שיחה:בערות

שיחות פעילות

נדמה לי שהבערות שדובר עליה ב"מבוקשים ביותר" היא הבערות המופיעה בתבנית "אסלאם", קרי, ג'היליה. הערך הנוכחי צריך להיות תחת 'אנאלפבתיות' או אולי 'אוריינות'. אביעד 02:49, 14 פברואר 2006 (UTC)

כאשר הוספתי את הערך בערות למבוקשים, התכוונתי לרעיון שכתוב בו כעת בערך. בבערותי הרבה כלל לא ידעתי על קיומה של משמעות אסלאמית למילה זו. כיוון שהמשמעות המופיעה בערך היא המשמעות העיקרית, את המשמעות האסלאמית יש לתת בפירוש נוסף.
הסרתי את הצעת האיחוד, משום שאינני רואה את הבערות כהיפוכה של האוריינות, אלא כתופעה מורכבת יותר, שהיעדר אוריינות הוא רק אחד ההיבטים שלה. ערכתי מעט את הערך כדי להבהיר כוונתי זו, ונתתי קישור לויקי האנגלית en:Ignorance שמבהירה זאת טוב יותר. דוד שי 06:38, 14 פברואר 2006 (UTC)

יש עדיין בעיה בשם הערך. "בערות" היא בדרך כלל השם העברי לחוסר אוריינות, או illiteracy באנגלית. כשדיברו על "ביעור הבערות" בתחילת שנות המדינה הכוונה הייתה לביעור האנאלפבתיות. גם בערך עצמו רוב הסטטיסטיקות מדברות על אנאלפבתיות ולא על סתם חוסר השכלה כללית. לדעתי האינטרוויקי צריך להיות illiteracy ולשנות את הערך בהתאם, ולכתוב ערך נפרד על בורות עם אינטרוויקי ל-ignorance. כרגע הערך קצת מערבב ומבלבל בין שני המושגים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:34, 7 באוגוסט 2007 (IDT)[]

הדברים שנאמרו פה על בערות ביהדות הם לא נכונים ברובם. יש הבדל מהותי בין בור (שהיא משל של חז"ל לאדם שלא למד תורה) לבין בער כמו שניתן להבין מהפסוקים הבאים: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת (תהילים צב) וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ (תהילים עג) אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר (משלי יב) כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי(משלי ל)

המלבי"ם כתב בפירוש ביאור המילות על משלי: בער הוא בדומה כבהמה שאין בו אף דעת הפשוט, כמו הידיעה הנקנה ע"י החוש והמושכלות ראשונות, כמ"ש איש בער לא ידע, ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עימך עכ"ל.

לא כפי שנכתב פה שכל יהודי מצווה לכתוב את "שירת האזינו", אלא הכוונה שלכל יהודי יש מצווה לכתוב [ספר תורה]. נכתב פה עוד: לימוד תורה הוא דבר שנעשה בקריאה משום ש"דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה". זה ממש לא כוונת חז"ל, לימוד התורה הוא דבר שנעשה בקריאה מכיוון שכתוב "ודיברת בם.." וגם "ושיננתם לבניך.." דברים שבכתב אי את רשאי לאומרן בעל פה הכוונה שחייב לקרוא אותם מתוך הספר דווקא ולא מהזיכרון אבל בטח שלא הייתה הבנה שלא יקראו אותם בפה. --87.69.108.117 18:46, 8 בפברואר 2012 (IST)[]

שלום רב, האם אתה מתייחס למשמעות הלשונית של המילה בערות או לשאלה בערות מהי? יָעֵ֕ל יִ 18:42, 8 בפברואר 2012 (IST)[]
ההתיחסות שלי היא כפולה, אחת היא למשמעות הלשונית שכפי שאת רואה היא שונה בתורה ממה שמקובל היום וראוי לציין זאת וההתיחסות השנייה שלי היא לדברים הלא נכונים שנאמרו על שירת האזינו ועל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה

--87.69.108.117 18:46, 8 בפברואר 2012 (IST)[]

להוסיףעריכה

את המשפט:

בערות מתגלה במגזרים שונים של החברה הישראלית בתחומי התרבות, המדע וההלכה. - תודה רבה, יעל י 11:06, 9 בפברואר 2012 (IST)[]

בערך באנגלית מופיעה פיסקא חשובה המדברת על תוצאות הבערות: Individuals with superficial knowledge of a topic or subject may be worse off than people who know absolutely nothing. As Charles Darwin observed, "ignorance more frequently begets confidence than does knowledge."[4] . Ignorance can stifle learning, in that a person who falsely believes he or she is knowledgeable will not seek out clarification of his or her beliefs, but rather rely on his or her ignorant position. He or she may also reject valid but contrary information, neither realizing its importance nor understanding it. This concept is elucidated in Justin Kruger's and David Dunning's work, "Unskilled and Unaware of It: How Difficulties in Recognizing One's Own Incompetence Lead to Inflated Self-Assessments," otherwise known as the Dunning–Kruger effect. אני חושב שפיסקא זו חשובה מאוד על-מנת להסביר מה חמור כל כך בבערות.

בערות בענייני יהדותעריכה

משתמש:רבנן הוסיף לערך את הפסקה הבאה
"חילוניים רבים מגלים בורות מדהימה בעניני היהדות. כך למשל התפרסמו דוגמאות לדבר, כמו אמירתה של ציפי ליבני שט"ו בשבט הנו חג של הקק"ל... וכן מדי חג סוכות נכתב בעיתונים החילוניים על החרדים המחפשים אגסים לחג... ובתשעה באב נאמר בחדשות קול ישראל כי בכותל המערבי יושבים מתפללים על הרצפה כשלצידם כיסאות הפוכים זכר לחורבן בית המקדש.... ועוד כהנה וכהנה רבות. ככלל ניתן לומר כי בנושא זה חל ביתר תוקף כלל הבערות היודעת הכל."

משתמש:יעל י הסירה את דבריו בשני תקצירי עריכה, הראשון היה "ניסוח אנציקלופדי+בקשת מקור" והשני "לבני התכוונה שהקק"ל טיפלה בחג, שאר הטענה הועלתה לעיל"
אני השבתי את תמצית דבריו של רבנן וניסחתי אותם מחדש וכך נכתב:
"חילונים רבים מגלים בורות בענייני היהדות. דוגמאות לכך הם, אמירתה של ציפי ליבני שט"ו בשבט הנו חג של הקק"ל. וכן, בתשעה באב נאמר בחדשות קול ישראל כי בכותל המערבי יושבים מתפללים על הרצפה כשלצידם כיסאות הפוכים זכר לחורבן בית המקדש. וכן מדי חג סוכות נכתב בעיתונים החילוניים על החרדים המחפשים אגסים לחג[דרוש מקור]."

ושוב חזרה משתמש:יעל י והסירה את הדברים והפעם בטענה "גרסה יציבה - נא להביא מקורות לפני שמכפישים ציבור ענק". לעצם העובדות גם יעל מסכימה שארעו (הרי היא מנסה לתרץ את ציפי לבני...) כך שבקשת מקור אינה תקינה לחלוטין, ואילו הבאת עובדות הנוגעות ישירות לערך לא יכולות להוות הכפשה בשום צורה שהיא, משום כך אני דורש הסבר מיעל על פעולתה • חיים 7 • (שיחה) • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 11:18, 9 בפברואר 2012 (IST)[]

נו באמת. ברור לחלוטין שזו פסקה שנכתבה אך ורק כדי להכפיש את ציפי לבני. הקשר למושא הערך קלוש. חיים, שקול הדבר כאילו הוסף לערך פרק "בערות בענייני מדע" וכל תוכנו לקט אמירות שגויות של רבנים בעניין. דניאל תרמו ערך 11:23, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
חיים ודניאל, המידע הנ"ל אינו אנציקלופדי, הרבה אנשים אמרו הרבה דברים. בערך זה יש להביא מידע מספרות המחקר על ידע ובערות ולא לצטט פלונית או אלמוני מהתקשורת - איננו עורכים מחקרים כאן, ואין זה תפקידנו. יום נעים, יעל י 11:24, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
דניאל, אני לחלוטין לא מסכים, חושבני שציפי לבני נלקחה כדוגמה למוטיב מסויים. לגבי הרעיון שזרקת, יהודי אמור לדעת על יהדות, אבל מדוע רב נדרש לדעת מדע, הרי הוא אינו חוקר. (ונבערות, זה דבר שאתה אמור לדעת ואתה לא יודע...
יעל, מדוע זה לא אנציקלופדי? האם בגלל אזכור המקרים? א"כ ניתן להכניס רק את הגרעין הרעיוני של הדברים, לא כך? • חיים 7 • (שיחה) • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 11:31, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
הנושא הכאוב חשוב לאיזכור. ידוע הסיפור של "מי שבר את הלוחות" המתקשר לעניין. טיפוסי - שו"ת 11:35, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
ראשית אני הייתי ממליצה לחכות ליתד השבוע של סופ"ש זה שהרי הובטח שתהיה כתבה של ט.כץ על הנושא, ובוודאי יהיו שם נתונים מדויקים. השארת פסקה זו מחייבת גם קיומה של פסקה מקבילה על בורותם של החרדים בענייני פיזיקה, הארי פוטר ומדונה. TZivyAאהמ? • 12:20, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
חיים, לפי השקפת עולמך, כל יהודי (כלאום) חייב לדעת יהדות (דת). השקפת עולמי גורסת שכל אדם חייב לדעת מתמטיקה ומדע. אין שום סיבה להעדיף את השקפת עולמך על השקפת עולמי. דניאל תרמו ערך 12:28, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
האם כל חוסר ידע הוא בערות, האם ישראלי שאינו יודע סינית סובל מבערות, על כרחנו המושג בערות כולל תחומי ידע בסיסיים שמצופה מאתנו שנדע ואיננו יודעים, ולכן לא פלא שחרדים מכנים חילונים שאינם יודעים מושגים בסיסים ביהדות - נבערים, וחילונים מכנים חרדים שאינם יודעים אנגלית, נבערים. מי צודק, או מה יותר חמור, זה בעיני המתבונן. טיפוסי - שו"ת 12:39, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
דניאל, ראשית, אתה אכן צודק בתיאוריה. גם לו נאמר שיהדות זה לאום ולא דת (מה שרבים לא מסכימים איתה ראה כאן, וכאן, ובדף השיחה בערך דפני ליף) עדיין הלאום יהודי נגזר מהדת היהודית. שנית, בכל זאת אין לי התנגדות לאיזכור הבורות באנגלית ומדעים • חיים 7 • (שיחה) • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 13:07, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
סוגיית הלאום לא חשובה כאן. מספיק שלפי השקפת עולמי אין לי דבר עם הדת היהודית ולפי השקפת עולמך אין לך דבר עם מדע. אין סיבה להזכיר לא את זה ולא את זה. אלו דוגמאות זניחות מתוך עולם ומלואו. דניאל תרמו ערך 13:13, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
התוספת הזו לא קשורה לערך. באותה מידה אתה יכול לצטט עובדות אודות בורותם של הודים באשר להינדואיזם, איטלקים אודות הנצרות, ילדים בגילאי 16 על נפוליון. אם היה קוצנזוס בינלאומי אודות מה זה בורות, היה אפשר להציג נתונים. אבל כבר בתחילתו של הערך כתוב: "הגדרתו של נושא חשוב היא הגדרה סובייקטיבית" (הרי אני יכולה לטעון כמו דיוגנס כשמבחינתי "מותרות"   "ידע". דהיינו - אין שום נושא בעולם שלדעתי הוא חשוב, ולפיכך אני לא בורה, לשיטתי, לעולם). העובדות הנ"ל יכולות אולי להתווסף בערך על מערכת החינוך בישראל בפסקה לימודי דת, או בערך יהדות בפסקה ידע. TZivyAאהמ? • 13:19, 9 בפברואר 2012 (IST)[]
המטרה אינה להכפיש אדם מסוים, אלא להאיר תןפעה בה אנשים אינם יודעים מאומה בנושא אך מתנהגים כאילו הם יודעי כל- בכבוד רב - רבנן • מבטוורטמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •י"ז בשבט ה'תשע"ב • 10:52, 10 בפברואר 2012 (IST)[]
לא. המטרה היתה להאיר לגבי בערות בנושא יהדות. סוג זניח במיוחד של בערות. דניאל תרמו ערך 17:30, 10 בפברואר 2012 (IST)[]
כמו דניאל ובנוסף הניסוח המקורי הביא 3 טעויות, לא מגובות במקור, של בודדים אשר הוכללו במחקר עצמי רעוע למטרת השמצת ציבור גדול. • ♀♂קלאושיחה • 17:40, 10 בפברואר 2012 (IST)[]
חזרה לדף "בערות".