נתן אגמון

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

נתן אגמון

לידה	7 באוגוסט 1896 כ"ח באב ה'תרנ"ו זבניגורודקה, אוקראינה
פטירה	1980 (בגיל 83 בערך) תל־אביב–יפו, ישראל
עיסוק	מתרגם, סופר
שפות היצירה	עברית

תוכן עניינים

ביוגרפיה

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי וכללי ולמד בגימנסיה. כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב. ב-1920 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ הראשון של השומר הצעיר. בין השנים 1952-1922 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל.

פרסם מאמרים רבים, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסווייט" ועוד.

מספריו

• ימים ולילות, תרפ"ו, 1940, 1978.
• קסמי יבשת : רשמי מסע באמריקה הדרומית, 1948

מחזות

• יהודה איש קריות, 1930
• שבתאי צבי, 1931
• ליל ירושלים, 1934
• ירושלים ורומי, 1938
• יוספוס, 1939
• ישוע מנצרת, 1941
• מחלפות אבשלום, 1960
• חזון האדם, 1964

תרגום

• מבחר שירים, פבלו נרודה, ספרית פועלים, מרחביה, 1954.
• ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ’ה, מיגל דה סרוונטס סאאוורדה, מספרדית, הציורים – מרסל ינקו, ספרית פועלים, מרחביה, 1958.

עריכה

• קהיליתנו, קובץ מאת אנשי ביתניה עילית, 1922.
• תורה ובנין: לזכר הרב מאיר בר-אילן, ירושלים: הקרן הקיימת לישראל, תש"י.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של נתן אגמון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• נתן אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הספרים של נתן אגמון, באתר "סימניה"
• סופרו של הנוער על הספרות ועל הנוער - שיחה עם נתן ביסטריצקי, הצפירה, 24 בפברואר 1927

מכּתביו:

• משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי), העם, 30 באפריל 1917
• קומדיה של גאולה (להסברת "ישוע מנצרת"), על המשמר, 25 במאי 1951

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.