שיחה:הגייה אשכנזית

סתירה

המשפט: "להגייה האשכנזית קיימות וריאציות שונות, גם לפי מיקום גאוגרפי וגם לפי שימוש" סותר לחלוטין את הפסקה 'וריאציות מקומיות', בה נאמר: "ההגייה האשכנזית עצמה לא הייתה אחידה בכל הקהילות באירופה, והיו שינויים בהגייה, בעיקר בהגיית התנועות, בקהילות שונות באירופה. ההבדלים האלה היו מקבילים להבדלים בהגיית היידיש והושפעו מן השפה המקומית בכל אזור" ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 15:42, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

פירוט הגיית עיצורים

אני הוספתי את פירות הגיית עיצורים.בכדי להקל על הקוראים.ראו בערכים הגייה ספרדית והגייה תימנית.

הסרתי את הוספותיך, אנא נסחן מחדש בלשון מקצועית ובתוספת סימוכין (היכן מצאת שאמריקאים הוגים ת רפה כ-th?) נתנאל - שיחה 09:37, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

בקשת מקור

בערך נכתב:
"מקובל להניח כי ההגייה האשכנזית היא התפתחות של העברית בנוסח הטברני, על שום הדמיון הרב ביניהן"
על מי זה מקובל? לכולי עלמא העברית האשכנזית התפתחה מן ההגייה הארץ ישראלית, והמערכת בת שבע התנועות היא התפתחות תניינית. גם לא נכון לדבר על "הדמיון הרב ביניהן", משום שדמיון זה בא לידי ביטוי אך ורק במערכת התנועות, ואילו מבחינת מצאי העיצורים ומערכת ההטעמה, דווקא ההגייה הספרדית קרובה יותר לטברנית. פלימפססט - שיחה 23:00, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

אי אפשר להתעלם מדעת המיעוט של לאופר (המאמר בקישורים החיצוניים), שהמבטא האשכנזי הוא המשך ישיר של המבטא הטברני - והדעה הזאת אכן נדונה בגוף הערך. אבל אני מסכים אתך שפסקת הפתיחה צריכה לשקף את הקונצנזוס המדעי בעניין. ‏nevuer‏ • שיחה 23:19, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

לא הכרתי את התזה המעניינת של לאופר, ואין ספק שראוי לדון בה - כפי שאכן נעשה בערך. אבל בין זה לבין "מקובל להניח... על שום הדמיון הרב ביניהן" יש פער גדול. האם יש התנגדות להסרת המשפט מהפתיח? פלימפססט - שיחה 00:07, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

אין מה להסס, הדברים ברורים. ‏nevuer‏ • שיחה 14:10, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

ברצונילהעיר כי הניקוד חולם לפי ההגייה האמיתית {האשכנזית (היקית)} היא חיבור חולם (ישראלי)ושורק או קבוץ (אין הבדל ביניהם) . הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.105.218 14:30, 17 בנובמבר 2013 (IST)

משוב מ-31 ביולי 2015

זה הכי טוב ככה95.86.84.19 14:28, 31 ביולי 2015 (IDT)

מאמר בירושתנו

זכורני, כי בכתב העת ירושתנו, כרך שני - תשס"ח, ישנו מאמר של יעקב לויפר בנושא ההגייה הטברינית בו הוא מנסה להשוותה עם ההגייה האשכנזית (הדרום גרמנית - ou ולא au). הוא מזכיר את המאמר כאן. המאמר אינו תח"י, אשמח אם מאן דהוא ישלים את הערך על פיו. בברכת חג אורים שמח ובתודה, דג ירוק • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ו 19:09, 9 בדצמבר 2015 (IST).

יותר חשובה הביבליוגרפיה של המאמר. ביקורת - שיחה 19:26, 9 בדצמבר 2015 (IST)

אה. אין ביבליוגרפיה. קצת בעיה. על כל פנים, הוא רק טוען שהניקוד הטברני תואם להגייה הליטאית עם החולם הדרום-גרמני (ההדגשה במקור). ביקורת - שיחה 19:28, 9 בדצמבר 2015 (IST)

קמץ קטן = מפיק ה' קמוצה

ב"ואריאציות מקומיות" נכתב "...וקמץ קטן כמו בהגייה הליטאית (יָדָהּ = יוּדוֹהּ Yudoh)". הכותב פתח בקמץ קטן וסיים במפיק ה' קמוצה?! לכאורה צ"ל: וקמץ קטן - וכן הברה סגורה, כמו שָׁם (shom), בָּם (bom) , אותָם (oysom)- כמו גם מפיק ה' קמוצה, כמו בהגייה הליטאית (יָדָהּ = יוּדוֹהּ Yudoh)". כן נראה לעניות דעתי.

בברכה, שאלתיאל 176.228.157.236 15:38, 10 במרץ 2022 (IST)

הדגמה

איני יודע להשתמש בא"ב כפי שהוא בשימוש אצל בלשנים ולכן אני כותב כאן ולא מכניס את דבריי לתוך הערך. בסוף הפתיח נאמר שיש הבחנה בין ההגייה בשימוש למדני או ליטורגי ובין שימוש יומיומי. וויינרייך הבחין בין 'הרכיב העברי המהותך' ביידיש ובין הרכיב ה'לא מהותך'. לא חושב שאפשר להשתמש בביטוי 'דבוק'. בכל אופן דבר זה לא מובן בלי הדגמה. ואני מדגים: דובר היידיש כשהוא נתקל צירוף 'בעל-בית' בתלמוד או בספרות ההלכה יקרא אותו בהגייה שלו: 'בעל ביס', אבל בחיי היומיום אותה מילה עצמה נהגית: 'באלעבוס' או 'בעלעבוסטע'. כפי שרבים יודעים. בהקשר זה אוסיף משהו משעשע: שמעתי פעם ליטאי שאינו דובר עברית הוגה מילה זו 'באלעבאת'! כלומר, המושג היידישאי המפורסם חוזר כביכול למקורו העברי... טל ומטר - שיחה 12:56, 5 בפברואר 2023 (IST)

אופס. רואה שבהמשך הדבר נזכר. איני מוחק את הדברים משום החידוש שבסיפא של דבריי. טל ומטר - שיחה 12:58, 5 בפברואר 2023 (IST)