שיחה:ארון הברית

ארון הברית או ארון העדות תפקידו לשמש עדות לבני ישראל והוכחה היסטורית לסיפורי האבות. ארון העדות מכיל בנוסף ללוחות חפצים נוספים המוזכרים במקרא ושתפקידם להעיד בבני ישראל את האמת ולשמש כמו מזכרות ממה שעבר על אבותינו ומכאן גם החשיבות הלאומית וההיסטורית של ארון הקודש.

על פי דעתי ומעדויות של אנשים שחוו תופעות פראפסיכולוגיות בהר הבית ולפי הנאמר במקרא ש ה' מדבר מתוך הכרובים של ארון הקודש יש יסוד סביר ביותר להניח שהארון על כל חפציו מונח תחת הר הבית במקום קדוש של המוסלמים במערה שנמצאת מתחת למסגד הכיפה.

בתוך ארון הקודש ישנם את החפצים הבאים:

1. צנצנת שבתוכה יש את המן (לחם שנפל מהשמיים) שבני ישראל אכלו במדבר

2. לוחות הברית שקיבלנו מסיני חרותות באצבע ה'.

3. המטה של אהרון הכהן מכל המטות של בני"ש שעליו פרח ציץ כסמל שנבחר לשרת בקודש הקודשים בפרשת קרח.

4. שירת העדות של משה (שירת העדות בארון העדות) שנועדה להעיד לדורות בני ישראל ואותה כתב משה לפני מותו והיא מופיעה כתובה במקרא לקראת סוף ספר דברים...

אפשרי מאוד שיש עוד חפצים מהמסע בארון העדות שאני לא זוכר ועוד מקראות ...

נכתב ע"י לוי הקטן.

לגבי תכולת הארון - לפי המדרש הכיל הארון את לוחות הברית הראשונים אלה ששיבר משה ואת השניים שעשה בידיו . Eyalreches 21:56, 25 במרץ 2007 (IST)

ארון העדות היה חפץ גדול העל 4 צלעות שאותו מן הסתם נשאו הלויים. הוספה זו נכתבה ע"י תמר

הוספת מידע לדף השיחה לא ממש עוזרת אלא אם מדובר בערך טעון פוליטית/דתית וכדומה. אם יש לך מה להוסיף לערך, בדקי אם המידע לא מופיע שם, ותראי איך את יכולה להכניס את המידע החדש כך שהערך ישאר ברמה הטובה שבה היא נמצאת כרגע. Yonidebest Ω Talk‏ 20:18, 24 דצמבר 2005 (UTC)

העברה

אלמוני כתב בגוף הערך: odedee • שיחה‏ 23:37, 21 מאי 2006 (IDT)

מעניין, מצוין בגמרא, בהקשר ארון הברית שהוא "אינו מין המידע, כלמור גודלו הפיסי משתנה ו"מתכווץ" . כמו כן, מסתו גבוהה מאוד והוא נושא את נושאיו. שני תכונות פיזיקאליות הנ"ל של מסה אין סופית וצמצום בנפח משויכות לחפץ הנמצא במהירות הקרובה למהירות האור, נראה שהארון הקדוש אכן היה ב"גבול העולם" בין הפיסי לרוחני ומהווה קישור בין הקב"ה לעולם החומר - עולמינו

בניסוח מעט יותר מבוקר, המידע הזה (הנכון בעיקרו), ראוי להיכנס לגוף הטקסט. על פי חז"ל "מקום ארון אינו מן המידה", דהיינו, הוא אינו תופס מקום פיזי בבית קדשי הקדשים. וכן נאמר על ידיהם כי הוא "נושא את נושאיו", מה שתורם גם הוא לראייתו כאובייקט כמעט-רוחני, שאינו תופס מקום פיזי אמיתי. דבר זה משתלב עם עוד תופעות ייחודיות הקשורות ל"מעט המכיל את המרובה", שקרו בעיקר במקדש, על פי חז"ל. כך גם הנס של "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", ועוד. הלל • שיחה 00:30, 22 מאי 2006 (IDT)

זר זהב סביב - ציטוט ממסכת מנחות

הועבר מדף משתמש:דניאל צבי
בפרק זר זהב סביב מחקת לי ציטוט ממסכת מנחות כ"ט עמוד ב'. קראתי את המקור והתרשמתי שהצדק איתך. חזרתי למאמר המקורי ממנו נטלתי את הרעיון

• דר' איליה רודוב, הזר והכתר של ארון הקודש, עלון לפרשת השבוע, אוניברסיטת בר אילן ומצאתי שהציטוט אכן משם. האם יש משהו שלא נהיר לנו ?

להלן הציטוט:
פרשת תרומה מתארת בפרטי פרטים את מעשה המשכן. בין השאר, היא מזכירה "זֵר זָהָב סָבִיב" שנעשה מעל ארון-הקודש ועל שלחן לחם-הפנים (כה:יא,כד). המדרש הנודע במסכת מנחות (כט ע"ב) מחדש שעיטורי השוליים הנראים מיותרים יכולים לשאת תכנים סמליים עשירים: "בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות" ובתוך "כל קוץ וקוץ" של כתרים אלה טמונות "תילין תילין של הלכות". ‏Daniel Ventura‏ 22:44, 21 ביולי 2007 (IDT)

מרפרוף קל בקישור, נראה כי ד"ר רודוב דן בסמליות של זר הזהב ומבצע השלכה מהמדרש הדן בתגים המופיעים מעל האותיות בכתב סת"ם. השלכה רואיה לכשלעצמה, כשמדובר בדרשה או בניתוח פרשני-רעיוני, אך פחות מתאימה לערך אנציקלופדי.

מצד שני, אם כי לדעתי אכן אין מקום לציטוט ייתכן שאם מעט קיצוץ וניסוח יהיה ניתן לכתוב משפט או שניים על המשמעות הרעיונית-רוחנית העומדת מאחורי כתר הזהב, שהרי ספרים שלמים נכתבו בנושא המשכן, המקדש וכליהם. דניאל צבי 23:06, 21 ביולי 2007 (IDT)

הגבלתי עצמי ל"זר הזהב" בלבד, לאור האיזכור של תבנית הזר המצוי בארון הקודש בבית הכנסת ממודנה. כן, פניתי למוזיאון ישראל על מנת לקרוא מה נכתב בשני העמודים המצוטטים. אם לא אקבל תשובה, ארשום לי לראות זאת במודנה, המצויה באזור אמיליה-רומאניה בו אני מתכנן ביקור. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 23:12, 21 ביולי 2007 (IDT)

מיקומו של הארון הוא נושא קונטרובסאלי ביותר בכל זאת נראה לי (בכל הצניעות) לציין את פלישתו של שישק ששדד את אוצרות המקדש (בפעם הראשונה) ומשם התגלגל אולי לאתיופיה ויעל שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך את ==הכל== לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה: אפשרות זו מוזכרת גם בשודדי התיבה האבודה ברנש דטור 24:09, 8 ביולי 2009 (IDT)

הסרט שודדי התיבה האבודה איננו בהכרח מקור מחקרי אמין. ‏nevuer‏ • שיחה 00:14, 8 ביולי 2009 (IDT)

במקרה הזה לא ממש קיים "מקור מחקרי אמין" אבל אני חושב שכדאי לציין את האיזכורים של הארון בתרבות הפופולרית זה נהוג בערכים דומים במיוחד לאור טיבו האניגמטי של ארון הברית והמסתורין האופף אותו מכיון שזו הפעם הראשונה שנשדד המקדש וההדגשה שהוא לקח את "הכל" אני חושב שיש להשערה זו מקום בערך שיחה 19:23, 8 ביולי 2009 (IDT)

הסיפור על הכנסיה האתיופית מופיע פעמים: פעם אחת בפרק "טענות אחרות" ופעם אחרת בפרק "מעמדו של ארון הברית באתיופיה". לכאורה כפילות מיותרת.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://daat.co.il/daat/tanach/achronim/jer3eli-1.htm
  • In ארון הברית on 2011-11-22 20:28:41, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In ארון הברית on 2011-11-27 22:55:25, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In ארון הברית on 2012-01-20 02:08:17, Socket Error: 'no address for the specified node name'
  • In ארון הברית on 2013-05-03 16:03:28, Socket Error: 'No address associated with hostname'

--Matanyabot - שיחה 19:03, 3 במאי 2013 (IDT)

טופל. Uziel302 - שיחה 19:43, 18 באוגוסט 2018 (IDT)

משוב מ-21 במאי 2013

ארון הברית של כלי המקדש רציתי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.69.170 14:27, 21 במאי 2013 (IDT)

בית אל

לא נכון לומר שאחרי המשכן ארון הברית היה בשילה. הוא היה בבית אל עד סוף ספר שופטים למשך כמה מאות של שנים. ביטול השינוי האחרון גורם לשגיאה. ―87.69.224.198 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרשת "פילגש בגבעה" מתוארכת לימי פנחס ואין צורך לומר שחי מאות שנים. ראה בשילה (עיר מקראית)#שילה המקראית ובמשכן שילה שהשערתך אינה מקובלת, ומדוע. זכותך לחשוב אחרת, אבל וויקיפדיה אינה מיועדת להצגת דעות אנונימיות. בברכה, משתמש כבד - 00:38, 03/07/13

אי אפשר לתת כסימוכין מאמר אחר שיתכן שגם בו נפלה שגיאה. אבקשך להסתמך על מקורות חיצוניים. קיימת השערה שאומרת שפנחס לא חי מעל 120 שנים ולכן מגיעים למסקנה מרחיקת לכת שאומרת שספר שופטים אינו מסודר כרונולוגית. קיימת גם סברה הפוכה. שתיהן מתוארות פה: http://www.yedidia.net/alex/node/82. חייו של פנחס מעל 120 שנים אינה דבר מופרך בתנ"ך כיוון שאבותיו חיו מעל 120 שנים (כולל אהרון, לוי וכל מי שבניהם ולפניהם). מכיוון שהכניסה לארץ בספר יהושע, ועד ספר שמואל לא מוזכר המשכן בשילה מן הראוי להזכיר גם את בית אל.

משתמש כבד, לא הבנתי את התנגדותך. כתוב בספר שופטים במפורש שהארון היה בבית אל, איזה פרשנויות ותאוריות צריך? אהרן - שיחה 13:12, 4 ביולי 2013 (IDT)

רק בפרשת פילגש בגבעה כתוב שהארון היה באותו זמן בבית אל, והכהן הגדול אז היה פנחס, מיוצאי מצרים. אבל במקום לומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" כמקובל, האנונימי מצפה שנאמין שפנחס חי כ-400 שנה עד סוף ספר שופטים. האם קראתם את המקורות אליהם הפניתי אתכם? בשופטים יח' מבואר שהמשכן נמצא דרך קבע בשילה, ויש לכך גם ראיות ארכאולוגיות. ברגעים אלו ממש, אגב, נערך כנס שילה העוסק בין השאר בעניין. המדרשים המוזכרים בבלוג של אלכס קליין אינם עוסקים בפרשנות פשט. בברכה, משתמש כבד - 19:39, 04/07/13

אני לא רואה צורך ליישב סתירות או לוחות זמנים של המקרא, אני כן רואה צורך להזכיר את העובדה שעל פי ספר שופטים הארון היה תקופה מסוימת בבית אל. יש לך התנגדות לכך? אהרן - שיחה 19:46, 4 ביולי 2013 (IDT)

לא. התנגדותי היא לרמיזה שהוא היה שם כל תקופת השופטים. בברכה, משתמש כבד - 20:47, 04/07/13

משוב מ-14 במאי 2014

ארון הברית היה ממוקם בבית המשכן יש לו טבעות לכלי המשכן שבתוכן נמצעים מוטות הנשיאה מאת אביב גבאי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.237.44 20:27, 14 במאי 2014 (IDT)

הארון נמצא מתחת לדיר העצים

מסכת שקלים פרק ו' משנה ב': מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה. בא ואמר לחברו. ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו ביחוד ששם הארון נגנז.

פירוש ר' עובדיה מברטנורא: שהיה מתעסק - במלאכתו, מתליע את העצים ב. ובעל מום היה ומלאכתן של בעלי מומין להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח: שהיא משונה - לא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה, והבין שנסתלקה משם והוחזרה: ביחוד - בבירור:

ואולי ניתן ליישב זאת באמת, שהארון נמצא במחילה המתחילה מתחת לדיר העצים, כפי שנאמר בפרק "שור שנגח את הפרה", שבור הנמצא תחת רשות אחד, ופתחו ברשות אחרת, הולכים אחר פתחו, שפתח הבור הוא התקלה.

עכ"פ, פשוט וברור שארון הברית נמצא במחילות שתחת הר הבית, ולא - וחלילה להעלות זאת על הדעת - תחת כנסייה ח"ו באתיופיה. מה גם שישנם המון 'חורים' בסיפור הזה עפ"י האמונה הנוצרית-אורתודוקסית-אתיופית.

ואת כל הדברים האלה אני אומר מפני שאכן כך הוא, ולא בגלל שאני גזען - כי אני לא. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
185.46.76.26 11:28, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארון הברית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.kan.org.il/Podcast/program.aspx/?progId=2019 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20191216105937/https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:08, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארון הברית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer3eli-1.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180818214847/https://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer3eli-1.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:58, 21 ביוני 2023 (IDT)

תוקן. עמד (שיחה | תרומות) • ב' בתמוז ה'תשפ"ג • 13:24, 21 ביוני 2023 (IDT)