שיחה:דרכיה דרכי נועם

זהו מושג הלכתי בסיסי וחשוב. מה פתאום תבנית חשיבות? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • למנינם: 16:26, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מצטרף להבהרת החשיבות. זהו מושג הלכתי עקרוני, ויש לו ערך גם באנציקלופדיה תלמודית. הערך עצמו דורש עדיין ליטוש, בניסוח מחדש של פסקאות הפתיחה שלו, בהבאת דוגמאות ודיונים נוספים בעניין, ובכך שלא יהיה כתוב בו מושגים כמו "תוס'". אני-ואתה • שיחה 16:37, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: במחילה מכבוד כינוייך, זה לא מושג חשוב ובסיסי. המושג מופיע בשני הקשרים בלבד (ייבום וד' מינים) ובאופן מובהק הוא אינו מהווה שיקול עיקרי במערכת שיקולי הפסיקה. יש לו משמעות כלשהי במישור ההשקפתי - הוא יכול לשמש כהוכחה שהתורה לעיתים מתחשבת באנשים ולא "ראש בקיר", אבל לא הרבה מעבר לכך. למען הסר ספק: באנציקלופדיה תלמודית מוקדשים למושג 3.5 עמודות לערך. ‏DGtal‏ 16:43, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

דיגיטל, אתה צודק שדד"נ הפריז בהערכת חשיבות המושג, אך גם לשלוש וחצי עמודות יש חשיבות. אני-ואתה • שיחה 18:36, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

יש לך טעות, זה לא מופיע באנציקלופדיה תלמודית, בדקתי את זה. זה לא קיים שם. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא מושג הלכתי חשוב כלל וכלל. --אבגד - שיחה 19:34, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים עם אבגד. אך גם מושגים הלכתיים פחות חשובים, זכאים להיכלל באנציקלופדיה זו, מעצם היותם מושגים תלמודיים. להבדיל אא"ה, גם מושג מתמטי "לא חשוב במיוחד", או מושג לשוני לא חשוב במיוחד (לדוגמה: מתג (לשון)) יכללו כאן. ברי"א • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • 19:42, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

זה ברור לא מושג הלכתי, באם נלמדת הלכה כלשהיא מין הפסוק דרכיה דרכי נועם, זאת אינה הוכחה שהפסוק הינו מונח הלכתי, אלא מה שנלמד ממנו. זה גם לא מושג תלמודי, מאחר ויש אלפי פסוקים בתלמוד שנלמדים מהם, הלכות והנהגות שונות, אך אין זה הופך אותם למושגים, מאחר ומכל פסוק בתורה נלמד משהו, אולי צריך להיות על זה ערך כי יש על שם הפסוק הזה משתמש בויקיפדיה? זה לא רק שהערך אינו חשוב, אלא הוא שיקרי ומטעה, כי דרכי נועם אינו מושג תלמודי, הוא הוא מושג בדרך ארץ ובהנהגה טובה, אבל לא בתלמוד. קל וחומר זה מושג הלכתי. תא שמא זה מושג תלמודי, אך דרכי נוען אינו מושג תלמודי. אולי הינו חלק מתוך הערך "דרך ארץ" או נימוסים. אחדובי - שיחה 20:27, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

מתוך תגובתו של קודמי אני למד שאולי שם הערך מטעה, והסוגריים (תלמוד) גורמים להבין ש"דרכי נועם" הוא מונח במשא ומתן התלמודי, במקביל ל"תא שמע" וכדומה. נראה לי עדיף (הלכה). לעצם העניין, ברור שזהו כלל בהלכה, יסודי יותר או פחות - אין זה משנה, והוא זכאי לערך. העובדה שהמונח משמש הן בהלכות ייבום והן בהלכות ארבעת המינים מצביעה על כך שזהו כלל מנחה, גם במקומות שבהם הוא לא נכתב בפירוש בתלמוד. עיקרו: כאשר יש התלבטות כיצד לפרש פסוקים - אחד השיקולים המנחים הוא לפרש באופן שקיום התורה יהיה נעים לבריות. הפוסקים השתמשו בכמה מקומות בכלל זה גם לגבי מקרים שלא הובאו בגמרא (דוגמאות להלן). יש ספק שזה חשוב? עזר - שיחה 01:25, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

נכון שהערך דורש ליטוש, אך לא ברור לי למה יש פה תבנית חשיבות. מדובר בערך חשוב וידוע. Photoboto - שיחה 02:30, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

עזר, אני חושב שלא קראת נכון את התגובה הקודמת. הוא אומר שמושג תלמודי זה לא, וכל שכן שזה לא מושג הלכתי. אבגד - שיחה 04:53, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

בערך עצמו כתוב שזה מובא בתלמוד שלושה פעמים רק. זה לא קל וחומר למשל או בניין אב שהם מידות שהתורה נדרשת בהן ואפשר לתת להם קטגוריה:מידות שהתורה נדרשת בהן --אבגד - שיחה 05:19, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו כן זה לא כמו לכתחילה ודיעבד שמגיע לזה ערך כי זה מושג נפוץ. --אבגד - שיחה 05:21, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו שהבהיר עזר, זהו מושג יסודי ומנחה בש"ס, וראוי לערך כפשוט. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • למנינם: 05:44, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

דוגמאות נוספות בראשונים

בתור שירות למרחיב הערך, וגם כתרומה להבהרת חשיבותו אני מוסיף מספר מקורות מהראשונים, שהשתמשו בכלל זה גם לגבי מקרים שלא הוזכרו בגמרא.

1. ראב"ן יבמות ד"ה שומרת יבם:

דיקדקו דבר מהא דתנו רבנן זו דברי ר' עקיבא אבל חכמים אומרים אין ממזר ביבמה, ומסקי דהאי חכמים אומרים תנא דרבי עקיבא הוא, דכיון דכשר הוא אית לן למימר תקנתא, דלא לימרו ממזר הוא, הילכך אמר דלא תצא, דאי נפקה אמרינן ממזירא הוא, והתורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ותלמוד ארץ ישראל דיקדקו כאשר אמרתי, וכל שכן דלרבנן דאמרי אין ממזר אלא מחייבי כריתות והולד כשר דלא תצא.

2. ספר אור זרוע ח"א - הלכות יבום וקידושין סימן תרה ד"ה כתוב בתשובות:

הראשונים מפילים. אבל אם בשעת קידושין אותו יבם מומר הי' מי איכא למימר אדעתא דרבנן מקדש, וקיימי רבנן ומתקני מלתא דאתי בה לידי תקלה ותורה שכתבה כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם וגו', יבמה יבא עליה. מי קאמר אפי' הוא מומר יבוא עליה, והא כתיב דרכי' דרכי נועם, אלא מקיש ישיבת אחים להדדי ומה מת אחד מהם ביהדות אף יבמה יבוא עליה ביהדות, וכי תימא לא יבוא ולא תפטר, מידי דהוה אמומר שקידש, התם הוא דבידים ואיסור מיתה אבל הכא דממילא ואיסור לאו לא, דאיכא למיחש לעיגון. ואם נפש אדם לומר

3. ספר אור זרוע ח"ג פסקי בבא מציעא סימן שנט:

מלקנות דלא תקינו דינא דבר מיצרא אלא היכא שהלוקח והמוכר יש להם דירה או שניהם אין להם. אבל היכא שהמצרן יש לו בית דירה ולוקח אין לו האיך נאמר ללוקח שיניח למצרן לקנות על השבע משום הישר והטוב ובעצמו יטלטל אנה ואנה והתורה אמרה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ואין זה דרך נועם ולא נתיבת שלום שיהא זה מטלטל וזה קונה על השבע. וראיה לדבר מפ"ק דבבא בתרא רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא בעי רבינא לסלוקי משום דינא דבר מיצרא א"ל רב סמא בריה דרב ייבא לרבינא אמרי אינשי ארבעי לצלא וארבעה

4. לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד פה ענין ג ד"ה [כתב] בחג:

ואשר שאלתני על דבר אשתך שתחי' אם תתחייב באכילת מצה ומרור, אחרי שהיא רגילה להיות אנושה שקו' בל"א אומעכטיג אפילו כשהיא בריאה, וכ"ש עתה שהיתה חולה וחלושה מאד מקרוב, איכא למיחש פן תחזור ח"ו לחולי. דע כי נראה שאינה מחויבת... אבל מי שנפשו נעשה אנושה שקו' אומעכטיג לפעמים כה"ג לא מחייבי. וראיה מר"י כל השנה דלא % חש % לח' עשה בכל יום אל' ע"כ מדתו כך היה שאם היה מניח יותר מפ"א בשנה היה גופו אנוש והיה חושש לסכנה. ובפ' לולב הגזול (ד' ל"ב ע"ב) משני דהתורה דרכיה דרכי נועם, ולכך מסתמא לא צוותה לקחת חריות של דקל לכפות תמרים מפני שיש בהן קוצים המשרטים את הידים, הכי איתא התם בגמ' ופירש"י וק"ו הדברים. ולא היה לי פנאי להעתיק יותר כי השליח הלך לדרכו. הצעיר שבישראל.

עזר - שיחה 01:37, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה לעזר על המראי מקומות החשובים, שחלקם התווספו לערך, ותודה לאבגד שהניח את תבנית החשיבות, ולולי הוא לא הייתי זוכה לכל המראי מקומות הנפלאים האלו! דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • למנינם: 01:52, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

עזר, מכל הציטוטים החשובים שלך, כמה ארוכים שהם לא יהיהו (לא לקחת אישית כמו דרכיה) מציטוטים הללו אפשר לראות מדוע לא מגיע לזה ערך. זה מושג שממילותיו שומעים מהי דרכה של התורה. לא מגיע לזה ערך בפני עצמו. זה יכול להיות פיסקה בערך גדול מסוים שיכול להתאים לזה. בכל מקרה מה הקשר להלכה עדיין לא הבנתי. זה לא מושג הלכתי, לא תלמודי. לא מגיע לזה ערך. אלא אם כן הולכים לפתוח ערכים על כל פסוק במקרא שלומדים ממנו משהו אז אדרבא, אבל לא נראה לי שזה הולך להיות. ערך אנציקלופדי ויקיפדי זה לא. --אבגד - שיחה 04:50, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

זהו מושג יסודי וחשוב, שעל פיו נקבעים הלכות רבות, ולכן אין כל ספק שזכאי לערך. דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • למנינם: 05:45, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

זה שם של עיקרון פסיקתי. שם של עיקרון = מושג. זכאי לערך, וייש"כ לדד"נ על הערך. ברי"א • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • 08:48, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

זה אכן עיקרון בפסיקה, אבל באופן מובהק הוא עיקרון שולי וחלש, אשר איננו גובר על אף כלל הלכתי אחר, וזו הסיבה שהוא מוזכר כה מעט, אך עדיין זכאי לערך באנצ' תלמודית. לקרוא לזה "מושג יסודי וחשוב" זו הגזמה פראית. לא כל ערך שולי באנצ' נושאית צריך להגיע לכאן. ‏DGtal‏ 15:06, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ממש לא מסכים. העיקרון הזה מוזכר עשרות רבות של פעמים באחרונים, ואינני רוצה "לשפוך" פה עוד עשרות ציטוטים גולמיים ללא עריכה, ולצערי אין לי זמן להרחיב. איזכורו המועט בש"ס איננו אומר שבדרך כלל לא מתחשבים בו, אלא זו יכולה להיות סברה שעומדת ברקע של כמה הלכות בש"ס שעליהן לא נאמר הדבר, וכך מצינו בכמה מקומות בביאורי האחרונים לסברות שונות בגמ'.

דוגמא לגישה דומה לשלך, ומחלוקתה בצידה, בשאלה האם יש איסור סחורה בתבואה שאסורה משום "חדש": שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קסב: "וגם מש"כ הגאון הנ"ל [רבי דוד כץ, תלמיד החתם סופר, בספרו בית דוד יו"ד סי' קיז אות כא) עוד סניף להתיר, משום דבזמן שהיו ישראל בא"י היו לכל איש בביתו הרבה איסור חדש, ואין זה דרכי נועם שתאסור תורתינו איסור כזה ואינו דומה לשרצים; הנה מי ירהיב עוז להמציא סברות כאלה להתיר איסור מפורש מכח דרכי נועם במקום שלא פירשו לנו כן חז"ל, ואין להאריך בזה כלל". בברכה, עזר - שיחה 15:28, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

עוד משהו - אחד מהאחרונים שמופיע בסוף המסכת (חולין ס"ו - "כל שיש לו סנפיר" לא זוכר איזה מהאחרונים, ואין לי את הספר לפני) דן בכשרותו של יצור מימי רעיל, ואחת הסיבות שהוא אוסר אותו היא דרכיה דרכי נועם. דניאל צבי • שיחה 08:16, י"ט באלול ה'תש"ע (29.08.10)

חיפשתי בילקוט מפרשים שבסוף הגמרא במהדורת עוז והדר ולא מצאתי. דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • למנינם: 08:19, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

אתייחס רק לדברי DGtal "לא כל ערך שולי באנצ' נושאית צריך להגיע לכאן": ויקיפדיה היא, בנוסף להיותה אנציקלופדיה כללית, גם פדרציה של אנציקלופדיות נושאיות - אנציקלופדיה לקולנוע, אנציקלופדיה לכדורגל, אנציקלופדיה למתמטיקה וכדומה. לפיכך כל מושג שמופיע באנציקלופדיה תלמודית ראוי להופיע גם כאן. דוד שי - שיחה 08:39, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

אף אנכי הק' מצטרף בזה לדברי הגר"ד שי שליט"א... (-) 13:07, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

פרי אחר?

מהו אותו "פרי אחר קוצני מסוים שגם הוא נכלל בהגדרה זו". אם הוא כל כך מסוים, אולי ניתן לנקוב בשמו? ואם היפותטי הוא, אז צריך להבהיר זאת... • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:58, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

תיקנתי ופירטתי בגוף הערך. דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • למנינם: 08:10, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

חשיבות

ברור שחשוב. לא כל כך בגמרא, כי שם זה יותר כלל פרשני, אבל הרבה יותר אצל אחרונים למיניהם ושאר חדשנים, שתלו בכלל הזה הררים וגבעות הלכה למעשה. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 08:23, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

הלוואי והכלל הזה היה מיושם באמת. כלומר חיפוש פרשנות שאינה יוצרת בעיה ל"כולם" שזה נועם אמיתי Hanay • שיחה 09:58, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי. איזו פרשנות עושה בעיות למי? דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • למנינם: 09:59, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

התייחסתי לכלל שנכתב בפתיחת הערך, לא לנושא החשיבות. הערה כללית לכך שכלל זה לא מיושם בחיים שלנו. אין לי בעיה עם הערך עצמו Hanay • שיחה 12:18, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

מיושם בהחלט. עם ריבית. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • למנינם: 21:18, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

כלל מטא-הלכתי?

הוסף קישור פנימי לכלל מטא-הלכתי. לא חשוב שאין ערך, יש לזה רק שני מופעים בגוגל. זה מושג כל כך נפוץ? • רוליג • שיחה • אמצו חתול 20:35, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

אני חושב שיש צורך בערך על כך, משום שכמה הוגים ראו חשיבות רבה בכללים כאלה והדגישו אותם. ראה למשל בדברי מנחם אלון בקישור המצורף בערך. ערך כזה ידון גם בכלל הזה, גם ב"דרכי שלום" וגם בגישות כלליות לגבי כללים מטא-הלכתיים כאלה. הלל • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 20:46, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

שיניתי ל"כלל מטא הלכתי". ככה יש יותר מופעים בגוגל. אני-ואתה • שיחה 20:48, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לא העניין ולא ניסיתי לפתוח דיון חשיבות על ערך שלא קיים. תוכלו אולי לכתוב קצרמר, להסביר מה זה, או אולי לפחות לתת מקור שמסביר מה זה? בכל זאת, מדובר בצירוף מילים מוזר ביותר. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 23:15, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

האם חיפוש פשוט בגוגל לא מבהיר את העניין? אתה שואל מתוך התעניינות או בגלל שהערך לא מובן? למה זה צירוף מילים מוזר? אני-ואתה • שיחה 23:31, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

יצרתי קצרמר... הלל • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 23:41, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה הלל על הקצרמר. מעניין מאד. קראתי גם חלק מהמקורות ונראה שזה ביטוי שיש עליו ביקורת רבה. אני שואל מתוך התעניינות, כל תיאוריות המתא מנסות למצוא את האמת שמתווה את האמיתות ויש בכך קסם בעיני. למה זה צירוף מילים מוזר? בגלל החיבור בין מילה לועזית לכזו שביסודות היהדות. אני יכול לנחש שזה ביטוי יחסית חדש-דנדש ולא השתמשו בה חזלנו. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:38, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

קטגוריה

האם מתאים לשלב את הערך בקטגוריה של הלכות יבום? לדעתי כן, מכיון שהכלל נלמד בין השאר מהלכות יבום, והוא קובע הלכות רבות בנושא. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 06:38, 15 בספטמבר 2010 (IST)

מחקתי את הקטגוריה שהוספת כיוון שלהבנתי ככלל מטא-הלכתי אין לו מקום בקטגוריה על הלכות יבום כשם שאין מקומו בהלכות שקשורות לארבע המינים, לשבת או למסחר, נושאים שגם אם מוזכרים בערך. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 06:54, 15 בספטמבר 2010 (IST)

"לשונו הזהב" של הרמב"ם

מציע להשמיט:

1. הנושא כאן אינו רמת התנסחותו של הרמב"ם
2. יקרא הקורא וישפוט בעצמו (אם כך רצונו) האם "לשונו זהב"
3. אינני יודע האם ביטוי ארכאי זה נחשב היום תקין בכלל

Atavory - שיחה 08:30, 6 בפברואר 2012 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדרכיה דרכי נועם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111354 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200528002330/https://www.hidabroot.org/404 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:21, 9 ביולי 2023 (IDT)