שיחה:האתיקה של אריסטו

תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת ישראל משה בנושא שני ספרים
הוספת נושא

חילקתי את המאמר לשלושה מאמרי משנה:

העשייה האנושית היא תכליתית

הטוב העליון והאושר

סגולות האופי

  • צריכה להיות דרך יותר טובה לחלק אותם (לפצל את סגולות האופי? לאחד או לחלק אחרת את שני הראשונים?)
  • דרוש עיבוד תמלילים רציני ('וויקיפדציה')
  • דרושות הצעות לשמות אחרים למאמרי המשנה, רצוי שמות המכילים את המונח 'אריסטו'.

אלון


טוב, סידרתי קצת את המאמר, ועכשיו הוא מחולק לשלושה מאמרי משנה:

אריסטו: עשייה ותכליתיות (עריכה קלה של הערך המקביל)

אריסטו: טוב ואושר (הוספתי לו נתח נכבד מסגולות האופי

אריסטו: תנאים הפוטרים מאחריות (סגולות האופי אחרי קיצוץ רציני)

שימו לב! שני מאמרי המשנ הראשונים קשורים זה בזה, והמאמר השלישי נפרד בתוכנו באופן יחסי (לכן ההבדלים בקישורים למידע נוסף)

  • לדעתי זאת חלוקה טובה למדי
  • נסו לחשוב על משהו לעשות עם הביקורת על אריסטו.

אלון


בוקר טוב אלון, אני מבין שאת הערכים העשייה האנושית היא תכליתית הטוב העליון והאושרסגולות האופי אפשר למחוק לחלוטין, משום שתוכנם הועבר לערכים אחרים. תן לי אישור לעשות זאת. דוד שי 04:30, 7 דצמ' 2003 (UTC)


מבחינתי אפשר.

אלון

האם יש לשנות ?עריכה

תחת כותרת המשנה "חרטה" שתחת הכותרת "אי ידיעת פרטים" מופיעה הפיסקה:

‏ ייתכן שאריסטו חשב כך: מי שאיננו מתחרט על מעשה רע שעשה מתוך אי ידיעה (בהיוודע לו הפרטים המלאים), אפשר לאמר עליו, שגם אילו ידע את הפרטים היה נוהג בדיוק כפי שנהג. לכן, אין לאמר עליו שאם עשה את המעשה בעל כורחו. אין לראותו כמי שנאלץ לעשות משהו שלא מרצונו.

אולי ראוי לשנות את הקטע שהדגשתי כך:

‏ ייתכן שאריסטו חשב כך: מי שאיננו מתחרט על מעשה רע שעשה מתוך אי ידיעה (בהיוודע לו הפרטים המלאים), אפשר לאמר עליו, שגם אילו ידע את הפרטים היה נוהג בדיוק כפי שנהג. לכן, אין לראותו כמי שנאלץ לעשות משהו בעל כורחו ושלא מרצונו.

מלח השמים 02:01, 1 דצמ' 2004 (UTC)

לדעתי, יש לשכתב את כל הקטע הכתוב תחת כותרת המשנה "חרטה". המשפט הראשון כלל אינו מתייחס לשאלת החרטה אלא לשאלת הידיעה, ולכן צריך להופיע לפני הכותרת "חרטה", כמשפט כללי לכל הנושא. את נושא החרטה בכלל צריך לפרט יותר. כמו כן צריך להתייחס גם למקרה שבו יש חרטה (התיחסות שלא קיימת בטקסט כרגע), ומתוך זה למקרה השני (שאליו מתייחס הקטע) שבו אין חרטה. עד כמה שאני מכירה את הטקסטים של אריסטו, אני סבורה שאם הוא התייחס בכתביו למקרה השני, חזקה עליו שהתייחס גם לראשון. דבר אחרון: את הכותרת "אי ידיעת הפרטים" הייתי משנה לכותרת "אי ידיעה" משום שהטקסט שתחתיה מתייחס לסוגים שונים של אי ידיעה, ואי ידיעת הפרטים הוא רק סוג אחד של אי ידיעה שאליו מתייחס הטקסט.
מה דעתכם? חשמלית 10:57, 6 דצמ' 2004 (UTC)


אני מציע את הערך הזה לאיחוד, ובדומה לכך גם את הערכים אריסטו: עשייה ותכליתיות ואריסטו: טוב ואושר, יחד עם הערך האתיקה של אריסטו, מכיוון שכולם שייכים לנושא זה. אני לא רואה את ההצדקה לפלג את כל רעיונותיו של אריסטו בתחום האתיקה לערכים נפרדים, שהרי כולם חלק מתפיסה אחת שלמה. טיפש ט"ו בשבט 23:24, 9 ינואר 2006 (UTC)

תאחד. דוד שי 20:44, 10 ינואר 2006 (UTC)
ביצעתי. עכשיו נותר למחוק את הערכים שאוחדו, תפקיד שאותו אני מותיר למפעילים. טיפש ט"ו בשבט 18:38, 11 ינואר 2006 (UTC)
צירפתי לגרסאות הקודמות את הגרסאות הקודמות של אריסטו: עשייה ותכליתיות, אבל אני לא בטוח איך ניתן לתת קרדיט גם לכותבי אריסטו: טוב ואושר בלי ליצור בלאגן בהיסטוריית העריכות. (גילוי נאות: הייתי מעורב בכתיבתו של תת-המאמר "עשייה ותכליתיות" וברצוני לשמור לעצמי מעט קרדיט על עבודתי. :) ) יובל מדר
העתק לכאן את היסטוריית הכותבים מהגרסאות המחוקות. דוד שי 19:33, 11 ינואר 2006 (UTC)
אם אעשה כן, הגרסאות הקודמות של הערך יהיו מבולבלות להפליא כיוון ששלושת המאמרים (הנוכחי ושני אלה ששולבו לתוכו) נערכו בערך באותו הזמן. (סוף שנת 2003 ותחילת 2004)
אראה אם אוכל להתגבר על כך. יובל מדר

שגיאה בהצגת דרך האמצעעריכה

במאמר טענת שחייל יצא להילחם רק במלחמות שהוא יכול לנצח בהם בעוד אריסטו אומר שבעל האומץ כן יחרף נפשו למען מטרה הראויה לכך, הדגש אינו על הניצחון כאם על צדקת המטרה, וזהו הבדל גדול.(לפי ע' 50 באתיקה בתרגום ליבס ובפתח דבר ע' 10).

יוסףעריכה

קראתי את הטקסט לא פעם, ואני חושב שהסיכום נאמן לו - הוא צמוד לטקסט, מדוייק, ידידותי וממצה. תודה. 77.125.164.30 18:55, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

מראי מקומותעריכה

למה אין מראי מקומות לטקסט האריסטוטלי? 62.90.111.199 11:22, 12 בפברואר 2013 (IST)תגובה[תגובה]

כי המתנדבים שחיברו את הטקסט הנוכחי לא הוסיפו אותם. אם יש לך הטקסט בהישג יד, באפשרותך להוסיף מראי מקום בעזרת הלחצן "עריכה". Ijon - שיחה 02:51, 14 בפברואר 2013 (IST)תגובה[תגובה]

משוב מ-17 באפריל 2013עריכה

מאמר מצויין , מקיף וברור 79.176.128.211 18:29, 17 באפריל 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

משוב מ-24 בדצמבר 2016עריכה

ערך מעולה, חבל שאין סימוכין למידע 109.226.44.176 23:14, 24 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]

אריסטו היה נמהר ופשטני - ביקורתעריכה

נדמה לי כי הסעיף הראשון של הביקורת הוא שגוי. ההגדרה מציינת את הדבר המיוחד שבו המוגדר נבדל ומתיחד מן היתר. האדם הוא 'חי מדבר', כלומר שייך לקבוצת 'בעלי החיים', ומתיחד מיתר החברים בקבוצה במה שהוא 'מדבר' - יצור בעל תבונה, לוגוס. למשל, הוא היחיד המסוגל לשאול מה טוב וראוי לעשות, והוא גם שואל ועוסק בה הרבה, מנסה להשיב על השאלה, ולפעמים גם מהתנהג בהתאם ומשלם מחיר. זו שאלה מעשית המטרידה לא רק פילוסופים אלא גם 'אנשים פשוטים' בתכלית. הגדרה זו אינה קובעת שהאדם חסר יסוד אירציונלי, ואינה קובעת את משקלו של היסוד הזה. אבל אי-רציונליות אינה מגדירה את האדם בהגדרה מיחדת differentia specifica.

נראה לי כי אריסטו הוא מייסד הלוגיקה כמדע, ובכללה גם תורת ההגדרה והמיון, וזה נכס צאן ברזל שקיבלנו ממנו לדורות. כמובן, גם אריסטו ותורותיו ראויים לביקורת, וזו קיימת ומוצדקת. בכל זאת לא הייתי נחפז לתאר אותו כנמהר ופשטני במקרה זה.

ראוי שכותב הערך יביא דברי הבקורת בשם אומרם, כנהוג. עודד Freiherr - שיחה 15:42, 29 ביוני 2018 (IDT)תגובה[תגובה]

שני ספריםעריכה

בפתיח מופיע כי הגותו של אריסטו בתחום האתיקה מסוכמת בשני ספרים, שככל הנראה נכתבו בהתבסס על הרצאותיו של אריסטו. הטקסט השלם ביותר הוא האתיקה הניקומאכית. מהו אם כן הספר השני? ישראל משה - שיחה 14:27, 12 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

חזרה לדף "האתיקה של אריסטו".