שוהם (אבן חן מקראית)

אין לבלבל ערך זה עם הערך "שוהם (אבן חן)".

שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים. כמו כן היו שתי אבני שוהם גדולות, על כתפות האפוד, ועליהן חקוקים שמות שבטי ישראל.

השהם במקורות

וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם.

— ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ב

אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.

— ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ז'

וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

— ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק כ'

וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.

— ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק י"ג

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

— ספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק י"ג

וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.

— ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק ב'

יוסף על שהם, ונקרא אוּנִקלִ"י. סגלתה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו, ונקראת שהם ויש בה אותיות השם, על שם ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויתן חנו, והנושאה בבית המלכות תועיל ודבריו נשמעים.

— הרב אליהו הכהן האתמרי, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים של אבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. זיהויה של השהם שנוי במחלוקת מאז התרגומים הראשונים.

תרגומים

תרגום אונקלוס מתרגם בורלא, וכנראה הכוונה לבריל.
תרגום השבעים מתרגם הופעות שונות של המילה שהם בתרגומים שונים. השהם של החושן מתורגם כבריליון והשהם של האפוד כאיזמרגד.
גם יוסף בן מתתיהו בחר בבריליון כתרגום לשהם.
תרגומים רבים מזהים את האבן עם כריזופראס, מלכיט או סימופאן שהוא סוג של כריזובריל המכונה עין החתול.
תרגומים אחרים מתקופות שונות מציעים שמות רבים לזיהוי שהם: אזמרגד, סרדוניקס, אוניקס וקרנליאן.
מבחינה אטימולוגית דומה השהם לסַמְטוּ האכדית (Samtu) שהיא אבן אדומה (אולי קרנליאן), ולסוֹם האתיופית.
תרגום המלך ג'יימס גורס אוניקס.
גם בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מופיעה אוניקס כתרגום לשהם.
האקדמיה ללשון העברית בחרה בתרגום שהם לאקוומרין (סוג של בריל). עם זאת, התרגום המקובל הוא אוניקס.
על פי פירושו של מהר"ל למובא בתלמוד הבבלי (בבא בתרא, ע"ה, א'), בספרו "נצח ישראל" (נ"א), הגוון של שהם דומה למים, "ומורה על חסד וטוב", מה שתומך בדעה של האקדמיה ללשון העברית.
מכון המקדש זיהו את האבן עם אגט שחור.