שיחה:בנימין זאב בנדיקט

תגובה אחרונה: לפני 11 חודשים מאת AVIVYOEL

הועבר מהערך: ערך וכתב שח"מ (אלכס) רמתי העלה לויקיפדיה ניסן יואלי 15:11, 26 ביוני 2007 (IDT)תגובה

מיהו הרב הוטנר המוזכר בערך ? אני מבין שזה אינו הרב יצחק הוטנר. יש יותר מדי קישורים לאנשים אלמוניים, שלעולם לא יופיעו באנציקלופדיה הזו.

הרב הוטנר היה העורך של האנציקלופדיה התלמודית. ניסן יואלי 14:01, 27 ביוני 2007 (IDT)תגובה

אז עדיף לכתוב "הרב יצחק הוטנר". צריך לטפל גם בקלאוזנר, הרב זווין, הרב פירסט, הרב מסוכטשוב (איזה מהם?) וכו'. רשימת ה"הערכות" נראית לי מיותרת, אם כי חלק קטן ממה כדאי לשלב בהערות שוליים. את הקטעים "לימודים:" , "שימוש ברבנות:" ו"תעסוקה:" צריך לשלב בטקסט על מנת שזה לא ייראה כדף קורות חיים אלא כביוגרפיה מסודרת. עוד הערה טכנית: לא מקובל לציין בויקיפדיה זצ"ל, שליט"א וכו'. בברכה, ‏DGtal14:09, 27 ביוני 2007 (IDT)תגובה
זה לא הרב יצחק הוטנר אלא הרב יהושע הוטנר ומכיוון שאין לו עדיין ערך בויקיפדיה, ההפניה על שמו היא לאנציקלופדיה התלמודית. ניסן יואלי 23:20, 27 ביוני 2007 (IDT)תגובה

צריך להוריד קישורים מכל מיני מונחים כמו "הדובדבן שבקצפת" ו"קהילת אחוזה" וכו'. רק ערכים שקיימים שויקיפדיה או סביר שיהיו קיימים בה בעתיד. --שפ2000 20:18, 27 ביוני 2007 (IDT)תגובה

כמו כן מן הראוי להוסיף מס' מילים על הרבנית יונה בנדיקט ע"ה - תלמיד חכם בזכות עצמה, הרבה לפני ש"קולך" נוסד. אני עצמי למדתי תלמוד מפיה. כמדומני שיצא גם ספר לזכרה (אין צורך בערך מיוחד לכבודה). --שפ2000 20:21, 27 ביוני 2007 (IDT)תגובה

שום קשר לקולך AVIVYOEL - שיחה 22:20, 18 באפריל 2023 (IDT)תגובה

הדברים נוספו - תודה על תשומת הלב לא לשכוח גם את הרבנית. ניסן יואלי 07:47, 28 ביוני 2007 (IDT)תגובה

שכתוב עריכה

לכותבי הערך, יש לשכתב את הערך, מערך סיפורי לאנציקלופדי. זאת אומרת להוריד כל מיני סיפורים ושבחים מפי אחרים (או לפחות לצמצם למינימום אפשרי) ולהשאיר עובדות חיים יבשות, ספרים שכתב, פעילויות שעשה וכדומה. זה יהיה כרוך בניתוח קשה, אבל זו טיבה של אנציקלופדיה, שמוכוונת לתת מידע אובייקטיבי. לסיפורים אודות הרב, שהם מעניינים וחשובים כשלעצמם, כדאי לחפש אכסניה אחרת באינטרנט ולקשר מהערך אליה. --אפי ב.שיחה14:39, 3 ביולי 2007 (IDT)תגובה

--ניסן 19:37, 5 ביולי 2007 (IDT) פנינו לכמה עורכים לשוניים ועורכים מדעיים לעבור על הערך, ואנו מקווים כי לאט לאט הוא ילבש צורה מקצועית, כיאה לערך אינציקלופדי. זה יערך קצת זמן. --ניסן 19:37, 5 ביולי 2007 (IDT)תגובה

ניסיתי לשכתב ולתמצת את שתי הפסקאות הראשונות, "הילדות וההתבגרות" ו"הבחירה לעלות לארץ ישראל" מבלי לפגוע בעיקרי הדברים. לא ברור לי אם הדברים עומדים בקריטריונים של הויקיפדיה, ויתכן שיהיה צורך לתמצת יותר. --אפי ב.שיחה00:42, 6 ביולי 2007 (IDT)תגובה
עשיתי שיכתוב ותימצות ראשוני של הפסקאות תחת פסקת "חייו". עדיין יש הרבה עבודה. --אפי ב.שיחה13:00, 6 ביולי 2007 (IDT)תגובה
סיימתי שיכתוב ראשוני של רוב הערך, מבלבד הפסקה על ספריו שצריכה תימצות מסויים. --אפי ב.שיחה21:59, 7 ביולי 2007 (IDT)תגובה
תודה רבה לכל מי שעשו חסד של אמת עם הרב זצ"ל, הערך יצא יפה ומכובד להפליא--ניסן 17:01, 16 ביולי 2007 (IDT)תגובה
כל הכבוד לך על כתיבת ערך ממצה ויפה כל כך! ‏atbannett09:58, 17 ביולי 2007 (IDT)תגובה
בפסקת לימודים ראשי תיבות לבחל"ח כדאי לפתוח. --אפי ב.שיחה00:42, 17 ביולי 2007 (IDT)תגובה
לניסן, ראוי להוסיף קצת משפחתולוגיה: שם אימו. משהו על אביו. אחים ואחיות וכדומה. --אפי ב.שיחה10:29, 17 ביולי 2007 (IDT)תגובה
לניסן. אני חוזר על דברי. הערך גם כך גדוש ומלא בכל מיני פרטים וסיפורים שצריך לדללם. סיפורים על העצות של הרבנית לפני החתונה, מקומם לא בויקיפדיה. אין טעם להוסיף עוד סיפורים, מאחר שצריך לדלל. כדאי שתסתכל בערכים על אישים אחרים בכדי לדעת איך צריך להיות בנוי ערך. אני מציע לכם להקים אתר לזכרו, שבו יהיו כתובים כל הסיפורים. --אפי ב.שיחה08:46, 18 ביולי 2007 (IDT)תגובה
לאפי, אתה בקשת קצת דברים על הרבנית. 5 העצות הם תמצית חייה כל חייה הקדישה לצד הרב לעשיית שלום בית. היא עצמה אמרה שבקיהלת אחוזה היה רק מקרה גרושין אחד בכל שנות פעילותה. 5 העצות מנעו הרבה מקרי גרושין. --ניסן 11:52, 18 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אין טעם גם לכתוב פירוט ארכני על הספרים שהוצאו לזכרו של הרב. מספיק שתיים שלוש משפטים שיסכמו בקיצור נמרץ. --אפי ב.שיחה11:15, 18 ביולי 2007 (IDT)תגובה
לאפי. בקשת דברי הסבר לספרים. לקחנו מגב הספר את הציטוטים. אם זה ארוך מידי הדרך אותי כיצד לקצר? --ניסן 11:52, 18 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני התכונתי לספרים שהרב כתב בעצמו, שההסבר עליהם צריך להיות מקוצר או יותר נכון ממוקד בספר בתמציתיות וענייניות. במדור "לקריאה נוספת" לא נהוג לפרט על הספר, ואם כן מספיק בשורה או שתיים ולא יותר. --אפי ב.שיחה12:22, 18 ביולי 2007 (IDT)תגובה

כחלק מהשכתוב, כדאי להכניס את תבנית ציר הזמן באופן המקובל. לא ברור מדוע הוכנסה ב-subst, אבל זו טעות. ‏odedee שיחה 09:57, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה

לא ברור למה אתה מתכוון. ציר זמן אינו יכול להכנס לתבנית פרמטרית. --אפי ב.שיחה10:13, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה
באמת? למה לא? ‏odedee שיחה 10:23, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה
יש לו בעיה של קימפול מוקדם, לפני קבלת הפרמטרים. בזמננו ניסינו לשחק עם זה ערן ואני ולא הצלחנו. ראה תבנית:ציר זמן. פתרון אחר שאפשרי הוא ליצור דף משנה שבו ישכון ציר הזמן. אני עושה עם זה ניסוי כאן. בנימין זאב בנדיקט/ציר זמן ואם זה יהיה מקובל יהיה אפשר ליישם זאת במקומות אחרים, עד שיסדרו את ציר הזמן מבחינה תכנותית.--אפי ב.שיחה10:27, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני לא רואה יתרון גדול בדף משנה. הבעיה העיקרית שלי בשכפול הקוד בדפים רבים היא שאם ירצו לשפר את ציר הזמן, יצטרכו למצוא את כל הדפים שבהם הוא מופיע כך, ולתקן אותם אחד אחד. זה רע. ומקום לשיפור יש ויש - לצערי זו אחת התבניות הכי פחות נעימות לעין, הן מבחינת הגופן והן מבחינת הצבעים. אם זה עוד לא נעשה, כדאי לחפש ולראות אם יש משהו בסגנון בוויקיפדיות אחרות. ‏odedee שיחה 10:33, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה
פתחתי דיון בנושא במזנון. לעצם הדברים לציר הזמן בגלל שהוא תוסף, יש כמה מגרעות שלא טיפלו בהם ליישר קו לסטנדרטים של ויקיפדיה, כמו חוסר תמיכה בעברית ויזואלית. כל זמן שלא ישפרו את ציר הזמן, בכדי שיוכל להכנס לתבניות פרמטריות, הוא ימשיך להיות מסורבל. אני מניח שגם בויקיפדיות האחרות הם הרגישו בצורך הזה. וצריך לבדוק אם מתכוונים לטפל בו בקרוב ולסדר את העניין. --אפי ב.שיחה10:53, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה

אנשים משחיתים עריכה

כותרת עריכה

יש כל מיני אנשים שכל מטרתם היא להשחיט את הערך הזה. וזה לא מקובל באינציקלופדיה

כותרת עריכה

מדוע הורידו את ציון העובדה כי הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ החליף את הרב בנדיקט כרבה של שכונת אחוזה - וזאת בפועל עוד בימי חייו של הרב בנדיקט?

אזתחזיר את העובדה הזו זה היה מחטף בניגוד לרב בנדיקט שטען שהמינוי צריך לעלות לכסף לעירייה ולממשלה הנה הרב דניאל הרשקוביץ נבחר בתקן התנדבותי שיצור בעיה כלכלית לרב שיבוא אחריו או שירצה ליהיות רב במקום אחר. יגידו לו הנה תראה הרב דניאל הרשקוביץ עושה זאת בחינם. הרב בנדיקט טען שאסור לרב לוותר עלמזכויותיו כי הדבר יגרום בעתיד לנזק כלכלי לכל רב שירצה לעבוד כרב.

הערךעבר שכתוב ועריכה על ידי ידי אנשים אוביקטבייםלכן לדעתי צריךלמחוק את ההערה שלך.!!!! אביהו ברנע 06:08, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה

הרב זייני אליהו הוא הרב של הטכניון. יכול ליהיות שיש אנשים שחושבים שהוא הרב של בית הכנסת של האכניון אבל.... האנשים בלי הכפה שיש להם מסעדה בטכניון הם הם מקבלים אשור לכשרות מהרבנות של חיפה והאשור ניתן על פי הסכמת הרב זייני בתור רב הטכניון. לפי הרבניות בחיפה הרב זייני הוא הרב של הטכניון. לפי הההנהלה של הטכניון הרב זייני הוא הרב של הטכנויון אם הוא היה הרב רק של בית הכנסת, לא היה אכפת לאף אחד בטכניון מה הם דעותיו הדתיות.אביהו ברנע 23:24, 6 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

רשימה ביבליוגרפית עריכה

לדיגיגיטל שלום וברכה רשימה ביבליוגרפית מעין זו שמחקת, נמצאת תחתהכותר סולוביציק יוסף דב.אביהו ברנע 23:48, 6 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

לא דייקת. שם רשומים ספרים (וגם רשימה זו זקוקה לטיפול) ואילו פה הוסיף משתמש:ניסן יואלי רשימת ענק של מאמרים. אציין גם שבספרות התורנית ספרים הם בדרך כלל חשובים ממאמרים. אפשר לציין 2-3 מאמרים חשובים במיוחד, אבל את האיסוף הביבליוגרפי עדיף להשאיר למפעלים כמו רמב"י. זו לא תפקידה של אנציקלופדיה. ‏DGtal01:16, 7 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

ציר הזמן עריכה

מישהו מחק את ציר הזמן. החזרתי אותו למקומו. --ניסן - שיחה 15:41, 29 ביוני 2008 (IDT)תגובה


תפיסת עולמו ההלכתית עריכה

תפיסת עולמו הההלכתית של הרב בנדיקט שאובה מתפיסת עולמו של בית המדרש הישן בהונגריה בכלל ובפרסבורג בפרט. תפיסה זו דוגלת באחידות ההלכה ובנאמנות ללא גבולות לפסיקת ההלכה התלמודית. כפועל יוצא מכך אין מחויבות ההלכה ללכת אחרי פסקי ספרי מאספים כמשנה ברורה אלא במקום שיש ראיה מהתלמוד נגד דברי המשנה ברורה פוסקים כשאר הפוסקים. הסמכות של המרא דאתרא גוברת על כל שיקול תקדימי אחר ועל כך יעידו מאות מבאי ביתו של הרב בנדיקט. לפי תפיסה זו רב המקום יכול בימינו לפסוק הלכה בניגוד לחכמים אחרים. וההלכה שלו מחייבת את כל צבור הקהילה. שרוצה ללכת בדרכי התורה. כדבר סימבולי הרב בנדיקט הקפיד לחלק לבני המצוה את ספר קיצור שולחן ערוך של ר' שלמה גנצפריד שבו באה לידי ביטוי מגמה זו.

תפיסת עולמו האמונית עריכה

תפיסת עולמו הפילוסופית אמונית שאובה כולה מתורת רבותיו על פי ההבנה שהרמב"ם במורה נבוכים יד החזקקה ואגרות הרמב"ם דעה אחת שוה לכולם עם אפשרות לחזרה מדבריו עקב לימוד מחודש עם השנים. אך בעיקרון דברי הרמב"ם הולכים תמיד לפי דעת רבינא ורב אשי בתלמוד. זה היה עיקר עיסוקו במחקריו התלמודיים להראות שהרמב"ם הולך תמיד אחרי התלמוד.

הרב פרופ' בנדיקט הוא ראש וראשון למדברים בנושא רבנות הקהילה כמקבילה של המינוח ההלכתי של מרא דאתרא. ערך זה צריך לתפוס מקום גדול בערך זה כנראה שאצל האנשים שחברו את המאמר הזה זה לא תופס כל כך מקום מכובד

לאיזה אנשים אתה מתכון מי כתב על המרא דאתרא?

שכתוב עריכה

ערכתי קצת את הערך. אני מקווה שכותביו הקודמים לא יקפידו על הקיצוצים הרבים שלדעתי היו נצרכים. כדאי לערוך/להוסיף פיסקה העוסקת בהשקפותיו. דרך - שיחה 05:59, 9 ביולי 2010 (IDT)תגובה

אני שם לבנתיים את הפיסקה הזאת כאן:

הנהגותיו כרב קהילה הרב בנדיקט עמד על דברים שנראו לכמה גבאים ולכמה מחברי הקהילה כחידושי הלכות, כמו סדרת שעורים, בשבת בערב פרשת השבוע או הסברים למנהגים שהנהיג הרב בנדיקט בבהכ"נ. בשבת אחה"צ בין מנחה למעריב השעור המרכזי של השבוע בסוגיות גמרא שונות, שבו השתתפו רוב חברי הקהילה. בנוסף הנהיג הרב בנדיקט שעורים קבועים בביתו לצעירים ולמבוגרים. במקביל העבירה אשתו שעורים שבועיים בביתה לנשות הקהילה.

בשבת הגדול ובשבת שובה השתתפו מאות רבות מאנשי ונשות הקהילה ומהסביבה בדרשה ובהרצאה שהעבירו הרב בנדיקט ואשתו. לדרשותיו של הרב בנדיקט שארכו מספר שעות יצא מוניטין רב, והאנשים באו גם ממרחקים כדי להקשיב לה. [דרוש מקור] [1]

ההכנות לדרשת הרב בשבת הגדול ושבת תשובה החלו כבר ארבע עד ששה שבועות לפני מועדן. תלמידי חכמים מבני הקהילה היו דורשים בשבתות בסוגיות הקשורות לנושא שידון על ידי הרב בנדיקט על פי הדרכתו והיו משרים את אוירת החגים הקרבים.

עם הבחרו לתפקיד, הרב עמל על הפקת תקנון לבית הכנסת, והגביל את הסמכויות של הגבאים לצדדים המינהלים של בית הכנסת. הוא גם הקפיד על שמירה קפדנית על כבוד רבנים ותלמידי חכמים. בלטה לעין האווירה הידידותית משפחתית בה התקבלו אנשי הקהילה בביתו של הרב בנדיקט. זאת בניגוד לרשמיות בה נהג הרב בנדיקט בבית הכנסת. כל זה לא נעשה בן יום, אלא תוך עבודה הסברתית ממושכת של הרב בנדיקט כלפי חברי הקהילה, כדי שיבינו שכל ההתנהגות הזאת נובעת מרצונו לשמור על כבוד ה' וכבוד התורה.

במקביל לעבודתם בבנית קהילה מפוארת באחוזה שקדו הרב בנדיקט ואשתו על השגת משאבים להבטחת אי תלותם הכלכלית בחברי הקהילה. אי תלות זו הייתה חיונית, כדי שפסיקותיו תהיינה אובייקטיביות ובלתי מושפעות מ"טובות" אנשי הקהילה. הרב בנדיקט התקבל כפרופסור מן המנין באוניברסיטת תל אביב, כמרצה במדעי היהדות.

הרב בנדיקט לא הסכים לקבל כל תשלום, משום אדם, עבור כל שרות שהוא, שנתן במסגרת תפקידו כרב הקהילה. הוא היה בין הרבנים המעטים שלא היו מוכנים לקבל שום תמורה בגין חתונה, ברית, או כל שמחה אחרת. גם בפורים או במסגרת מכירת חמץ היה ידוע שהרב בנדיקט אינו מוכן לקבל מתנות. במידה שמישהו התעקש יותר מדי, העביר הרב בנדיקט את מתנתו למוסד צדקה כלשהו. תכונה זאת של הרב בנדיקט הייתה ידועה ברבים ולא פעם באו אליו רבנים ואמרו לו: "הרב בנדיקט מקלקל לנו את הכנסותנו". אך הרב בנדיקט נותר תקיף בנוהגו וכולם העריכו את יושרו הבלתי מתפשר.

פעילות נוספת חשובה מאוד היא ההשתתפות הקבועה של הרב בנדיקט בכנוסים לתורה שבע"פ. כל עוד היו כוחותיו עמו, לא היה כינוס שלא נשא בו דרשה[דרוש מקור][2]. הוא היה מביא גלויי מקורות סתומים של הרמב"ם ושיטותיו, שלא סוטים כהוא זה מהתלמוד. הרב בנדיקט נחשב לאחד המומחים הגדולים לחקר מקורות הרמב"ם ועבודתו הגדולה התפרסמה בשלושה כרכים: "מרכז התורה בפרובאנס", "הרמב"ם ללא סטיה מן התלמוד" ו"אסופת מאמרים" בספר זה נמצא המאמר החדל באספקלרית ההלככה העוסק במעמדה של הרבנות הראשית לישראל בימינו. (ראו בהמשך #ספרים).

בספרייתו של הרב בנדיקט נשארו הרבה עבודות מחקר בשלבים שונים של כתיבה שמצפים לגואל.

לאחר שהזוג אוסלנדר צוו את רכושם לקהילת אחוזה, עו"ד ליפשיץ ממונה העזבון הציע לרב בנדיקט להקים ישיבה לחינוך רבנים ציונים שישרתו בצה"ל. הרעיון שמצא חן בעיני הרב בנדיקט פורסם ברבים. אך רבנים מחוגים ידועים, שחששו מתחרות עם ישיבתו, החלו ללחום נגד הרעיון. הם טענו כי לא ייתכן להטיל את האחריות לגידול דור חדש של רבנים על רב שהוא גם ד"ר וגם ציוני. הצטרפו אליהם כמה אנשי שוליים ופרץ רעש צבורי גדול, שבעטיו ירד הרעיון מסדר היום, ולכן לא זכה הרב בנדיקט להקים ישיבה.

קצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריג עריכה

הרב בנדיקט (להלן רב"ז) הרבה לספר בשבחו של הספר קיצור שולחן ערוך (להלן קשו"ע) של הרב שלמה גנצפריד (להלן רש"ג) לדעתו של רב"ז הקשו"ע עולה באיכותו הלימודית על פני ספר החיי אדם (להלן חי"א) וספר המשנה ברורה (להלן מ"ב) בזה שהקשו"ע הלכות מארבעת חלקי השו"ע לעומת החי"א והמ"ב שעוסקים בחלק אחד של השו"ע. ובנוסף לענין הכמותי האיכותי הזה הוא ציין שרש"ג קיבל מהחת"ס הסכמה על ספרו קסת הסופר העוסק בהלכות כתיבת ספר התורה שאיש לא יעסוק בהלכות סת"ם בלי ללמוד את ספרו של רש"ג. כהוראה איכותית על כך שרש"ג כולל את כל התורה, בהלכות כתיבת ספר התורה. זה מבבחינת התורה שבכתב. הדבר החשוב הנוסף אותו היה מזכיר הוא העובדה שבספר הקשו"ע תמיד כמעט בכל סימן יש הערה להתיעץ עם חכם. "ויעשה שאלת חכם". בכל בר מצוה הוא נהג לתת מתנה סמלית של קשו"ע עם הלכות התלויות בארץ מאת הרב טיקוטיצנסקי והערות של הרב מימון. והיה מציין ומברך את הנער שילך וישמע לרב וחכם כפי שהדגיש הרש"ג בקשו"ע. וזה מבחינת התורה שבעל פה.


הערות שוליים עריכה

  1. ^ נחלת בנימין :[תורתו דרכיו ומשנתו של מוה"ר בנימין זאב בנדיקט זצ"ל]. חיפה: המכון לחקר תורני שע"י ישיבת אור וישועה, [הקד' תשס"ג]-תשס"ו.3 כר' (כרך א-ג).
  2. ^ הכנוס הארצי לתורה שבעל פה תורה שבעל פה :הרצאות בכינוס הארצי ה* לתורה שבעל פה /בעריכת יצחק רפאל. ירושלים : מוסד הרב קוק

משוב מ-1 בנובמבר 2011 עריכה

לא הצלחתי להבין איך הוגים את השם בנדיקט, לכן כדאי לנקד או לכתוב את התעתיק הפונטי של שם זה. 95.35.195.171 13:57, 1 בנובמבר 2011 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:37, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה

חזרה לדף "בנימין זאב בנדיקט".