פתיחת התפריט הראשי

שיבת הבןפינית: Pojan paluu) הוא אחד מספריה של הסופרת והמשוררת הפינית אווה טיקה. הספר יצא לאור בשנת 1993, תורגם לעברית בידי המשורר רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2000.

שיבת הבן
Pojan paluu
שיבת הבן.jpg
מידע כללי
מאת אווה טיקה
שפת המקור פינית
סוגה רומן
הוצאה
שנת הוצאה 1993
הוצאה בעברית הוצאת כרמל
שנת הוצאה בעברית 2000
תרגום לעברית רמי סערי
מספר עמודים 165
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001911555

ניתוח ספרותיעריכה

כמו רבים מספריה האחרים של אווה טיקה, העוסקים באנשים או במשפחות, ששיווי המשקל שלהם הופר והתערער, גם "שיבת הבן" מעלה בפני קוראיו סיפור על התמוטטות ותקומה. ברומן זה סיבת ההתערערות היא האלימות והפשיעה. הספר פותח צוהר לעולמה של אם מבוגרת, אשר בנה משתחרר לחופשה מבית-הסוהר שהוא כלוא בו. בעקבות ידיעה על ביקורו האפשרי של הבן, האם הקשישה הנכנסת למצב של חרדה ולחץ מחליטה להתבצר במרתף ביתה, מחשש לחייה. התבצרותה בביתה היא פועל יוצא של פחדיה מפני בנה, שהכה אותה, גזל את כספה ובסופו של דבר נידון למאסר אחרי שהורשע בהריגה. במרתף יש לאם פנאי להרהר, להיזכר בעברה, בקורות חייו של בנה ולנסות להבין מה בדיוק השתבש. הרהורי האם מחזירים אותה אל תחושת האשם שלה. האשם נובע בראש ובראשונה מתפישתה, שלא היטיבה לפענח את פשר האותות, אשר היו אמורים להורות לה כי דבר-מה בבנה לקוי. הרומן תוהה על טיב הקשרים הסמויים בין הכוח לבין החולשה ועל הזיקה שיש בין הטוב לבין הרוע. גיבורת הספר נבחנת במבט מעמיק ונוקב, המעלה כי גם היא, כרוב הדמויות ברומן, אינה מעיזה להתבונן במציאות כפי שהיא באמת. רק בשעת סיפור העלילה מסוגלת האם לפענח נכון את אירועי העבר. אחרי שהרוע עבר כל גבול, ומנגנוני ההדחקה וההכחשה יצאו מכלל פעולה, מתחילים אותות העבר לקבל פרשנות נכונה. אם כי "שיבת הבן" הוא ספר העוסק ביסודות קשים של חיי זקנה ערירית ומאוימת, המשתדלת לרמות את עצמה, הרי השתלשלות האירועים בעלילה וסופו של הספר נוטעים בקוראים תקווה ונחמה. כתיבתה של טיקה אינה פסימיסטית, ואם כי היא מתעמתת בכנות וביושר עם דשדוש בתהומות הייאוש והפחד, הרי יש ברומן פתח לחיים מסוג אחר ולמבט ישיר באמת כפי שהיא. הספר משמש בבתי-ספר תיכוניים בפינלנד לצורך ליבון בעיות הקשורות לאלימות במשפחה.

קישורים חיצונייםעריכה