שורה רפופורט
שורה רפופורט (1 בדצמבר 1924 – 1 באפריל 1998) היה מאמן ישראלי באתלטיקה קלה. בשנות הששים והשבעים החזיקו חניכיו בשיאי ישראל בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק הן לגברים והן לנשים. בנוסף לכך קידם אתלטים מצטיינים בריצות בינוניות ובמקצועות הזריקה. בין חניכותיו היו מיכל למדני, שייצגה את ישראל בקפיצה לגובה באולימפיאדת טוקיו 1964 ואורית אברמוביץ' שזכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה באליפות אסיה שנערכה בטהראן בשנת 1978[1].
 | |
| שורה רפופורט | |
| לידה |
1 בדצמבר 1924 ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה | 1 באפריל 1998 (בגיל 73) |
| מידע כללי | |
| מדינה | ישראל |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אתלטיקה קלה |
| תת-ענף | קפיצות |
| מועדון | הפועל חדרה, מכבי חיפה |
ביוגרפיה עריכה
נולד בברית המועצות, כתינוק עלה לארץ ישראל, ומשפחתו התגוררה בחיפה. הוא החל להתאמן באתלטיקה קלה בהפועל חיפה כשהיה בן 13. למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שם המשיך באימוניו, כאשר חברו לקבוצה ומתחרהו היה דוד טבק[2][3].
היה חבר בתנועת הצופים, התגייס להגנה בשנת 1941 ובשנת 1944 הצטרף לפלמ"ח ושרת עד סוף 1947.[4]
בצה"ל שירת רפופורט כקצין ספורט, היה ממקימי מערך האימון הגופני בצה"ל וממתווי נושא הכושר הקרבי. פיקד על בית הספר לאימון גופני בה"ד 8, שמוקם אז במחנה דורה ליד נתניה. הוא שימש בתפקיד זה שלוש שנים, בין השנים 1952 – 1955[2].
הוראת החינוך הגופני עריכה
למד במחזור החמישי במדרשה למורים לחינוך גופני, יחד עם מאמן האתלטיקה עמיצור שפירא אתו שיתף פעולה בהמשך דרכו המקצועית[5][6]. לימד שנים רבות מקצוע זה וריכז את מגמת הספורט בבית הספר התיכון רופין בעמק חפר. כיום קריית החינוך ע"ש בן-גוריון[2][6].
מאמן אתלטיקה קלה עריכה
בשנת 1955 מונה שורה למאמן אתלטיקה קלה באגודת הפועל חדרה ועסק בכך קרוב לשלושים שנה. הוא הביא אותה להישגים ספורטיביים חשובים ברמה לאומית ובינלאומית, הן במישור הקבוצתי והן באישי. עקב הצלחתו כמאמן, מונה מספר פעמים למאמן לאומי למשימות בינלאומיות, בהן אליפות אסיה שנערכה בבנגקוק בשנת 1966, אליפות אסיה שנערכה בטהראן בשנת 1974 ומשימות לאומיות רבות נוספות[7]. חניכתו מיכל למדני, שיפרה את השיא הישראלי בקפיצה לגובה לנשים שש פעמים, זכתה שמונה פעמים באליפות ישראל למקצוע זה וייצגה את ישראל באולימפיאדת טוקיו 1964. את שיאה של מיכל למדני (1.67מ'), שיפרה חניכה מצטיינת נוספת של שורה, אורית אברמוביץ. בהדרכתו של שורה, שיפרה אברמוביץ את השיא הישראלי בקפיצה לגובה ארבע פעמים[8]. במהלך שנת 1974 שיפרה אברמוביץ את השיא הישראלי בתוצאה של 1.74 מ' ובסוף אותה שנה, השתתפה באליפות אסיה באתלטיקה קלה שנערכה בטהראן, זכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה תוך שיפור של 4 ס"מ לשיאה הקודם והעמידה אותו על תוצאה של 1.78מ'.[1][1]שיפור שיא ברמה כזו בתחרות החשובה ביותר בעונה, לעיני עשרות אלפי צופים, נחשב הישג מקצועי גדול הן לאורית והן למאמנה שורה, שהצליח במשימה מורכבת זו[1].
שיאן ישראל נוסף בקפיצה לגובה היה יאיר לובין, שיחד עם אחיו התאום מאיר, התאמנו אצל שורה רפופורט מגיל צעיר, תוך שהם זוכים בתוארי אליפות הנוער והבוגרים במשך מספר שנים רצופות. יאיר לובין שבר את השיא הישראלי פעמיים והעמידו על 1.94[9], תוך שימוש בטכניקת גלילת הבטן שהייתה הטכניקה השלטת אז, לפני התפתחות סגנון פוסברי ששינה את פני הקפיצה לגובה בישראל ובעולם.
בתחום הקפיצה לרוחק לנשים, חניכתו גאולה גדישביץ שברה את השיא הישראלי לנשים במקצוע זה חמש פעמים, ותוצאתה הטובה ביותר הייתה 5.61 מ'[10].
בעקבות הצלחתה של גאולה גדישביץ בקפיצה לרוחק לנשים, הצליח שורה לקדם גם במקצוע קפיצה לרוחק לגברים את צביקה עמלי, מאגודת הפועל חדרה, שלאחר התקדמות נאה במקצוע במסגרת הנערים והנוער, שבר בשנת 1973 את השיא הישראלי בן ה-12 שנה של דוד קושניר וקבע תוצאה של 7.53 מ'[11][12]. שיא זה החזיק מעמד כ-16 שנים עד שנשבר על ידי נחום רוגל בשנת 1989.
תרומתו להפצת טכניקת פוסברי בקפיצה לגובה בישראל עריכה
אף על פי שחניכיו שיאני ישראל מיכל למדני ויאיר לובין קפצו בטכניקת גלילת הבטן, שהיה הסגנון המקובל בענף זה בישראל ובעולם עד "מהפכת פוסברי" באולימפיאדת מקסיקו 1968, שורה עצמו הסתגל במהירות לשינוי הטכני בענף זה. חניכתו אורית אברמוביץ כבר הגיע להישגיה תוך שימוש בטכניקת פוסברי[13]. במהלך ההסתגלות לסגנון החדש, שדרש מזרני נחיתה מיוחדים למניעת פגיעות, פיתח שורה מזרנים כאלה תוך שימוש באמצעים מקומיים ולא יקרים, בעזרת עודפי חומרי ריפוד שיוצרו על ידי בית חרושת קיסריה פולימרים[14]. הוא סייע בהתנדבות למורים ולמאמנים להשיג ציוד זה לאגודות ספורט ולבתי ספר ובכך תרם להתפתחות סגנון פוסברי בקפיצה לגובה במקומות רבים[6].
רבגוניות יכולתו כמאמן של שורה רפופורט לא התמקדה בקפיצות בלבד. בין חניכותיו הרבות הייתה גם רחל הלה[15], רצה מצטיינת למרחקים בינוניים וארוכים, יהודית גנץ במקצועות הזריקה, אנדרה אביגיל בריצת משוכות וקרב חמש ואחיקם פולונסקי בזריקת דסקוס[6].
בתחום הקבוצתי, הציב את אגודת הפועל חדרה באתלטיקה קלה, אותה אימן, בצמרת אגודות הספורט בארץ במקצוע זה. בעונת 1967/68 זכתה אגודת הפועל חדרה, תחת הדרכתו של שורה באליפות המדינה לאגודות, לפני הפועל רמת גן ומכבי תל אביב[16].
שנות השמונים והתשעים עריכה
בשנת 1980 קיבל רפופורט ממרכז הפועל את עיטור "לאיש כפועלו" על פועלו לקידום האתלטיקה הקלה בישראל[17].
בשנת 1972 הרחיב שורה את פעילותו והחל לאמן גם באגודת מכבי חיפה[18], בנוסף לעבודתו בהפועל חדרה. בשנות השמונים החל שורה להתרכז באימון של רצים למרחקים ארוכים ובינוניים, כ-15 איש, לעומת העשרות שאימן בעבר[19].
שורה רפופורט פרש מאימון בתחילת שנות השמונים עקב החמרה במצב בריאותו. בעקבות אירוע מוחי, הידרדר מצבו הבריאותי והוא נפטר ב-1 באפריל 1998. השאיר אחריו את רעייתו אראלה, שלושה בנים וששה נכדים.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 הישג מצויין לאברמוביץ: מדליית זהב ושיא - 1.78 מ!'
- ^ 1 2 3 שורה רפפורט, לאיש כפעלו, 28 במאי 1980, עמ' 17
- ^ SPORTWEB - דוד טבק הגיע לגבורות, באתר www.sportweb.co.il (ארכיון)
- ^ חברי הפלמ"ח, באתר www.palmach.org.il
- ^ וינגייט, המכללה האקדמית | נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה לנשים, 1950, באתר www.wincol.ac.il
- ^ 1 2 3 4 אפרים פרנק, שורה רפופורט איננו, באתר 50 שנות ספורט ויותר, 1998
- ^ הרשימה תיסגר היום ב־cms!12
- ^ שיא ישראלי לאברמוביץ, טוב מהשיא העולמי לבנות גילה
- ^ שחמורוב - 6.14 מ' ברוחק; לובין - 1.94 מ' בגובה, דבר, 11 ביולי 1971
- ^ אברהם פז, קפיצות הזהב של למדני וגדישביץ, מעריב, 30 באוגוסט 1965
- ^ Shared Article
- ^ 12 אתלטים כבר הבטיחו השתתפותם באליפות אסיה
- ^ פוסבורי "עזר" לאורית
- ^ caesareapolymers - עמוד הבית, באתר caesareapolymers.co.il
- ^ רחל הלה שיפרה השיא, ב־3000 מ
- ^ לובין קפץ לגובה 1,92 - מ' ולדני הלך 3000 מ' 14: 10,2 - רי
- ^ נקבעו 12 מקבלי עיטור הפועל "איש כפועלו", דבר, 13 במאי 1980
- ^ המאמן שורה רפפורט יעבוד במכבי חיפה, מעריב, 26 בדצמבר 1972
- ^ אלכס פרלסמן, מלכת הספורט גוססת, באתר מעריב, 5.1.1983