שיחה:גירוש פעילי החמאס ללבנון

תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור 2

תבנית שכתוב עריכה

נא לא לכתוב בססמאות כי זה לא עוזר. נא להצביע באופן ספציפי על הבעיות לכאורה בדף השיחה. חצי חציל 16:18, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

בבקשה:
מה הרקע לגל המעצרים של פעילי החמאס? מדוע דווקא 400 פעילים? למה דווקא 400 הפעילים שנעצרו?
עצם השימוש במונח גירוש אינו נייטרלי.
הערך מציג את ממשלת ישראל כגוף שניסה לרמות ולהונות את כל מוסדות החוק. למה מי אומר? איפה הסימוכין של זה? זה מחקר מקורי גרידא.
בתיאור של הדיונים בבג"ץ מתואר כאילו רק צד אחד הוא הנאור והצודק ואילו הצד השני הוא הלא בסדר. מלבד זאת, מדוע בחרו 400 החמאסניקים לא לטעון בבג"ץ?
אתה רוצה לומר לי שהיו אך ורק גינויים למהלך? אף אחד לא תמך בו? נו באמת...
וזה בנוסף לניסוח הכללי המוטה של הערך. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:24, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
תודה.
הרקע לגל המעצרים, כפי שכתוב, הוא רצח נסים טולדנו. לא נעצרו 400 פעילים אלא הם גורשו. למה דווקא הם? שאלה מצוינת. הנה אתה רואה, גם אתה ביקורתי כלפי הגירוש.
המונח גירוש זהו מונח משפטי נייטרלי בו השתמשה הממשלה.
זהו לא מחקר מקורי אלא טענותיו של אהרן ברק בביוגרפיה שלו.
הפעילים לא רצו לשתף פעולה עם בית המשפט הציוני ולכן לא באו לטעון בו.
כפי שכתבתי, שמגר עדיין תומך בפסיקה. קראת את הערך בכלל? חצי חציל 16:31, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
את הערך קראתי גם קראתי. אז איך בדיוק גורשו 400 פעילים? הובאו לשם במטה קסם? אפילו ממשלת ישראל לא מסוגלת לעצור 400 אנשים מבלי שאף אחד ישים לב.
גירוש זה מונח נייטרלי? האם זה אומר שמעכשיו ייכתב בוויקי "הגירוש מיהודה ושומרון" ביחס לתוכנית ההתנתקות? מן הסתם התשובה תהיה שלילית.
לא ייתכן שדעתו של ברק תובלט באופן כזה ואילו דעתם של אחרים תיכתב בצורה כל כך לא בולטת.
כל פסקת הביקורת מוטית. החלק הראשון לא מאוזן על ידי תגובה של התומכים והחלק השני דורש מקור.
פרסמתי הודעה בלוח המודעות. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:40, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
תודה על ההודעה בלוח המודעות.
חלק מהמגורשים נאספו מבתי מעצר וחלק מבתיהם. אכן הממשלה לא הצליחה לעשות זאת מבלי שישימו לב והוגשו עתירות, כפי שכתוב.
גירוש בהקשר הזה זהו מונח נייטרלי כיוון שהוצא צו גירוש והפעולה שמתבצעת בעקבות צו גירוש היא... גירוש.
לדעתי פסקת הביקורת לא מוטית אבל נחכה לדעות נוספות. חצי חציל 16:44, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

שלוש הערות חשובות:

  1. יש לתת רקע על עונש הגירוש במשך השנים. מאות פעילי טרור גורשו על ידי המדינה במהלך השנים ולא נוצרה כל בעייה.
  2. לא צוין בערך שהמהלך נעשה בהסכמת או אף בתמיכת שרי מר"ץ. שולמית אלוני אמרה אחר כך שהיא לא בדיוק הבינה מה קורה.
  3. הכוונה מלכתחילה היתה לגרש אותם לעד כמו בכל הגירושים הקודמים. בעקבות הבג"ץ, בפליק פלאק לאחור המדינה הסכימה להחזירם לאחר שנתיים מהלך שכמובן הפך את הגירוש למזיק ומיותר, אבל הכבוד של הממשלה לא אפשר לה לותר על כל הרעיון. אהוד ברק עמד אל מול פני האומה בטלוויזיה ומבלי למצמץ סיפר איזה רעיון נפלא זה לגרש אותם לזמן מוגבל. עכשיו רק צריך לנסח את הדברים בצורה נייטרלית ולהביא סימוכין. יעקב 16:55, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
  1. אשמח אם תוסיף רקע על עונש הגירוש. ההבדל הוא שבכל הפעמים היה מדובר בגירוש פרטני על בסיס אישום אישי ואילו כאן המדובר בגירוש המוני ללא בחינה פרטנית. וזה גם לא מדוייק ש"לא נוצרה כל בעיה" בעבר - בג"ץ כבר נדרש לעניין הזה כמה פעמים לפני המקרה הזה.
  2. אכן שולמית אלוני לא הבינה. אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי לערך אבל אפשר להוסיף.
  3. כבר בצו הגירוש המקורי מצויין שזמן הגירוש "לא יעלה על שנתיים". זה מה שלכאורה סלל את הדרך לגירוש ללא זכות טיעון מוקדם. חצי חציל 17:04, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
במחשבה שנייה, בהחלט ייתכן שהרעיון הגאוני שלהם היה לפנות מהשטח את אנשי החמאס כדי לאפשר לפתח לתפוס שליטה ברחוב. כשהם יחזרו כבר הרחוב יהיה של הפתח. על הגאונות של הרעיון אין הרבה מה להוסיף. יעקב 17:09, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה
אני מציע לא לתת יותר מדי אשראי לממשלה ההיא ולא לייחס לה כוונות, כי היא רק ניסתה למצוא מענה הולם לכעס הציבור על הפיגועים ולא חשבו יתר על המידה, לא על מה שיקרה ברחוב הפלסטיני, לא על ההשלכות הבינלאומיות ואפילו לא על ההשלכות הפנים ישראליות, כשדרסו ברגל גסה את עקרונות המשפט והצדק - בין המגורשים, ראשי ארגוני הטרור כביכול, היה גם נער בן 16. לגבי מרצ (כותבים עם צדי רגילה, לא סופית), אני יכול לספר לכם, שהשרים כמעט הועפו מתפקידם על ידי מועצת מרצ ורק השתדלותו של יוסי שריד, שלא היה שר, הצילה אותם, בקושי. בברכה. ליש 17:20, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

שבירה עריכה

האם תוכלו בבקשה גם להתייחס לעניין תבנית השכתוב שהוסיף המשתמש ברוקולי. חצי חציל 17:22, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

אין שום הצדקה לתבנית השכתוב. בברכה. ליש 17:30, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

קטגוריות עריכה

לאילו קטגריות יש לשייך את הערך? חצי חציל 17:33, 6 בינואר 2008 (IST)תגובה

תבניות "דרוש מקור" עריכה

רבות ומיותרות הוצבו ע"י המשתמש ברוקולי. להלן התייחסות לכל אחת מהן –

  • לאחר המשפט "ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילת זכות הטיעון המוקדם" הוצבה תבנית מקור שהוחלפה לאחר מכן בהערה "כתוב בפס"ד בג"ץ". המדובר בעובדה היסטורית והצבת התבנית גובלת בהשחתה. הודעת הממשלה בדבר הגירוש וצו הגירוש עצמו מודיעים במפורש על גירוש ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילת זכות הטיעון המוקדם. ברור שהעניין מופיע גם בפסה"ד, שהרי זהו בסיס העניין ועל סמך כך הוגשו העתירות. להוסיף הערה "כתוב בפס"ד בג"ץ" זה כמו לכתוב בבג"ץ קעדאן שבני הזוג לא קיבלו דירה בקציר ואז להוסיף "כתוב בפס"ד" - אין בה הגיון ולכן מחקתי אותה.
  • לאחר המשפט "...כשעיניהם קשורות וידיהם כבולות" הוצבה תבנית מקור. גם כאן מדובר בעובדה הסטורית, ואם זכרוני אינו מטעה אותי התפרסמו בזמנו צילומים של הפעילים על האוטובוס עם הפלנליות על העיניים. בכל מקרה כל מי ששירת בשטחים הכבושים יודע שעצירים בטחוניים תמיד מובלים כבולים ובעיניים קשורות כך שאין כאן כל חידוש. עד שנשמע דעות נוספות בעניין, סימכתי בספר של שקד ושאבי.
  • בפסקת ה"ביקורת" הוצבו שתי תבניות מקור הכוללת שאלות מוסתרות לגבי זהות המבקרים. למען הסר ספק הוספתי הערת שוליים המפרטת חלק מהם, למרות שהדבר מופיע באופן בולט קודם לכן בערך. אבקש חוות דעת ממשתמשים נוספים האם אפשר לוותר על ההבהרה. כמו כן שיניתי את הניסוח כך שיהיה ברור שהגירוש בוצע שלא על בסיס אישום ספציפי, וכי אין הדבר מעיד בהכרח כי אף אחד מהמגורשים לא הואשם מתישהו במשהו. חצי חציל 11:19, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה
1) בקשה - עזוב את הטרמינולוגיה של "גובל בהשחתה". זה לא מוסיף כלום. רבים מאיתנו כותבים על הכל ולא בקיאים כמוך בנושא הערך. השתדל לענות לשואלים בסבלנות, כפי שעשית.
2) האם תוכל לסמן את מספרי העמודים שיש לקרוא בספרים. הרי לא כל הספר עוסק בנושא הזה. יעקב 11:44, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה
  1. אוקיי.
  2. מספרי העמודים מופיעים בהערות השוליים. האם אתה מתכוון לפרק "לקריאה נוספת"? חצי חציל 11:55, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה
כן. בלקריאה נוספת. הרי אני לא צריך לקרוא על הבת של חשין כדי להבין את הגירוש של פעילי החמאס. יעקב 12:09, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה
הוספתי. חצי חציל 12:23, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה
תודה. זה נראה הרבה יותר טוב ורציני. יעקב 13:06, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה

ועכשיו לערך עונש הגירוש בישראל. החל במשה דיין שהעלה עשרות אנשים על מסוקים והוריד אותם בלבנון, וכלה בבג"ץ שמנע גירוש אח של מחבל מיו"ש לעזה. הערך לא יעסוק בגירושים שלא נתנו כעונש אלא כמחווה של רצון טוב, כמו גירוש לוד, גירוש קוניטרה וגירוש גוש קטיף. יעקב 12:42, 10 בינואר 2008 (IST)תגובה

בעיות עריכה

  1. לא הלחץ הבינלאומי הביא את ישראל לסגת מהחלטת הגירוש אלא העובדה כי הממשלה נוכחה שהדבר הביא להתמקצעות של הפעילים בלבנון
  2. אין אזכור של התוצאות ההרסניות לטווח ארוך של הגירוש שהביא לשיפור ניכר מאוד ביכולת החמאס וליצירת קשרים עם החיזבאללה
  3. אין שום דבר על הקשר בין הגירוש לבין הסכמי אוסלו (בלי בג"צ ובצל"ם של רבין וכו')

בקיצור, הערך חסר. טרול רפאים 18:06, 11 בינואר 2008 (IST)תגובה

מה המקורות לגבי הטענות הללו? יחסיות האמת • ד' בשבט ה'תשס"ח 21:30:00
המקורות הם העיתונות של אותה תקופה. אם היו לי פה את הארכיונים זמינים, לא הייתי כותב את הנ"ל בדף השיחה אלא בערך... טרול רפאים 21:51, 11 בינואר 2008 (IST)תגובה
  1. וללחץ הבינלאומי שהופעל על ישראל בעקבות התמונות היומיומיות של המגורשים בשלג הלבנוני לא היה שום משקל בזה? קשה לי להאמין.
  2. העניין הזה דווקא מופיע אחרי המשפט המתחיל ב"מבחינה מעשית...".
  3. האם תוכל להרחיב מעט לגבי הקשר בין הגירוש להסכמי אוסלו? חצי חציל 14:55, 13 בינואר 2008 (IST)תגובה
לאחר ששאלות אלה נותרו ללא מענה יותר מחודש, אני מסיר את תבנית ההשלמה הנוספת שהצבת, ומסתפק בזו שהיתה קיימת קודם. חצי חציל 12:09, 20 בפברואר 2008 (IST)תגובה
  1. לא היה, המגורשים נשארו שם ואושר להם לחזור דווקא הרבה לאחר שחדלו התמונות (בדיקה טריוואלית של התאריכים תראה זאת)
  2. אכן הוסף בינתיים
  3. כפי שאמרתי לעיל, הכישלון שכנע את רבין שישראל לא מוכנה להרשות לעצמה את הצעדים הדרושים ולכן חתם על הסכם אוסלו שהוצג כדרך שהפלסטינים יטפלו בטרור. בנוסף הגירוש הציג את רבין כביטחוניסט והקל עליו להעביר את ההסכם. טרול רפאים - שיחה 10:26, 23 בפברואר 2008 (IST)תגובה
  1. אם כן לטענתך, לאחר שהממשלה נוכחה כי הפעילים התמקצעו מספיק בלבנון, היא החליטה כי הבשילו התנאים להחזיר אותם הביתה כדי שיוכלו להוציא לפועל את יכולותיהם החדשות. אכן ספקולציה מעניינת, אך בלתי-אנציקלופדית בעליל, וממילא לא כזאת שמצדיקה תבנית {{להשלים}} נוספת.
  2. לא "הוסף בינתיים" אלא הופיע כבר בגרסה הראשונה של הערך במרחב הערכים.
  3. לא הבנתי מהם ה"צעדים הדרושים" שהזכרת, אבל הרעיון לפיו כשלון מדיני צבאי ותקשורתי יכול "להקל" על ראש ממשלה כלשהו להעביר הסכם כלשהו שנה מאוחר יותר, גם הוא אינו יותר מספקולציה לא-אנציקלופדית שלך, ובוודאי כזו שלא מצדיקה תבנית {{להשלים}}. לאור זאת אני מסיר שוב את התבנית.
כמו כן, דומני שנפלה תקלדה בתקציר העריכה שלך בו נכתב "חוסר סבלנות", בזמן שוודאי התכוונת לכנות את העובדה שהמתנתי, מתוך כבוד אליך, חמישה שבועות לפני שהסרתי תבנית מופרכת שלא היתה צריכה להישאר דקה - בשם "עודף סבלנות". ובכן, זה לא יקרה שוב. חצי חציל 16:40, 23 בפברואר 2008 (IST)תגובה
  1. אני מבקש לא להכניס מילים לפי, הסיבות לכך שהממשלה הסכימה לחזרתם אינן ברורות, מה שכן ברור הוא שאין לכך שום קשר לתמונות, זה לא מתאים לתאריכים.
על השאר נאמר סייג לחוכמה שתיקה. טרול רפאים - שיחה 19:52, 7 במרץ 2008 (IST)תגובה

בוא נעשה סדר עריכה

  1. הטענה הראשונה שלך התרוקנה מתוכן ברגע שנמחק מהערך האזכור של הלחץ הבינלאומי. מה שנשאר ממנה היא הקביעה ש"הסיבות לכך שהממשלה הסכימה לחזרתם אינן ברורות". אכן פיסת מידע חיונית.
  2. לטענה השניה שלך לא היה תוכן מעולם כיוון שהיא שגויה (כפי שציינת).
  3. מה שנשאר לנו זה הטענה השלישית שלך כאילו הגירוש הקל על ביצוע הסכם אוסלו. לא איכנס לשאלה העקרונית עד כמה "קל" אכן היה ביצוע ההסכם, וכיצד דווקא לגירוש שבוצע שנה לפניו היתה כזו השפעה אדירה לכאורה, אך אזכיר לך שנוסח התבנית שהוספת הוא "ערך זה אינו שלם וחסר בו תוכן מהותי", ולא "בערך זה חסר עדיין תוכן שמישהו מאיתנו חושב שהוא שמע פעם איפשהו, אולי". כל עוד לא תשנה את נוסח התבנית - אין לה מקום בערך הזה ולכן אני מסיר אותה בשלישית. אם תרצה להחזיר אותה אנא פנה לבירוקרט המועדף עליך על מנת שישמש כבורר, אבל אני בטוח שאם תשקיע בכך עוד שניה מחשבה תבין שזהו בזבוז הזמן של כולנו. חצי חציל 17:00, 10 במרץ 2008 (IST)תגובה
חסר רקע על הערך החל מהאינתיפאדה הראשונה לפחות והשייכות של רבין לנושא, אין כלום על ההשפעה ארוכת הטווח של הגירוש ובסה"כ הערך מציג את הגירוש כנופל מ ואל חלל ריק. הטענה כי הערך שלם מגוחכת כל כך שאני מתבייש בכלל שבוויקיפדיה מישהו מעז לבקש בורר וטוען כי ערך שכמעט כולו חסר איננו ראוי לתבנית השלמה. לי אין זמן לפנות לבורר על טענה כזאת שאני רואה בה בזבוז זמנו של הבורר ובזבוז הזמן המועט שיש לי בוויקיפדיה. טרול רפאים - שיחה 17:21, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
לדעתי גם יש להשלים בערך שמות של מחבלים מפורסמים שנמנו עם המגורשים נוסף על רנטיסי וא-זהאר, מדי פעם אפשר ללקט שם או שניים בדיווח על אירוע ביטחוני כזה או אחר. יחסיות האמת • ט"ו באדר ב' ה'תשס"ח 17:32:53
  1. לפי דעתי טרול"ר טועה. עד כמה שזכור לי בעקבות זה שהלבנונים השאירו את המגורשים בקצה רצועת הבטחון פחות או יותר, נוצר לחץ בינלאומי, ומזכיר המדינה באותה תקופה וורן כריסטופר התערב, ובסופו של דבר רבין סיכם איתו על קציבת הגירוש לשנה.
  2. לפי דעתי הטענה שהשהות בלבנון גורמת ל"התמקצעות של הפעילים בלבנון" לא היתה סיבה לנסיגה מהחלטת הגירוש. אני חושב שזו טענה שבאה רק בדיעבד.
  3. אני מסכים עם טרול"ר שצריך איזכור לגבי "התוצאות ההרסניות לטווח ארוך של הגירוש שהביא לשיפור ניכר מאוד ביכולת החמאס וליצירת קשרים עם החיזבאללה". אבל צריך לזה מקורות.
  4. אני מוחה על הסגנון של טרול"ר. ("במילה אחת: בבל"ת"). זה לא פעם ראשונה לא עשירית ולא מאה שהוא משתמש בסגנון כזה (ואחרי זה אומרים שאני בוטה...). emanשיחה 17:53, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
גם אם נקבל את כל הטיעונים שלך, הערך זקוק להשלמה רבתית, אתה חושב שצריך לבצע השלמה אחרת - זה לא משנה את העובדה שצריך לבצע אותה.
בכל מקרה, הלחץ הבינלאומי הוא עובדה, מעשית הוא לא מה שהביא לנסיגה של ישראל - התאריכים לא מתאימים. וורן כריסטופר אכן לחץ, אבל לא קרה כלום באותו זמן (אלא אם כן יש לך עדויות להסכמה חשאית, זה שאני לא מכיר לא אומר שלא התפרסם).
את הטענה האחרונה קיבלתי והביטוי נמחק. טרול רפאים - שיחה 18:14, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
קודם כל לעיניין הלחץ, אתה פשוט לא צודק. קרא את הכתבה הזו בניו יורק טיימס מתחילת פברואר 93. בפרוש כתוב שבעקבות הלחץ האמריקני וההסכנה עם כריסטופר תקופת הגירוש של חלק קוצרה משנתיים לשנה, וג-100 הוחזרו מיידית. וזה לא היה הסכם סודי. זה היה בראש בכותרות באותו זמן.
לגבי התבניות. קודם כל התבניות לפקרים לחלוטין מיותרות. חלק מהפרקים עצמם מיותרים ולא צריכים להכתב (מה עיניין בחירות 92? אולי מקסימום יש מקום להזכיר במשפט? ומה עיניין הסכם אוסלו? ערך בויקיפדיה זה לא מקום לפרשנות האישית של כותב זה או אחר!). אחרות אולי אפשר להוסיף אבל גם בלעדיהם הערך עומד יפה מאוד. גם את התבנית על הויכוח הציבורי הייתי מוריד, ואם כבר צריך לפרק את הפרק הזה.
האם חסרים דברים? תמיד חסרים. השאלה היא האם זה אומר שהערך בלתי קריא, או ממש לא רציף. אני לא חושב שזה המקרה, אבל אפילו אם כן, זה מצדיק מקסימום רק את התבנית הראשית, וגם זה גבולי ביותר.
emanשיחה 22:53, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
כתוב שזו הייתה עיסקת חבילה, כל השאר זה פרשנויות וספקולציות. יחסיות האמת • ט"ז באדר ב' ה'תשס"ח 04:27:13
מה זה "כל השאר"? מה במה שאני כתבתי זה פרשנות וספקולציות? emanשיחה 04:40, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
כפי שציינתי קודם, יש סיבה למה לא הרחבתי את הערך בעצמי. כמובן שהערך המלא והמפורט מכיל תיעוד מלא של האירוע הזה. טרול רפאים - שיחה 17:26, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה

עדות אישית עריכה

כוחות צה"ליים הוקפצו מבסיס האימונים שלהם לרצועת עזה, לשם ביצוע המשימה. לבסיס הצבאי ברצועה הגיעו בזה אחר זה צוותי משימה צה"ליים אחרים שאספו מגורשים מבתיהם לפי רשימות, ולאחר מכן גם כלואים מבתי מעצר צבאיים. לחיילים המלווים את האוטובוסים לא נמסר יעד הנסיעה, ונמסר להם שמו של כלא ישראלי כיעד הנסיעה. רק עם ההגעה לגבול הלבנון נמסר להם בסוד על יעד הנסיעה האמיתי. לאורך הנסיעה היו המגורשים כבולים באזיקונים וכן בכיסוי על עיניהם. באוטובוסים עם הכלואים נאסרה האזנה לרדיו, גם כאשר היה ברור (לחיילים לפחות) כי העניין הגיע לדיון משפטי ותקשורתי נרחב. על ההד התקשורתי המיוחד נודע לחיילים המאבטחים באוטובוסים בשלב מתקדם של הנסיעה הלילית, כאשר צוותי צילום טלויזיה ועתונות בצפון הארץ הסתערו על שיירת האוטובוסים תוך כדי נסיעתה. הקשר המילולי בין החיילים לבין הכלואים באוטובוסים היה מינימלי, ונגע בעיקר לבקשות הכלואים בשעת הנסיעה כמו אוכל, תפילה, צרכי הגוף או הקלה על הידים הכבולות באזיקונים. לאחר צו הביניים של בג"ץ נעצרו האוטובוסים בחניון לילה מבודד בגבול הצפון, וגם כאן נאסרה על החיילים או הכלואים היציאה מן המתחם (או האזנה לרדיו באוטובוסים). הנסיעה לתוך לבנון נערכה אף היא בשעת לילה, כאשר כוחות מיוחדים של צה"ל מאבטחים את השיירה לכל אורכה. המגורשים ירדו מן האוטובוסים ונמסרו לידיהם של חיילי צד"ל שהובילום במשאיות מדגם 'ריו' המשמש בין השאר גם את חיילי צה"ל במשימות הובלה. תרנגולהודו


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 07:57, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:51, 30 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

חזרה לדף "גירוש פעילי החמאס ללבנון".