נתן אגמון

מתרגם ישראלי

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 18961980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

נתן אגמון
Natan Agmon (Bistritzky) portrait.jpg
לידה 7 באוגוסט 1896
כ"ח באב ה'תרנ"ו
זבניגורודקה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1980 (בגיל 83 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי בחדר והתעניין גם בספרות הרוסית. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה. לאחר שנת לימודים אחת נסע בקיץ לחופשה בבית הוריו ברוסיה, ונקלע למלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה הוא עבר להתגורר ביקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק, שם החל לעסוק בפעילות ציונית.[1] כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בהיותו נואם מוכשר, הוא הרבה לבקר בערים ובעיירות והרצה שם מטעם האגודות הציוניות השונות[1]

ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב.

ב-1920 חזר לארץ, ושנה מאוחר יותר יצא בשליחות "הפועל הצעיר" להרצאות במחנות גדוד העבודה, שעסקו בסלילת כביש חיפה-ג'דה. על סמך התחברותו עם חבורה מהקבוצה הוא התבקש על ידי מאיר יערי לסייע להם בעריכה והבאה לבית הדפוס את רשימות הווידוי שכתבו בעת ישיבתם המבודדת בביתניה-עילית. הקובץ שפורסם בשנת 1922, "קהילייתנו", זכה לפרסום רב. בהשראתו, כתב אגמון בשנת 1926 את הרומן רחב היריעה "ימים ולילות"[2].

בשנים 1922 - 1952 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל. לאחר שפרש מעבודתו התמסר ליצירתו הספרותית.

עסק גם בתרגום ופרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסווייט" ועוד[3][4].

נתן אגמון-ביסטריצקי נפטר בגיל 84.

יצירתו הספרותיתעריכה

הרומן "ימים ולילות" הוא יצירת הפרוזה המשמעותית ביותר של אגמון. יצירה זו נחשבת למבשרת את בואו של המודרניזים הארץ-ישראלי. הספר מתמקד בתיאור הדמויות והזיכרונות, הבדידות והקולקטיב, ההווי והטקסים של החבורה בביתניה-עילית. אגמון הגדיר אותו במהדורה האחרונה של הספר כ"הגדה על מיתוס העדה" ששואפת להגיע אל השורשים המיתיים הראשוניים הקיימים ביסודה של כל צורת חיים אנושית.[1]

גם המחזות שכתב אגמון משלבים בין היסודות הריאליים והאקספרסיוניסטיים. מאבקים בין חיי גלות לכיסופי גאולה, בין דמויות היסטוריות לגיבורי הזמן הריאלי. הוא התעניין בשלושה נושאים עיקריים בהיסטוריה היהודית: הופעתו של ישו הנוצרי על רקע הבית השני, הופעתו של שבתי צבי במאה השבע-עשרה ועלייתו של הרצל לקראת היעוד הציוני. שלושה אירועים חשובים שבאמצעותם חקר את הנושא המשיחי כפי שהתבטא מדי פעם בהיסטוריה היהודית. כמה ממחזותיו הועלו על הבמה החל משנות השלושים של המאה ה-20.[1]

בכתיבתו התיעודית הוא פרסם את רשמי ביקורו בקהילות השונות של היהודים בארץ ובגולה, למשל: "קריית ענבים (1924), ו"קסמי יבשת" (1924) על מסעותיו בדרום אמריקה. ספריו העיוניים כוללים זיכרונות אישיים המשולבים עם דברי מסה וביקורת וכתובים בסגנון סוער שהתאפיין בו.

במאמר שכתב בשנת 1917 בעיתון "העם" על שאול טשרניחובסקי, הוא דיבר על הייחוד שבין שירתו לזו של ביאליק ויצירתו של ברדיצ'בסקי שהיו עדיין שרויים ב"קרע שבלב" בין עולם ההלכה היהודי ממנו הגיעו, לבין העולם המודרני שבו חיו: "בכדי להשתחרר כליל מן הלך הנפש של העבר ולמצוא מרכז כובד חדש [...] מן ההכרח הוא להיוולד מחוץ לחומת הגטו, מחוץ לקירות הישיבה וצלליה השוממים, שאין שום מפלט ושום הצלה מהם, כי חודרים הם לתוך מעמקי הנפש ונחרתים לעד בדמו של האמן..."[5]

אגמון-ביסטריצקי עסק גם בתרגום. הבולטים שבין תרגומיו הם "דון קיחוטה" לסרוונטס (1958) ומבחר משיריו של המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה (1954).

מספריועריכה

  • ימים ולילות, 1926, 1940, 1978.
  • קסמי יבשת : רשמי מסע באמריקה הדרומית, 1948[6]

מחזותעריכה

  • יהודה איש קריות, 1930
  • שבתאי צבי, 1931
  • ליל ירושלים, 1934
  • ירושלים ורומי, 1938
  • יוספוס, 1939
  • ישוע מנצרת, 1941
  • מחלפות אבשלום, 1960
  • חזון האדם, 1964

תרגוםעריכה

עריכהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 אגמון (ביסטריצקי) נתן, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית. כתב: אבנר הולצמן
  2. ^ נתן אגמון (ביסטריצקי), ימים ולילות : סיפור על עדה אחת, מהדורה חדשה, ספריית פועלים, 1940
  3. ^ נתן אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "נתן אגמון (ביסטריצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2557
  5. ^ "משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי)", העם, 30 באפריל 1917, עמ' 14
  6. ^ י. ח. בילצקי, "קסמי יבשת לנ. ביסטריצקי, על המשמר, 11 בפברואר 1949
  7. ^ חירם פרי, דון קיחוטה עברי חדש, מעריב, 2 בינואר 1959