכונה עין החתול.
- תרגומים אחרים מתקופות שונות מציעים שמות רבים לזיהוי שהם: אזמרגד, סרדוניקס, אוניקס וקרנליאן.
- מבחינה אטימולוגית דומה השהם לסַמְטוּ האכדית (Samtu) שהיא אבן אדומה (אולי קרנליאן), ולסוֹם האתיופית.
- תרגום המלך ג'יימס גורס אוניקס.
- גם בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מופיעה אוניקס כתרגום לשהם.
- האקדמיה ללשון העברית בחרה בתרגום שהם לאקוומרין (סוג של בריל). עם זאת, התרגום המקובל הוא אוניקס.
- על פי פירושו של מהר"ל למובא בתלמוד הבבלי (בבא בתרא, ע"ה, א'), בספרו "נצח ישראל" (נ"א), הגוון של שהם דומה למים, "ומורה על חסד וטוב", מה שתומך בדעה של האקדמיה ללשון העברית.
- מכון המקדש זיהו את האבן עם אגט שחור.
אבני חן ומינרלים המיוחסים לשהם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי