שיחה:גז טבעי

התמונה שבערך

אני חושב שהתמונה של להבת גז הבישול צריכה לעבור לערך גז בישול - גז פחמימני מעובה, היא אינה קשורה לערך הנוכחי. אם כי אכן ניתן להפיק גז בישול מגז טבעי, זה לא אותו דבר. אורח נטה ללון - שיחה 14:26, 13 ביולי 2008 (IDT)

גז או גאז

אלחנן. כיום נהוג לכתוב גאז: גם בידיעות, מעריב והארץ. אנא פנה לחיבור ערכים אחרים והימנע מתיקונים מיותרים בערכים שחיברתי. נפט וגאז טבעי הם מקורות לאנרגיה ורצוי שאם גם בך טמונה אנרגיה משלך, אזי רצוי שלא תשוב לשכתב מחדש את דבריי לאחר שכבר תיקנתי את שיכתובך הקודם. אין לי פנאי למלחמות ואם לך יש, אז תתחיל לחבר כמה ערכים בנושא זה או הוסף מעט לערך זה. תודה.

ועתה להסבר: בשפה העברית אפשר לכתוב גז או גאז. בדרך כלל, כותבים גאז טבעי, גאז בישול, גאז הצחוק. לעומת זאת, כשזו מילה אחת ולא צירוף, כותבים גז, אמישראגז וכיו"ב. אינני יודע את הסיבה אולם כך נהוג בעיתונים הגדולים. יתכן שהשינוי הזעיר בא להדגיש כי מדובר בסוג של גז ולא גז באופן כללי.

גאז טבעי בן הטבע 14:53, 28 אוק' 2003 (UTC)

אני מקווה שאני לא מפריע, אבל במהלך עבודתי על בודק האיות החופשי hspell שמתי לב לשתי תופעות מוזרות בכתיב העברי המודרני: 1. רוב האנשים לא באמת יודעים מערכת כללים מתי להוסיף אמות קריאה (אל"ף, יו"ד, וי"ו) בכתיב מלא, ויתר על כן כותבים בצורה לא קונסיסטנטית - כל פעם כותבים אחרת. 2. לעיתונים ידיעות אחרונות יש מספר מועט של כללי כתיב-מלא עליהם הם מקפידים, אך בשאר המקומות "איש הישר בעיניו יעשה", כשלעיתים לא רחוקות אפילו מופיעות שתי צורות של אותה מילה באותו עמוד. לפני מספר ימים נדהמתי לראות לצד המילה "מלגות" את המילה "מילגות" - פה לא רק שהיו"ד מיותר, הוא אפילו שגיאה גסה (כי הרי יש שווא במ"ם). אז לידיעתם, ועד הלשון העברי, ואחריו האקדמיה ללשון העברית, קובעים כבר יותר מחמישים שנה כללים לכתיב מלא תקני. כן, יש דבר כזה! הכללים מופיעים בסוף כל מילון וגרסה מקוצרת-מעט מופיעה ב- [1]. זה שהרבה אנשים לא מכירים את הכללים (לא לומדים אותם בבתי הספר!) ואפילו העיתונים לא מקפידים בהם, זה לא סיבה לכל אחד להמציא כללים משלו (וכאמור: בדיקה שלי מראה שגם אנשים שחושבים שהכללים שהמציאו הם קונסיסטנטיים, כותבים בצורה לא קונסיסטנטית).

אבל נחזור לנושא האל"ף: האקדמיה החליטה זה מכבר שאין להוסיף אל"ף לתעתיק של מילים לועזיות לציון הצליל a. סיבות לדוגמה: הוספת אל"ף מסרבלת את המילה ומשווה לה צביון לא-עברי. בעברית אם-הקריאה אל"ף מציינת כל תנועה אפשרית, לאו-דווקא a - השוו את המילים: ראש, ראשון, בא, גא - אל"ף מציין פה את כל התנועות האפשריות! מספר בלשנים לא הסכימו עם האקדמיה, והתעקשו להוסיף אל"פים. יצחק אבינרי בספרו "יד הלשון" (משנות השישים) אף מתפאר שהצליח לגרום לאנשים רבים לכתוב יאפאן במקום יפן. אבל יצחק אבינרי ותומכיו "הפסידו" והאקדמיה נצחה, וכיום רוב האנשים כותבים יפן, לא יאפאן. כותבים גז ולא גאז. במילונים מודרניים של כתיב מלא, ובראשם "מילון ההווה" (שנכתב על-ידי בעלי תפקידים באקדמיה) המילה גז מופיעה ללא אלף. יש טיעון, שהועלה על נס ע"י יצחק אבינרי אבל נדחה בדרך-כלל על-ידי האקדמיה, והוא שיש להוסיף אמות-קריאה להפחתת דו-המשמעות בקריאה. למילה "גז" יש כבר משמעות (תספורת של כבשים ודומיהם), ולכן למילה חדשה יש להוסיף אותיות ולכתוב "גאז". העיתונים כנראה נוקטים בגישה זו גם הם, ומוסיפים אמות קריאה במקומות שונים ומשונים. אך לדעתי (ולדעת האקדמיה) גישה זו משונה. בעברית יש דו-משמעות בקריאה רבות, ומי מחליט איזו חשובה מספיק כדי להוסיף אמות קריאה? האם נכתוב "מינהל" (ארגון שאחראי על משהו) כי קיים "מנהל" (איש שמנהל) אבל "משפט" כי אין דבר כזה לשפט? האם בכלל אפשר לזכור או להסכים על כללים כאלו? לדעתי לא, וזה מה שגורם לאי-הקונסיסטנטיות בעיתונים - מלגות ומילגות באותו עמוד, תקני ותיקני באותו עמוד (באותו משמעות של סטנדרטי) וכו'.

אגב, לדעת האקדמיה דווקא יש מקרה אחד בו כדאי לכתוב אל"ף - וזה בתעתיק מילים ערביות שבהם במקור מופיעה האות אליף! לדוגמה, יש לכתוב אסלאם (לא איסלם, ולא אסלם שמשמעותו הפך למוסלמי) ועיראק. כן - עיראק, עם אל"ף! מצחיק איך שהתווכחתם על כתיב המילה "גז" כאשר אפילו כותרת המאמר היא שגויה :) אם אתם לא מאמינים לי בנושא זה אתם מוזמנים לבדוק למשל ברב-מילים, שקיים על הרשת: ראו: [2].

אבל, למרות מה שכתבתי, אני לא חושב שזה נורא שכל אחד יכתוב מאמרי ויקיפדיה בתקן הכתיב החביב עליו. האלטרנטיבה, שאנשים מסוימים ימנעו מכתיבה כליל, היא גרועה יותר. אבל כדאי לעשות מאמרים redirect במקרה שיש מחלוקת לגבי כתיב הכותרת.

נדב הראל

דבריו של נדב הראל מעמיקים ומשכנעים - ממש נפלאים. מציע למנותו מיד לעורך הלשוני של ויקיפדיה. כמו כן מציע לבן הטבע לפעול ברוח דבריו של נדב, ולהעביר את האלף מ"גאז טבעי" ל"עירק" (כלומר לכתוב "גז טבעי" ו"עיראק"), ויהיה סדר בעולמנו.

גם אני נותרתי מבולבל מגז וגאז. למרות שכולם מבינים שהכוונה היא לאותו מונח. אין שום סיכוי שבעולם שבגיל 33 אתחיל לכתוב איסלאם במקום איסלם וכד'. אם כי אני מקבל את כל דבריו ללא עוררין כמובן. אבל לא קל לשנות הרגלים של שנים. הרגישו חופשי להוסיף א' למאמריי במידה שאשכח. בן הטבע שלא מצליח להיכנס.

אכן בן הטבע, קשה לשנות הרגלי לשון בגילנו המופלג, אולם הרגלי התנהגות ניתן ואף רצוי לשנות. האגרסיביות שבה דחית את דבריו של אלחנן היא בלתי נסבלת. לאור העובדה שמרביתנו רגילים לגז ולא גאז, לאור העובדה שמרביתנו הגיעו לכאן לייצר ולא לריב, ולאור העבודה שהתחכחת באופן דומה עם מרבית הכותבים פה, אולי כדאי שתחשוב מחדש על צורת התנהלותך באתר. זהר 22:27, 4 נוב' 2003 (UTC)

גז מרוסיה

האם יש מצב שישראל מקבלת גז מרוסיה? אם לא - אז ממי? אם כן - האם אנחנו תלויים בפוטין?

יבגני זלץ, 22 במאי 2007

נתיבי הגז הטבעי

מציע לשם קישור ל www.ingl.co.il ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספתי, תודה. ‏odedee • שיחה 23:56, 26 במאי 2009 (IDT)

גז מול חופי חדרה

הערך לא מעודכן אודות תגלית הגז מול חופי חדרה

עדכנתי אורח נטה ללון - שיחה 16:10, 22 ביוני 2009 (IDT)

טעות בלינק

בדף עצמו אתם מדברים על גילוי הקידוח ב- 18 לינואר 2009. בלינקים למטה אתם מפנים לידיעה על גילוי הקידוח הנ"ל ב- 18 לינואר 2008! הלינק עצמו מדבר גם כן על 2009, כך שכל שיש לעשות הוא לשנות את הכיתוב בלינק

תוקן. תודה רבה. האמת היא שגם אתה יכולת לעשות את זה. אליסף • שיחה • דוקטור הו חוזר! 08:52, 22 בפברואר 2010 (IST)

בערך שבו מדובר על גפ"מ כתוב שבגז הבישול הביתי יש פרופן ובוטאן. לא מוזכר מתאן. בערך על מתאן וגם פה, מוזכר המתאן כמרכיב העיקרי בגז הבישול הביתי. מישהו יכול לעשות סדר?

גז מחצבים

עדיין מוקדם לשנות את שם הערך לגז מחצבים, אבל לא מוקדם לנכש ממנו תיאורים יחצניים שלפיהם הוא הפתרון לכל הבעיות. Tzafrir - שיחה 12:38, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

תמונה

התמונה קובץ:Aasta Hansteen.jpg נראית מתאימה לערך, במקום המפה. אבל אני לא מצליח לכתוב הסבר קצר מה רואים בתמונה הזו. ר' (Aasta Hansteen spar)‏. Tzafrir - שיחה 12:49, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגז טבעי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.adamteva.org.il/report-methane-emissions-from-tamar-and-leviathan-gas-fields/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210301103856/https://www.adamteva.org.il/report-methane-emissions-from-tamar-and-leviathan-gas-fields/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:01, 17 בדצמבר 2022 (IST)

אני לא חושב שהמתאן מגיע לאטמוספירה מבעירת גז טבעי

כאשר גז טבעי בוער, המתאן עצמו נשרף ומתפרק לפחמנים וביניהם פחמן דו-חמצני בדומה לנפט, אז אין סיבה שהמתאן יגיע לאטמוספירה כתוצאה מבעירה. רק מתאן שנפלט מבעלי חיים ובני האדם יכול להגיע לאטמוספירה כי פה הוא לא נשרף. זור987 - שיחה 09:32, 17 בפברואר 2024 (IST)

מתוך הערך: „לעומת זאת, בתהליכי הקידוח, ההפקה והשינוע של הגז, נפלט לאטמוספירה גז חממה חזק בהרבה, המתאן.״ Tzafrir - שיחה 14:50, 17 בפברואר 2024 (IST)

אבל למה בתהליכים כאלו המתאן נפלט לאטמוספירה. במיוחד שבקידוחי גז טבעי משתמשים בלפיד ששורף עודפים שלו, בדומה לתעשייה הפטרוכימית, ובכך מפרק את המתאן למרכיביו הפחמניים כולל פחמן דו-חמצני. זור987 ⁃ שיחה 15:29, 21 במרץ 2024 (IST)

אתה רוצה לתקן את הכתוב בערך? על סמך מה? אתה מוזמן לבדוק את המקורות לטענה בערך. ידע אישי והשערות אינן מקור. Tzafrir ⁃ שיחה 15:38, 21 במרץ 2024 (IST)

מסכימה עם @Tzafrir. SigTif ⁃ שיחה 16:04, 21 במרץ 2024 (IST)

גם אני עם צפריר. בורה בורה ⁃ שיחה 18:03, 21 במרץ 2024 (IST)

@זור987, אתה נכנס למלחמת עריכה. החזר בבקשה את הטקסט שמחקת.SigTif ⁃ שיחה 21:01, 21 במרץ 2024 (IST)

תקראי את הנימוקים שכתבתי. הוספתי מקורות מויקיפדיה האנגלית למה ששחזרתי. הפסקה שמחקתי חוזרת על מה שכתוב בפסקה הראשונה, והיא מנוסחת בצורה לא אנציקלופדית, ולכן מחקתי אותה. זור987 ⁃ שיחה 21:03, 21 במרץ 2024 (IST)