שולה קשת (חוקרת ספרות)

חוקרת ספרות ישראלית

שולה קשת (לבית פישר) (באנגלית: Shula Keshet) (נולדה ב-26 בינואר 1940) היא חוקרת ספרות עברית, פרופסור בגמלאות לספרות ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, שספרות המחקר שכתבה עוסקת בספרות העברית מראשית ימיה.

שולה קשת
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בינואר 1940 (בת 83)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שולה פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחקר ספרות ומחקר אינטרטקסטואלי
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרי עיון
יצירות בולטות אמרי נא אחותי את, אבשלומי
פרסים והוקרה פרס דב סדן לספרות עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קשת נולדה בתל אביב. לאחר מלחמת העצמאות, כשעברה משפחתה לבני ברק, השלימה את לימודיה בתיכון אהל שם ברמת גן. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת הנוער העובד והלומד, התגייסה לנח"ל ושירתה במסגרת של״ת כמדריכה בתנועתה, סניף בת גלים. לאחר השירות הצבאי הצטרפה עם חבריה לקיבוץ בית גוברין, ולאחר נישואיה השתקעה בקיבוץ גבעת ברנר (1960).

קשת סיימה תואר ראשון בספרות עברית ומקרא באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין מוריה היו נחמה ליבוביץ, ישראל לוין ושמעון זנדבנק. היא שילבה עיון ומחקר עם עבודתה בבית הספר בגבעת ברנר, ומשום כך התאחרו לימודיה לתואר שלישי, שלא היו מקובלים אז בתנועה הקיבוצית. נושא עבודת הדוקטור שלה היה ״ראשית הרומן הקיבוצי: ספרות אידיאולוגית בין קוראים, יוצר ויצירה״ (1992). היא זכתה בפרס דב סדן למחקרים בספרות עברית. ספרה הראשון, המחתרת הנפשית : על ראשית הרומן הקיבוצי, שהתבסס על עבודת הדוקטור, יצא לאור ב-1995. בתחילת שנות התשעים החלה ללמד בסמינר הקיבוצים כמרצה בכירה בספרות ובתרבות ישראל.

כתיבתה עריכה

בכתיבתה קשת מתייחסת לאופן בו מיתוסים שונים נבנים בכתיבה העברית על ציר זמן השואב מהעבר, לרבות זה המקראי, ומתכתב עמו.

בספרה "נקודת הבראשית: גלגולו של מיתוס ביתניה בספרות העברית" - העוסק בראשית הרומן הקיבוצי מתוך התייחסות לקורותיה של ביתניה כפי שהוא מתגלם בכינון הסיפור על ראשוני חלוצי השומר הצעיר, שישבו בביתניה־עילית, ובדיאלוג שניהלו מגוון יוצרים, בהם נתן אגמון ויהושוע סובול, עם הסיפור ההיסטורי של קורותיהם .

הספר, "אמרי-נא אחותי את - גלגולו של סיפור חוזר בתרבות ישראל", מציע קריאה השבה ומוצאת תבניות סיפוריות דומות על ציר זמן שתחילתו בספרות המקראית וסופו בספרות עברית בת ימנו.

הספר "אבשלומי - קריאות אינטרטקסטואליות בספרות העברית המודרנית" - מציג את האופן שבו הספרות העברית המודרנית מנהלת דיאלוג עם המקרא בשיח אובדן וקורבן, מתוך התייחסות לנהי על מותו של אבשלום המקראי.

ספריה עריכה

  • נקודת הבראשית: גלגולו של מיתוס ביתניה בספרות העברית (הקיבוץ המאוחד ומכון פורטר, 1995)[1]
  • אמרי-נא אחותי את - גלגולו של סיפור חוזר בתרבות ישראל (הקיבוץ המאוחד, 2003)
  • פרקים בספרות פנים אל פנים
  • אבשלומי - קריאות אינטרטקסטואליות בספרות העברית המודרנית (הקיבוץ המאוחד, 2018)[2]
  • המחתרת הנפשית - על ראשית הרומן הקיבוצי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה