שוהם (אבן חן מקראית)
שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים. כמו כן היו שתי אבני שוהם גדולות, על כתפות האפוד, ועליהן חקוקים שמות שבטי ישראל.
השוהם במקורות עריכה
וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם.
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.
בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ
וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.
יוסף על שוהם, ונקרא אוּנִקלִ"י. סגלתה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו, ונקראת שוהם ויש בה אותיות השם, על שם ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויתן חנו, והנושאה בבית המלכות תועיל ודבריו נשמעים.
זיהוי עריכה
מאחר שאין במקורות פרטים מזהים של אבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. זיהויה של השוהם שנוי במחלוקת מאז התרגומים הראשונים.
תרגומים עריכה
- תרגום אונקלוס מתרגם בורלא, וכנראה הכוונה לבריל.
- תרגום השבעים מתרגם היקרויות שונות של שוהם בתרגומים שונים. השוהם של החושן מתורגם כבריליון והשוהם של האפוד כאיזמרגד.
- גם יוסף בן מתתיהו בחר בבריליון כתרגום לשוהם.
- תרגומים רבים מזהים את האבן עם כריזופראס, מלכיט או סימופאן שהוא סוג של כריזובריל המכונה עין החתול.
- תרגומים אחרים מתקופות שונות מציעים שמות רבים לזיהוי שוהם: אזמרגד, סרדוניקס, אוניקס וקרנליאן.
- מבחינה אטימולוגית דומה השוהם לסַמְטוּ האכדית (Samtu) שהיא אבן אדומה (אולי קרנליאן), ולסוֹם האתיופית.
- תרגום המלך ג'יימס גורס אוניקס.
- גם בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מופיעה אוניקס כתרגום לשוהם.
- האקדמיה ללשון העברית בחרה בתרגום שוהם לאקוומרין (סוג של בריל). עם זאת, התרגום המקובל הוא אוניקס.
- על פי פירושו של מהר"ל למובא בתלמוד הבבלי (בבא בתרא, ע"ה, א'), בספרו "נצח ישראל" (נ"א), הגוון של שוהם דומה למים, "ומורה על חסד וטוב", מה שתומך בדעה של האקדמיה ללשון העברית.
- מכון המקדש זיהו את האבן עם אגט שחור.
אבני חן ומינרלים המיוחסים לשוהם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על אתר שוהם, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אודות תרגום שמות אבני חן
