שיחה:איסור לינת לילה

חסר מקור חשוב כדי להציג את הנושא באופן הוגן ואוביי

הערך לא מכוסה בצורה אובייקטיבית. בחיפוש של 10 שניות מצאתי את: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/30/03006.htm מקור זה הוא אמין מבחינה הלכתית. יותר חשוב, זהו מקור בן זמננו שאומר במפורש שאין איסור בדבר.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 192.118.78.57 13:13, 31 בינואר 2016 (IST)

מול דבריו של הרב יהודה הלוי עמיחי יש את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, המוכר ומשפיע לאין שיעור. כבר אמרו חז"ל "עשה לך רב", ורשאי אדם לעשות את הרב הלוי עמיחי לרבו (וכמובן גם הטור והשו"ע תומכים בגישתו). מבחינה מעשית-ציבורית יש משקל רב יותר לדברי הרב יוסף, משום שיצרני השום המוכן (קיבוץ דורות) מציינים על תוצרתם "ללא חשש לינת לילה", ומשגיח כשרות מספר שפסל כמות גדולה ויקרה של בצל לאחר שגילה בה לינת לילה. לך ספר להם שהרב הלוי עמיחי מתיר זאת.

בכל אופן, הוספתי לערך קישור לדברי הרב הלוי עמיחי. דוד שי - שיחה 13:37, 31 בינואר 2016 (IST)

אעפ"כ אני חושב שהביטוי הרב עובדיה פוסק "שיש" להחמיר הוא קצת לא מדוייק (שכן גם הוא מסכים לעיקר דבריו של הרב עמיחי שכן העובדה היא שהנהגה זו לא הובאה בפוסקים, ובפרט בש"ע - מקור הסמכות היעקרית עבור הרב עובדיה), ויותר נכון לכתוב פסק "שראוי" להחמיר (כידוע לך בהלכה יש הבדל די גדול בין שני המונחים). yechiel - שיחה 13:42, 31 בינואר 2016 (IST)

דרך אגב, דוד שי, תרשה לי להעיר לך שאני חושב שהשם שבחרת לערך הוא בעייתי מאד ולא משקף את תוכנו. לינת לילה בהלכה יכולה להיות הרבה דברים ולא רק בהקשר של "בצלים ושומים". קיים למשל איסור על יחיד לישון בלילה מחוץ לעיר (שבת קנא, ב. וראה למשל פה פסיקתו של הרב אלישיב), קיים גם איסור ללון בבית הקברות (ראה חגיגה ג, ב) ועוד. ובלי קשר 'לינת לילה' משתמעת על האדם ולא על שום ובצל... כדאי לשנות לשם :"אכילת בצל שעבר עליו הלילה (הלכה)" yechiel - שיחה 13:55, 31 בינואר 2016 (IST)

השם שאתה מציע חלקי (חסרים בו השום והביצה) וארוך מדי. שיניתי את השם לאיסור לינת לילה. דוד שי - שיחה 06:54, 1 בפברואר 2016 (IST)

גם זה לא טוב, כי איסור לינת לילה מתייחס לעניינים שונים, החל מהלכות קדשים וכלה במנהג שלא להלין את המת בירושלים. איני יודע איזה שם יתאים לערך. בברכה, גנדלף - 10:34, 01/02/16

גם אני לא יודע (לאור הערתו הצודקת של דוד שי). אבל דבר אחד ברור: השם הנוכחי מלבד זה שאינו מכסה את הנושא כראוי (כפי שכתבתי למעלה), הוא גם מטעה; אין שום איסור "להלין" בצל שום או כל מאכל אחר. זהו לא מת ולא בשר קודש. האיסור הוא על האכילה, בשל הסכנה הכרוכה בכך. כך שבכל מצב ובאיזה שם שיבחר - הוא יצטרך להכיל את המילה: "אכילה" (מה שיגרום לו להיות קצת מסורבל). yechiel - שיחה 14:08, 1 בפברואר 2016 (IST)

רוח רעה

בערך נכתב שהרוח הרעה היא שדים ורוחות העלולים להזיק לאדם. הערך אינו מציג מקור, אבל נראה שכמו שאר הערך הוא בבלוג של דוד אסף,[1] שבעצמו אינו מציג את המקור לקביעה זו. דא עקא,'רוח רעה' היא שם קוד לתופעות שונות שרבותינו התקשו להסביר. בהקשר של בצלים, שומים וביצים שעמדו לילה שלם ללא קליפתם, וכן משקאות שעמדו בלילה ללא כיסוי והוזכרו איתם, לכאורה החשש הוא מקלקול/חיידקים. וראו כאן[2][3] תחת הכותרת "סכנת רו"ר בזמנינו" שביאר כך מקורות רבים נוספים. ואם במקורות פופולריים עסקינן, ראו גם מה שנכתב כאן.[4]
למעשה אני מציע להציג לקוראים רק את מה שנכתב במקורות מוסמכים. כלומר שרשב"י אמר שאכילת המאכלים הללו כרוכה בסכנת נפשות, ושהגמרא הוסיפה שגם אם הונחו בסל חתום, רוח רעה שורה עליהם. בברכה, גנדלף - 10:34, 01/02/16

תוך עריכת הערך ראיתי שדוד אסף הוא פרופסור לתולדות יהדות מזרח אירופה בעת החדשה. אני עדיין סבור שהמאמר שפרסם בבלוג פרטי, בנושא שמחוץ לתחום המחקר העיקרי שלו, אינו מקור רציני עבור הערך. אם מישהו רוצה לצטט את טענתו המרכזית, לפיה המקור לחשש לינת לילה "קשור במישרין לעולם המאגיה, השדים והרוחות", בבקשה. במקרה זה יש לציין גם את הרבנים, ובהם פוסקים מפורסמים, שקישרו אותו לחשש ממחלות. אגב, המקור אותו ציטט פרופ' אסף כמקור לכך שהסיבה שהראשונים לא פסקו את האיסור להלכה, היא שהוא קשור ברוח רעה, עוסק בחומרה אחרת של חז"ל אותה תוספות ייחסו לרוח רעה: החובה לשטוף את היד לפני האכלת פת לילד.[5] בברכה, גנדלף - 13:18, 01/02/16

מאמרו של פרופ' אסף הוא שגרם לי לכתוב את הערך שלפנינו, ובנוסף לכך יש בו הפניה למקורות שונים ומידע על מימוש האיסור בימינו, כך שראוי להציגו ב"קישורים חיצוניים".

גם מאמרו המקיף של הרב משה יוסף ראוי להצגה ב"קישורים חיצוניים", ואין להסתפק בהצגתו בהערת שוליים.

השאלה האם "רוח רעה" בדברי ר"ת מתייחסת לרוח רעה נקודתית או לרוח רעה בכלל היא שאלה מעניינת, ואני מקווה שתבוא על פתרונה לאחר שתכתוב את הערך רוח רעה. דוד שי - שיחה 07:22, 2 בפברואר 2016 (IST)

ההפניות למקורות הרלוונטיים כבר הועתקו לגוף הערך. גם את מאמרו של הרב משה יוסף (שאינו פוסק חשוב במיוחד ובמקרה זה חורג מפסיקת אביו שאסר את המאכל רק לכתחילה) איני רואה כחשוב יותר מהמקורות האחרים. אבל כרצונך.

אין ספק שדברי ר"ת התייחסו לרוח רעה באופן כללי. אני פשוט תמה על פרופ' אסף, שודאי מכיר את המקור מר"ת, שהרי ציטט אותו, אך לא התייחס במאמרו לכך שלמרות דבריו הנכוחים של ר"ת, בעת החדשה אימצו היהודים מחדש את המאגיה השחורה של הקפדה לשטוף את היד לפני הכנת אוכל לתינוק. גם באיסור אכילת בצל, שום, וביצים קלופים, שהוא נושא מאמרו, התעלם מהביצה, שמוכרת לציבור כמקור לזיהום חיידקי סלמונלה, ולא טען גם לגביה שהחשש באכילתה לאחר שעמדה (לפחות בזמן חז"ל ללא קירור) הוא משדים ורוחות. בברכה, גנדלף - 10:43, 02/02/16

קודם שאתה תמה על אחרוני האחרונים, ראוי שתתמה על רשב"י, שהזהיר מלינת לילה, ולא הזהיר מלינת יום, שהרי ידוע שחיידקי סלמונלה פעילים גם ביום. דוד שי - שיחה 19:44, 2 בפברואר 2016 (IST)

היום ידוע, אבל איני תמה על רשב"י על שלא נתן את דבריו לשיעורין אלא הזהיר באופן כללי ממאכלים שעמדו מאתמול, כי הוא חי 1600 שנה לפני גילוי החיידקים. בברכה, גנדלף - 03:37, 08/02/16

וכיום, לאחר שידוע על קיום חיידקים וטכנולוגיית המזון מפותחת, מדוע יש המקפידים על איסור מדרבנן שהיה יפה לזמנו ואבד עליו הכלח? מדוע גבר איסור זה (כפי שמספר יוסי שטיינברגר) על האיסור מדאורייתא בל תשחית? דוד שי - שיחה 06:47, 8 בפברואר 2016 (IST)

משקין מזוגין

בן-ימין, צריך להרחיב על העניין של משקין מזוגין שלנו בכלי מתכות. שיטת אדמו"ר הזקן, והראיה מהירושלמי בפרש שלושה שאכלו. • דגש חזק • שיחה • ה' באב ה'תשע"ח • 15:50, 17 ביולי 2018 (IDT)

דגש אכן. גם השם של הערך לא משהו... בברכה בן-ימין - שיחה 14:16, 18 ביולי 2018 (IDT)

הוא שגוי, שכן אין איסור כזה. זה "דבר האסור מחמת סכנה". • דגש חזק • שיחה • ו' באב ה'תשע"ח • 14:17, 18 ביולי 2018 (IDT)

אכן, ראיתי שכבר היה דיון במעלה הדף... וכלום לא קרה. אם תרצה תוכל לנסות שוב, מתקפת שינוי שמות ערכים, שמתי לב שהדיונים האלה גוזלים לי מדי הרבה זמן... בברכה בן-ימין - שיחה 14:47, 18 ביולי 2018 (IDT)

אמונה תפילה

האם יהיה נכון להביא בערך הזה קישורים להוכחות מדעיות לכך שבצל או שום קלופים לא יכולים להעביר גורמי מחלה למאכלים אחרים ושהם לא סופחים אליהם גורמי מחלה בקצב מהיר יותר ממאכלים אחרים, ולכן האמונה בכך שוות ערך לאמונה שהליכה מול חתול שחור תביא למזל רע? 85.65.254.186 16:26, 25 בפברואר 2022 (IST)

אין טעם להטריד מאמינים בעניין אמונותיהם. מי שיעשה את המחקר, פרס איג נובל מובטח לו. דוד שי - שיחה 17:29, 25 בפברואר 2022 (IST)