שיחה:האינטרנציונל

כפילות ערכים עם האינטרנציונל ערן 17:12, 22 אוג' 2004 (UTC)

כמה מביך. טעות שלי, כמובן; יצרתי ערך זה כחלק מקבוצת הערכים אינטרנציונל עליה עמלתי היום. כמדומני שצריך להפוך את הערך השני להפניה לערך זה; אני מותיר החלטה זאת בידי העורכים. Tal Cohen 17:41, 22 אוג' 2004 (UTC)

מה הטעם בהבאת ההמנון בצרפתית וברוסית ? פה זו הויקיפדיה העברית שן שש זעם

הגרסה הצרפתית היא הגרסה המקורית של הטקסט. לגרסה הרוסית היתה השפעה לא קטנה על ההיסטוריה העולמית. הגרסה העברית מובאת ראשונה, ושתי האחרות ודאי לא מפריעות. Tal Cohen 17:24, 23 אוג' 2004 (UTC)

טוב. שיהיה שן שש זעם

ישנה טעות בטקסט על הערך "האינטרנציונל": שיר זה אינו משמש כהמנון של תנועת הנוער העובד והלומד כלל וכלל. למיטב ידיעתי (והדבר טעון בדיקה) - גם לא של תנועת השומר הצעיר. מיכה קמלמן

מיכה צודק, לנוער העובד אין המנון, ולדעתי גם לשומר הצעיר אין. בטקסים נוהגים לשיר את המנון הלאום (התקווה) ולאחריו את המנון המעמד (האינטרנציונל). כשם שהתקווה אינה המנון הנוער העובד כך גם אינטרנציונל אינו כזה.

כמו כן, למיטב ידיעתי "תחזקנה" הוא הימנון ההסתדרות. וגם שם שרים את המנון המעמד, האינטרנתיונל. --אר 20:09, 4 בדצמבר 2007 (IST)

הטקסט

עד כמה שאני יודע הטקסט אמור להיות בויקיטקסט ולא כאן.

נראה לי חשוב שזה יופיע כחלק מהערך. זה מספיק חשוב. --Yinonc - שיחה 01:53, 27 באפריל 2008 (IDT)

קטגוריות

למרות שזה שימש כהמנון לאומי באיזושהי תקופה, אני לא סבור שנכון לקטלג אותו כאחד כזה. העברתי את השיוך שלו לקטגוריה של המנונים כלליים, ולא של המנונים לאומיים. --Yinonc - שיחה 01:53, 27 באפריל 2008 (IDT)

תרגום הנוסח הצרפתי

אני לא בטוח שיש מקום לתרגום מילולי של הנוסח הצרפתי, אך אם כן, הרי שהוא לא צריך להתבסס על תרגום מילולי לאנגלית אלא להיות מתורגם היישר מצרפתית. ערן - שיחה 22:02, 7 ביולי 2008 (IDT)

שתי גרסאות

מדוע שתי גרסאות בעברית? מדוע חיים חפר תרגם שוב?

למיטב ידיעתי, לפני כמה שנים (ייתכן שב-1994) ביקשו ליצור גרסא חדשה, פחות מלחמתית להימנון. וכך נקרא חפר, שהוא אחד המשוררים היחידים שיכולה להיות לו הזכות להחליף מילים שתרגם שלונסקי, להמציא נוסח חדש. אבל אין לי סימוכין לכל הסיפור הזה. אר - שיחה 03:53, 21 בינואר 2009 (IST)

זה גם מה שאני זוכר. אבל אני אל חושב שבכלל אפשר להזכיר תא חפר ושלונסקי באותו משפט. ובכל מקרה, זה היתה גרסה דהוייה ומגוחכת שלא נשאר ממנה דבר. ניסיון לשכתוב ההיסטוריה, והתחנפות לקהל. eman • שיחה • ♥ 03:57, 21 בינואר 2009 (IST)

צלב קרס?

למה יש צלב קרס בסוף השורה האחרונה בדף התווים,צריך להגדיל כדי לראות,מה זה מזימה נאצית,סימון מוזיקלי כלשהו למה לעזעזל יש שם צלב קרס מישהו מוכן להסביר לי?

התרגומים המילוליים בעיתיים

אני לא יודע צרפתית, האנגלית שלי בברמה טובה והרוסית שפת אם.

ראשית לגבי התרגום המילולי מהצרפתית. אקח רק את השורה הראשונה: Debout, les damnés de la terre. מה שעורר את חשדי היה בדימיון בין damnés ל-damned. ואכן, כאשר בדקתי ב-google translate את השורה בתרגומה לעברית קיבלתי "קומו, עלובי", למרות שברור שאם כבר, אז התרגום צריך להיות "קומו, עלובי ארץ" (terre מקורו בלי ספק ב-terra הלטינית). ואולם בתרגום אותה שורה לרוסית קיבלתי "Вставай, проклятьем земле" שבתרגום טבעי מהתרגום האוטומטי של google נותן "קומו, ארורי קרקע" או "קומו, ארורי אדמה". אמנם בתרגום לאנגלית אני מקבל "Arise, wretched of the earth", אך התרגום לרוסית, כמו גם במקור המשותף של damnés ו-damned אומר דרשני. אגב התרגום של השורה הראשונה בנוסח הרוסי לאנגלית באמצעות google translate נותן תוצאה שמשרה ספק רב באיכויותיו של המתרגם האוטומטי המפורסם: Arise, ye prisoners of starvation,.

לגבי התרגום מרוסית. תרגום מילולי נכון הוא תרגום בקונטקסט, להבדיל מרתגום באמצעות מילון של אחד שאינו מכיר את השפה. אצלכם מצאתי גם טעויות קונטקסט וגם טעויות מילוניות גרידא.

Вставай, проклятьем заклейменный, / Весь мир голодных и рабов! / Кипит наш разум возмущенный / И в смертный бой вести готов. /

התרגום המילולי של בית זה (לעניות דעתי) אמור להשמע כך:

קום, (אתה) המקולל <שהטילו, או טבעו, בו קלללה> / כל עולם הרעבים והעבדים / תבונתנו המתקוממת רותחת / ומוכנה להוביל אותנו אל קרב מוות <זה הביטוי ברוסית לקרב לחיים ולמוות> /

смертный הוא "של מוות". "קטלני" הוא смертельный. "תבונתו המתקוממת" - יותר נכון "תבונתנו המקוממת" (ha mekUmemet, לא ha mekOmemet), אך לא אומרים כך. זאת המילה הכי קרובה בעברית שאני מצאתי למשמעות המקורית.

נמשיך הלאה.

את כל עולם העושק <אונס, אלימות> נחריב / עד היסוד, ואחר כך / נבנה עולם חדש שלנו. / מי שהיה כלום, יהפך להכל. /

כאן התרגום מדוייק לחלוטין, למעט "насильe". את המשמעות "אלימות" אמנם מתצאו המילון, אך אין הכוונה לאלימות במשמעות המקובלת בארץ. יותר נכון לתרגם זאת כ"עושק" או כ"אונס" (תרתי משמע).

תרגום הפזמון לוקה. התרגום היותר מדוייק הוא (יש שם שני משפטים, מכאן שתי השורות):

זהו הקרב האחרון וההחלטי <הגורלי> שלנו. / עם האינטרנציונל יזקוף קומתו <יזקוף ראשו, יזקוף רוחו, יזדקף בגאון> המין האנושי. /

הבית השלישי:

אף אחד לא יתן לנו את הגאולה / לא אל, לא מלך, לא גיבור / אנחנו נשיג את השחרור <נשחרר את עצמנו> / במו ידינו אנו. /

הבית הרביעי:

כדי להפיל את העול ביד מיומנת / להלחם ולהשיב <במקור זו מילה אחת> את הטובין שלנו <כאן "טובין" אפשר גם להבין כמו "צדק"> / הפיחו הכור <ולא "תקעו בשופר"! "כור" כאן במשמעות של "תנור"> ופרזלו <הכו בברזל כדרך הנפחים> באומץ / כל עוד הברזל חם /

הלאה:

אנחנו נבנה חיים אחרת / והנה סיסמת הקרב שלנו: / השלטון כולו - לעם העמל / את כל אוכלי החינם - לסלק! /

בזויים אתם בעושרכם, / מלכי הפחם והפלדה! / את כסא מלכותכם, אוכלי השוא / על גבנו הקמתם. /

מפעלים, בתי חרושת, ארמונות / הכל נוצר על ידי העמל שלנו / הגיעה העת! אנו דורשים את ההחזר <דורשים שתשיבו> / של מה שנלקח בשוד <גזל> /

מספיק, לריצוי מלכים / לסמם אותנו בעשן הכבד של המלחמה / המלחמה לעריצים <טירנים>! השלום לעם! / שיבתו, בני הצבא /

בבית הבא נפלה טעות המשנה לחלוטין את המשמעות, הכוונה ל"אז נשלח עליכם רוצחים".

כשהעריצים <לא "העריצים שלנו"> יכריחו אותנו / למענם ליפול בגבורה בקרב - / רוצחים <הכוונה לעריצים>, אז נכוון אליכם / את לועי תותחי הקרב /

רק לנו, העובדים של צבא העמל / הגדול חובק העולם / יש את הזכות להיות בעלי האדמה <כפל משמעות: לשלוט בארץ> / ואילו לטפילים - לעולם לא! /

והבית האחרון:

ואם ירעם הרעם הגדול / מעל להקת הכלבים והמוציאים להורג / בשבילנו תמשיך השמש / לזהור באש קרניה /

עוד הערה חשובה. בנקל ניתן לראות ששלונסקי תרגם דווקא את הגרסה הרוסית של האינטרנציונל. ולטעמי התרגום שלו מצוין. מה חבל שהעברית הספרותית של ביאליק ושלונסקי לא תפסה וכבר לא תתפוס את מקומה הראוי.