שומר ציון הנאמן

שומר ציון הנאמן היה כתב עת תורני שנכתב בעברית והודפס כמוסף תורני דו-שבועי של כתב העת הגרמני "Der Zions Waechter" (שומר ציון). כתב עת זה שנערך גם בידי הרב יעקב אטלינגר מאלטונה ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה, נחשב לראשון בסוגה זו של כתבי עת תורניים שהכילו מלבד מאמרים תורניים התייחסות השקפתית לענייני אקטואליה.

שער גליונו הראשון של כתב העת שומר ציון הנאמן. אלטונה 1846

גיליונו הראשון של כתב העת הופיע בי"ג בתמוז ה'תר"ו, 7 ביולי 1846, ובמשך אחת עשרה שנות פעילותו הופיעו בסך הכל 222 גיליונות. הגיליון האחרון הופיע בכ"ד באדר ה'תרי"ז, 20 במרץ 1857. כל גיליונות כתב העת נדפסו בשנת 1963 במהדורת צילום בשני כרכים, בניו יורק.

אידאולוגיהעריכה

אידאולוגיית כתב העת הייתה מוצהרת, מלחמה ברפורמים. כבר במאמר המערכת הראשון התווה העורך את גבולות המאבק ואת קו ההשקפה של כתב העת, וסימן גם את אנשי ורבני היהדות הקונסרבטיבית כחלק ממגמת הרפורמה הכללית. בפנותו לאנשי הסמינר בברסלאו כתב: "אתם הנכם בעד התורה והתלמוד, הספרות התלמודית נחשבת אצלכם לנכס יקר וחשוב... אבל הגידו דברים ברורים: האם אתם מאמינים בקדושת התורה שבעל פה?".

גם המאמר ההלכתי הראשון שפורסם בכתב העת, בהבלטה בעמודו הראשי, עסק בכלל הלכתי שנועד לתקוף במרומז את אחד הכלים ההלכתיים המרכזיים בתפיסה הקונסרבטיבית "תקנת חכמים". המאמר מבליט את הכללים "כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו" ו"אין בית דין רשאי לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין". את המאמר כתב הרב יעקב קופל לוי אב"ד ורמס.

עורכי כתב העת וכותביועריכה

לצד הרב יעקב אטלינגר שימש כעורך כתב העת מיום היווסדו, ד"ר שמואל ענאך (1814–1876) מנהל בית הספר העברי באלטונה.

הכותבים בכתב העת היו כל גדולי הרבנים האורתודוקסים בני התקופה בגרמניה ובמדינות נוספות: הרב יואל דמביצר מקראקא, הרב משה שיק מחוסט, הרב לוי מוורמס, הרב יצחק דב במברגר מווירצבורג, הרב אברהם זוטרא ממינסטר והרב אלעזר שטרסר אב"ד נוישטט.

בין כותבי השירים והפואמות במדור הספרותי: משה יששכר לנדא, אביו של יהודה ליב לנדא.

קישורים חיצונייםעריכה

גליונות כתב העת