שיחה:היישוב הישן/ארכיון 2

חשיבה מחודשת

ניכר כי הושקע זמן ומאמצים ניכרים בערך זה. אך התוצאה הסופית לטעמי, לוקה בחסר. הסיבה המרכזית היא שהערך אינו בנוי כערך אלא נראה יותר כאוסף של נקודות, שלא תמיד מתחברות זו עם זה. אני אישית, איבדתי את הרצף והיכולת לקרוא את הערך מתחילתו ועד סופו. צריך לדעתי להיות ממוקדים יותר, להבהיר בצורה טובה יותר מדוע המידע שנמסר חשוב ליישוב הישן בפרט ולא לארץ ישראל בכלל. חשוב גם להסיר את הנקודות, לחבר פסקה לפסקה ברצף. להחליט מה הנושאים החשובים ולקבץ את ה"נקודות" שיהפכו לפסקאות תחת הכותרות המתאימות. לכן, הצעתי היא עוד לפני שהולכים לאיזו בוררות, לנסות יחד לחשוב מחדש איך מבצעים את זה. איך הופכים את הערך לטוב יותר, משחררים אותו מתבנית השיכתוב, בוררים היטב מה מהתוכן שנשאר בערך ומוסיפים סימוכין. האם אתם חושבים שהדבר בר ביצוע? אם כן, איך הייתם רוצים לראות את הערך? מה הנושאים לפיהם יחולק? האם הם מתקשרים כרונולוגית? דורית 19:13, 25 במרץ 2011 (IST)

מסכימה ומקווה כך. יעל - שיחה 18:12, 27 במרץ 2011 (IST)

מסכים שהערך כפי שהוא כעת וכפי שהיה זמן רב, דורש עריכה ושכתוב של סגנון וצורה.

אני חלוק על גישתה של דורית אשר גורסת שהיישוב הישן זה מונח מצומצם של קבוצה בתוך ההיסטוריה החל משלהי המאה ה-19. הערך מדבר וצריך לדבר על היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה שקדמה ליישוב החדש. הערך צריך להתייחס למונח והכינוי הישוב הישן במסגרת השימוש ההיסטוריוגרפי שלו . אבל אין הצדקה לטעון שהיישוב הישן נוצר בשלהי המאה ה-19. ולהתעלם מהיסטוריה רציפה וארוכה. הצגת הנושא בויקיפדיה בכלל ובערך זה בפרט בפתיח שלו מסולפים כל הזמן זה לא בסדר. מי-נהר - שיחה 20:42, 27 במרץ 2011 (IST)

נא להבחין בין שני עניינים.

על פי ההיסטוריוגרפיה: רוב היישוב בעת החדשה, תחילת הווצרו ב-1700. ואחר הלך והתרחב, בגלים.

המונח "היישוב הישן" הוענק ליישוב הותיק על ידי באי העלייה הראשונה.

חלק מאנשי הישוב הישן הצטרפו, במשך שנות העלייה הראשונה (כתקופת זמן מובחנת), אל העולים החדשים, ויחדיו יצרו את "היישוב החדש".

המילה סילוף אינה מקובלת עלי. יעל - שיחה

כתבתי לפני התנגשות עריכה: , תכני הערך והקישורים החיצוניים שבו והמקורות לקריאה נוספת מלאים על כך וברורים מאד. זהו ערך על הייושב הוותיק בארץ ישראל עד שלהי המאה ה-19. אם אתם רוצים להקדיש פסקה, פרק או ערך בפני עצמו למונח בעל המשמעויות השונות בהתאם להקשר בו משתמשים בו - המכונה "היישוב הישן" יש לעשות זאת בנוסף ולא ע"י מחיקת התכנים הללו. עד לאחרונה הייתה חלוקה ברורה כאן בין ערך אעל היישוב הישן לבין ערך על היישוב החדש כמצוין בראשיתם. מי-נהר - שיחה 20:49, 27 במרץ 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: באשר לקביעתך בשם ההיסטוריוגרפיה על תחילת היישוב במאה ה-18. זו אינה הצגה נכונה של תיאור המציאות ההגדרות של ההיסטויוגרפיה מי-נהר - שיחה

זו הצגה נכונה מאוד של ההיסטוריוגרפיה.

מ-1700 מתחילה תקופה חדשה (בנוסף למעט שהיה). יעל - ::שיחה 20:58, 27 במרץ 2011 (IST)

אי אפשר לקרוא לכל היישוב מאז ומעולם "היישוב הישן".

המונח "היישוב הישן" נוצר כדי לסמן את היישוב הותיק מול העולים בשלהי המאה ה-19.

בהיסטוריוגרפיה היישוב, קרי: היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העת העתיקה. יעל - שיחה 20:52, 27 במרץ 2011 (IST)

מה שציינת כעת ש- "היישוב, קרי: היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העת העתיקה." אינו תואם את מה שכתוב בערך היישוב. זה תואם את מה שהיה בגרסאות הקודמות לפני ששיניתם את התוכן ועברתם מהתייחסות הרחבה כפי שהזכרת כעת להתייחסות מהשלטון העותמני. (עוד שינוי קיצוני מהותי ללא פנייה ונימוקים בדף השיחה שם). מי-נהר - שיחה 21:03, 27 במרץ 2011 (IST)

ואבקש הבהרתך מה כוונתך כשאת אומרת "מתחילה תקופה חדשה" תקופה היסטורית בעולם או תקופה היסטורית בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ?

מה המקור שלך לקביעה שכזו. ? מי-נהר - שיחה 21:05, 27 במרץ 2011 (IST)

המקור שלי: ההיסטוריונים: דינור, בן-צבי, ועוד רבים רבים אחרים, כבר ציינתי לעיל. האם עלי לחזור על כך?

אני חוזרת:

בהיסטוריוגרפיה הישראלית וכן בשאר הארצות:

היישוב = כל הישוב היהודי בארץ ישראל לדורותיו.

היישוב הישן = שמו של הישוב הותיק בפי אנשי העלייה הראשונה.

מקווה שהובנתי. יעל - שיחה 21:08, 27 במרץ 2011 (IST)

מי-נהר, אני חושבת שלא הבנת את כוונתי. לא אמרתי ש"היישוב הישן זה מונח מצומצם של קבוצה בתוך ההיסטוריה החל משלהי המאה ה-19". אבל כן אמרתי שהערך מלא בפרטים שבהחלט ניתן לוותר עליהם. זה מקשה על הקריאה וזה אינו הכרחי להבנת המושג והתקופה. במיוחד מה שמפריע לי הוא ה"נקודות". זה נראה כמו רשימה ולא ערך. אם כולנו מסכימים שיש צורך בשינוי של הערך, אני רוצה לדעת בתור התחלה, מהם ראשי הפרקים שהערך צריך לכלול. כיצד, יש לארגנו מחדש? בנוסף, מי-נהר, אשמח לסימוכין מדוייקים להגדרת המושג והתקופה לטענתך. בברכה, דורית 21:42, 27 במרץ 2011 (IST)

ליעל - לפי דבריך מדוע אם כן התיקוף והפתיח של הערך היישוב שונו כנ"ל. צריך להחזיר את הערך של היישוב למצבו בהתאם לדברינו כאן

לדורית - האם לאחר שהתחילו להשתמש במונח "היישוב הישן" לא ייחסו אותו למפרע גם ליישוב היהודי בתקופה/תקופות שקדמו לעלייה הראשונה משנת 1881. ? האם לא רואים בתרבותם והשקפותיהם של היהודים בארץ בדורות שקדמו לעלייה הראשונה כתרבותו של "היישוב הישן" לגווניו ? מי-נהר - שיחה 22:01, 27 במרץ 2011 (IST)

זו הגרסה מלפני שנה - ערך דל המנציח בורות על הנושא ועל התקופה. הנסיון מראה שקיימת בורות רבה כלפי התקופה המדוברת ומציגים אותה בצורה שטחית. ערכם של הפרטים בערך זה הם יתרון ריכוזי שיש לויקיפדיה על כל מקור אחר. במגלל שמדובר בתקופה שהמידע לגביה אינו כמו המידע שיש על המאה האחרונה. הרי שיש לתוכן המפורט הזה חשיבות. ובוודאי שלא פחות מכל ערך של אומן, שחקן, יוצר שמציינים אצלו פירוט של יצירותיו, פילמוגרפיה השתתפות בתוכנית זו או אחרת וכדומה. אם יש בעיה בסגנון ואופן התצוגה ניתן לשפרם. מי-נהר - שיחה 22:14, 27 במרץ 2011 (IST)

בהחלט יש, אם אני לא צלחתי את הכתוב מרוב פרטים, מה יהא על שאר הקוראים? האופן שבו מוצג הערך חייב להשתנות וזה בהחלט אפשרי עם קצת מחשבה יצירתית. על הערך להפוך מרשימה לערך ממוקד. ולענייננו, אתה לא אמור לשאול אותי איך ייחסו או לא את המונח ולמי. אני זקוקה לסימוכין ברורים. מי מגדיר את התקופה ואיך ובאילו שנים. דורית 22:36, 27 במרץ 2011 (IST)

הגדרת המונח ותקופת הזמן

בדרך כלל מדברים על היישוב הוותיק בארץ ישראל מתחילת השלטון העותמאני בארץ ישראל. כך גם מוזיאון חצר היישוב הישן עוסק בכל התקופה הנ"ל. במצב כעת השכתוב שהוכנס לפתיח הערך מטעה את הקורא לחשוב שהערך עוסק בזמן שמשלהי התקופה העותמנית בסוף המאה ה-19 בשעה שהערך מתייחס ליישוב עד העלייה הראשונה. לפיכך תיקנתי מעט את הפסקה הראשונה. למעשה השימוש במונח הישוב ישן, משמש בכמה צורות ויש לו הגדרות זמן שונות אצל החוקרים (לרוב הם בכלל לא משעבדים עצמם למונח זה אלא מדברים על העת החדשה או על פרק זמן רחב כלשהוא).

• למשל ישראל ברטל מגדיר כאן כך: "מסוף המאה ה- 18 ועד לעליה הראשונה נוצר בארץ "הישוב הישן"... במאת השנים שקדמו לראשית "העליה-הראשונה" ב- 1882 התפתחה בארץ-ישראל קהילה יהודית, שדפוסי חייה, עולמה הרוחני ודמותה החברתית היו חידוש בולט בנופה האנושי של הארץ. קהילה זו, המכונה לעתים קרובות בשם "היישוב-הישן", קרובה אלינו בזמן, אך רחוקה מאתנו בצביונה. "היישוב-הישן" היווה לגבי ההיסטוריוגרפיה הציונית בעיה מיוחדת במינה: מצד אחד, הוא נראה כהמשך החברה הגלותית שבה מרדה התנועה הלאומית המודרנית ושאותה באה לשנות; ומצד שני, היו אנשי "היישוב-הישן" חוליה אחרונה בשלשלת רציפות היישוב היהודי שלפני הציונות. " מי-נהר - שיחה 23:23, 27 במרץ 2011 (IST)

אין לקבוע תיקוף היסטורי לפי שיקולי הבעלים ו/או האוצר/ת של המוזאון החביב הנ"ל.

התיקוף המקובל, ל"היישוב הישן" הוא משלהי המאה ה-18. הסיבות: (1) החברתית. מכיוון שהמונח הזה נוצר לעומת היישוב הותיק, כפי שנצפה ב-1881 ואילך; הרי שהוא נמנה (בתודעת אנשי העלייה הראשונה אשר יצרו אותו) מהולדת הקשישים שבדור. (2) ההיסטורית. ב-1777 החלה עליית החסידים, שהוסיפה תגבורת ליישוב. יעל - שיחה 23:43, 27 במרץ 2011 (IST)

כידוע לך רוב היישוב לפני המאה ה-19 היה ספרדי. אותם אנשים שנקראים בשנת 1900 היישוב הישן הם אותם אנשים בארץ גם במאה שקדמה לכך. ההגדרה צריכה להיות פתוחה לאחר שמבהירים שזה הכינוי שניתן ושימש בשגרת הלשון מתקופה מסויימת.מי-נהר - שיחה 00:24, 28 במרץ 2011 (IST)

שם הערך ונושאו

יעל כתבה :

"היישוב = כל הישוב היהודי בארץ ישראל לדורותיו.

היישוב הישן = שמו של הישוב הותיק בפי אנשי העלייה הראשונה."

אני מסכים עם הגדרה זו.

אבל צריך לשים לב למצב הבא: לא קיים ערך בשם היישוב החדש, אלא דף זה מפנה לערך בשם היישוב המדבר על משלהי התקופה העותמנית... נשאלת השאלה היכן ואיך צריך לקרוא לדף העוסק בהרחבה ביישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה ולפני העלייה הראשונה ... בשלב זה הערך פה הוא היחיד שנותן מענה לכך.

במסגרת הסדר שצריך לעשות פה יש לתת את הדעת לבעיות הנ"ל ולפער בין דברי יעל הנכונים לבין המצב בויקיפדיה, ולהציע פתרונות כיצד לכנות והיכן להגיש את המידע הנ"ל מי-נהר - שיחה 23:01, 27 במרץ 2011 (IST)

מי-נהר, יש כאן יתר הגדרות. רק כדי להבהיר, כשאתה אומר יישוב ותיק למה אתה מתכוון? ואומנם איני היסטוריונית, אך אם נניח שואלים אותי על "תקופת היישוב" אזי ההנחה שלי מהידע הדל שלי, שמדובר בתקופה שהיא פחות או יותר מהשלטון העות'מאני ובמיוחד תחת ימי המנדט הבריטי. אני מאמינה שלא מעט בוגרי בתי ספר יאמרו דבר דומה. היישוב כרוך בעיני רבים בתחיית העם היהודי בציון ושאיפתו להגדרה לאומית. מגמות שהתחזקו בתקופה זו. אך אין זה מספק. אני מציעה לברור הגדרות של היסטוריונים שעסקו ביישוב הישן ולהביא דברים בשם אומרם. אלו יתנו לנו תמונה יותר רחבה וגם מסודרת לגבי האופן שבו אנו כותבים על היישוב החדש אך לא רק. איני חושבת שהערך על "היישוב" צריך לכלול התייחסות להתיישבות בא"י בכל הדורות (אלא אם תראו לי שהמחקר מתייחס לזאת כך). אולי צריך להיות לנו ערך על ה"התיישבות היהודית בארץ ישראל" שירכז דברים בצורה מסודרת עם הפניות לערכים מורחבים. דורית 00:44, 28 במרץ 2011 (IST)

את צודקת יש בעיה קשה עם המונחים הללו. ויש בעיה כפי שהצבעתי עליה גם בויקיפדיה כנ"ל. איתי או בלעדי ויקיפדיה חייבת לעשות בעצמה סדר עם המונחים הללו קרי עם הערך בשם היישוב. למעשה הערך שמה צריך להיקרא הישוב החדש. ועל היישוב צריך להיכתב ערך בדומה למוגדר בפתיח של פורטל:היישוב. מי-נהר - שיחה 01:02, 28 במרץ 2011 (IST)

עד פה אני מסכימה (באשר לבלבול המושגי). אבל אני מציעה מוצא, לחקור כיצד המחקר העכשווי מגדיר את היישוב, היישוב הישן ואת התיישבות היהודים בא"י בראי הדורות. אם נאסוף את ההגדרות הללו נוכל להרחיב על כך בערכים (ליצור אולי חדשים), לדייק ולהסביר זאת טוב יותר. דורית 01:08, 28 במרץ 2011 (IST)

בעד יעל - שיחה 01:10, 28 במרץ 2011 (IST)

"היישוב", בימינו, הוא אך ורק היישוב העברי מראשית ימי הציונות. אינני יודע האם אי פעם שימשה המילה "היישוב" למטרה אחרת, אך גם אם זה המצב, אין לכפות על הערך היישוב משמעות שאבד עליה הכלח. דוד שי - שיחה 07:14, 28 במרץ 2011 (IST)

מסכים פומפריפוזה - שיחה 07:16, 28 במרץ 2011 (IST)

אין זה נכון ש"היישוב" הוא מראשית הציונות. משתמשים במילה הזאת בכל הספרים שכותבים על היהודים בארץ. "היישוב" הוא היהודים בארץ מתקופת התנ"ך. חנן

הערה

היישוב הישן הוא חברה.

כחברה מובחנת, המשיך להתקיים, תוך כדי תמורות והשפעות עד מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה, והמהפכות באירופה פגעו בו אנושות, אך רקמות חברה ממנו, המשיכו עד תש"ח 1948; או אז ספג טלטלה נוספת (למשל כיבוש הרובע היהודי ועוד). ולאחר תש"ח 1948, ההקשר השתנה כידוע לגמרי.

יעל, מה שכתבת כאן הוא ציטוט או מסקנה שלך על סמך הספרים הללו? האם הם בהישג ידך? אם כן, אשמח לציטוטים כך שניתן יהיה להוסיפם תחת מראי מקום מדוייקים. בנוסף, מחקתי גם את הנאמר באשר להתפשטות היישוב מעבר לארבע ערי הקודש (פקיעין וכו'), הניתן לספק מקור לכך? אשמח. דורית 17:24, 3 באפריל 2011 (IDT)

כתבתי על סמך קריאה בהם, ובעוד אחרים. אמציא ציטוטים נוגעים בהקדם עם מראי המקום.

היישוב הישן עד 1921 : התיישבות וחברה

היישוב הישן הוא חלק חשוב מן האוכלוסיה היהודית גם ב-1914. אומנם נוספו אליה כ-60,000 נפש, - מאז 1881 - רוב הנוספים היו עולים, והשאר ילודים.

חלק מהעולים (עד 1914). הסתפח אל רקמות החברה של היישוב הישן; וחלק מבני הישוב הישן 'עברו' אל 'החדש'. יש לדייק ולומר, שהחברה הלכה והתגוונה, והגבול בין ישן לחדש הטשטש במקומות רבים.

מראשית המאה ה-20 הוקמו שכונות חדשות בירושלים (המרכז הגדול של היישוב הישן) והתפתחו מקורות הפרנסה וערוצי התרבות.

ערב מלחמת העולם הראשונה, רוב האוכלוסיה היהודית השתייכה בעניינים רבים אל "היישוב הישן", חלקם צאצאי דורות קודמים, וחלקם זה מקרוב באו (בעיקר מאירופה).

• רובה

ישב בערים: "מתוך 85,000 היהודים שנמצאו בארץ ערב המלחמה, נימנו כ-60,000 עם בני "הישוב הישן", והם [רובם] ישבו בארבע "ארצות הקודש" - ירושלים, צפת, טבריה וחברון. 25,000 הנותרים שכונו בני "הישוב החדש", התגוררו בעיקר ביפו-תל אביב, בחיפה ובמושבות... בירושלים ישבו בתחילת המאה הי"ט אשכנזים בודדים, וכמעט כל אוכלוסיתה נימנתה על בני העדות הספרדיות. ... עם גידולה והתפתחותה של אוכלוסיית ירושלים החלו שתי העדות להתפצל. הקהילה האשכנזית התפצלה ל"כוללים", [במובן שונה מהיום, יעל] על פי רוב לפי ארצות המוצא, אך גם לפי התפלגותם בתוך הקהילות היהודיות בגולה. כך יסדו הפרושים, תלמידיו של הגאון מוילנה את הכולל הראשון בירושלים, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנא". ... גם בעדה הספרדית חלו פילוגים עם גבור העליה של בני עדות המזרח השונות. ... [הראשונה שהתפלגה היתה העדה] המערבית - תרי"ד (1854)". - יהושע בן-אריה, מבוא, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, ירושלים: הוצאת מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 10-9.

הרכב העדות באוכלוסייה היהודית בירושלים, בין השנים 1913-1876{הערה|יהושע בן-אריה, מבוא, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, עמ' 10. הנ"ל, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 631.} (לפי הערתו של המחבר, אלו אומדנים, שאינם מלאים או מופרזים)
	1800	1876	1891	1901	1909	1913
ספרדים	2,250	7,200	7,300	7,900	6,000	19,000
אשכנזים	בתוך הספרדים	6,600	13,574	15,180	27,170	32,918
מערבים	-	-	2,280	2,420	1,500	1,987
גורג'ים	-	-	600	670	1,000	476
בוכרים	-	-	500	530	500	917
תימנים	-	-	1,068	1,288	3,000	2,874
פרסים	-	-	-	230	1,200	בתוך הספרדים
ס"ה	2,250	13,920	25,302	28,218	40,370	58,390

• מיעוטה

ישב בכפרים, בעיקר בגליל, למשל פקיעין, ג'רמק; "בשעה שביקר מונטיפיורי בארץ-ישראל (בשנת תקצ"ט [1839]) היו הדרכים משובשות בגייסות של שודדים וליסטים. יהודים אחדים מהכפרים הנזכרים, ואיתם כמה אחיהם, התנדבו ללוותו בנסיעתו על פני הארץ. ואמנם ליוו אותו בשיירה, כשהם מזוינים בחרבות ובאקדחים, כל הדרך עד בירות". - ( יצחק בן-צבי, ארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשט"ו, עמ' 408.

וכן בנוסף, כך, על האנשים והתקופה הללו אצל:

• מנחם פרידמן, חברה במשבר לגיטימציה : היישוב הישן האשכנזי, 1917-1900, בתוך: תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, א, ב, ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"ג-2002, עמ' 138-1.
• ‬ מרגלית שילה,‫ הלבוש הנשי הירושלמי של ’היישוב הישן’ כביטוי אישי וביטוי ציבורי, בתוך: ‫חידושים בחקר ירושלים, ה, תש"ס-1999, עמ' 141-150.
• מרגלית שילה, זנותן של בנות ירושלים במוצאי מלחמת העולם הראשונה - מבט גברי ומבט נשי, ירושלים וארץ-ישראל, 1, תשס"ד, עמ' 173-196.

- על כך גם בהזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה.

אוכלוסיית ירושלים לעדותיה במאה ה-19{הערה|על פי יהושע בן-אריה, מבוא, אמנות ואומנות, עמ' 14. הנ"ל, עיר בראי תקופה, ירושלים במאה ה-19, א, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ז עמ' 318.} (מספרים משוערים)
שנה	יהודים	מוסלמים	נוצרים	ס"ה לא יהודים	ס"ה תושבים
1800	2,250	4,000	2,750	6,750	9,000
1836	3,250	4,500	3,250	7,750	11,000
1840	5,000	4,650	3,350	8,000	13,000
1850	6,000	5,400	3,600	9,000	15,000
1860	8,000	6,000	4,000	10,000	18,000
1870	11,000	6,500	4,500	11,000	22,000
1900	מהם 19,000 התגוררו בעיר העתיקה.}	-	-	20,000	55,000

כלכלה וחברה - בשנות השמונים והתשעים

"במקורות-הקיום של היישוב הישן, חלו תמורות מרחיקות-לכת בשנים אלו, קיצבת-החלוקה של הכוללים השונים נצטמצמה ביותר בשל גידולו הניכר של היישוב. על אף גידולן הכללי של נדבות ארץ-ישראל. הקצבה הזעומה היתה בבחינת לעג לרש לעומת זו של הכוללים המיוחסים, ביחוד של כולל הו"ד וכולל אונגארן. הפער הגדול יצר מתיחות חברתית ותחושת-קיפוח, ורבו ההתקפות הפומביות על הנהנים מן החלוקה, על אף הכנסותיהם ממקורות אחרים." - מרדכי אליאב, ארץ-ישראל ויישובה במאה הי"ט, 1917-1777, ירושלים: הוצאת כתר, 1978, עמ' 414.

"לפי סטטיסטיקה שהוכנה במיוחד בשבילנו, נמצאים בקרב 15,215 יהודים אשכנזים של ירושלים רק 775, שאינם נהנים מהחלוקה. די, איפוא, לדעת את סכומי הכסף שמקבלים יהודי ירושלים, בכדי להבין, שמתמיכות כאלו קשה לא רק לחיות אלא גם לרעוב. ...

אכן, מאמצע המאה הנוכחית נסתמנו שאיפות להמתיק את גורלם של יהודי ירושלים. נוסדים בתי-חולים ובתי-ספר על-ידי חברת "כל ישראל חברים", משפחת רוטשילד ואחרים; נבנים על-ידי אנשים שונים, ומונטיפיורי בתוכם, בתים המכילים דירות זולות או דירות-חינם לבני עניים; אבל כל המוסדות האלה טבועים בחותם הצדקה, ואינם נוגעים אלא מגע שטחי במצוקת היהודים. לא נעשה דבר, בכדי לבטל את התלישות הכלכלית. לזה נוספת עוד סיבה אחת, המרעילה את כל החיים היהודיים בירושלים. אני מתכוון לפירוד ולפילוג של העדות, לתככים ולנרגנות הבלתי-פוסקים. ישנן כאן לא רק עדות אשכנזיות וספרדיות, אלא עדות מעדות שונות לפי הארצות, הגלילות והפלכים. לרגלי ריבוי ההנהלות אין נדבות החלוקה מתמזגות אלא במידה זעומה מאד, אחרי שקוצצו בחלקן במקומות האספן. מלחמת-הקיום מולידה תשוקות מיוחדות, מסיתה את הכוללים זה נגד זה, מעוררת קנאות צבועה. גם השנאה הכבושה של ראשי הכוללים להתישבות ולאיכרים מקורה בסיבות אלו. במלחמה זו לא בדקו החרדים הקנאים באמצעים, הפיצו כתבי-פלסתר ואפילו פנו למשטרה. רק הפחד בפני היהדות העולמית מרסן לפעמים את יצריהם. ...

אבל בו בזמן שמנהיגי הישוב הישן רודפים מתוך שנאה קנאית את ההתיישבות החדשה, שנאה שהיתה קשורה גם באינטרסים חמריים, התחיל מבצבץ ועולה בתוך שכבות ההמונים, הודות לפעולתם של חובבי ציון נאורים, הלך-רוח חדש כלפי תיקון החיים, שנעשה לאט-לאט מכריע בישוב הארצישראלי, וכך אנו עומדים עכשיו בשעת בין השמשות". - ליאו מוצקין, 'היהודים בארץ ישראל', (הרצאה בקונגרס הציוני השני, 1898), ספר מוצקין, ירושלים: ההנהלה הציונית והנהלת הקונגרס הציוני העולמי תרצ"ט-1939, עמ' 26-23.- הצטטה הובאה בתוך: שמואל נח אייזנשטדט, חיים אדלר, רבקה בר-יוסף, ראובן כהנא, ישראל - חברה מתהווה, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ב, עמ' 15.

התנגדות אל הציונות של חלק מהנהגת "הישוב הישן"

קונטרס "קול מהיכל: [הביע] הסתייגות רשמית ראשונה של ה'יישוב הישן' מה'יישוב החדש' באה במכתב חוזר של הנהגת ה'יישוב הישן' בירושלים אל רבני רוסיה (1883). ... ב-1885 הובעה מצד חלק מהנהגת ה'יישוב הישן' התנגדות ציבורית למפעלם של חובבי ציון בארץ".- יוסף שלמון, 'היישוב האשכנזי העירוני בארץ ישראל (1903-1880)', בתוך: משה ליסק, גבריאל כהן (עורכים), תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, התקופה העות'מאנית, חלק ראשון, ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, תש"ן-1990, עמ' 607.

"הפולמוס סביב הביל"ויים התנהל בשנים 1888-1887, אנשי ה'יישוב הישן' תרמו לו בהאשימם את הביל"ויים בכך שאינם שומרי מצוות, ...הפולמוס התחדש לאחר הקמתה של גדרה".- שלמון, עמ' 609.

שיתוף פעולה בין "הישוב הישן" לבין "הישוב החדש"

"בשנות ה-80 נוצר שיתוף-פעולה פורה בין האינטליגנציה יוצאת ה'יישוב הישן', שהיתה מיוצגת היטב בבתי-הספר החדשים ובעיתונות העברית המקומית (י"ד פרומקין, א"מ לונץ, י"מ סלוון, א' ספיר, י' גולדמן, ד' ילין, א' כהן, ח' הירשנזון, י' מאיר, מ' כהן ואחרים), ובין האינטליגנציה של ה'יישוב החדש', שהיתה מרוכזת בבתי הספר במושבות, בוועד-הפועל של חובבי ציון ובעיתונות העברית, ביפו ובירושלים (א' בן-יהודה, י"מ פינס, מ' שטיין, י' בלקינד, ז' יעבץ, ד' יודילביץ ואחרים). שיתוף-הפעולה כלל הוראה בבתי-הספר, הוצאת ספרי לימוד, עיתונות וספרות, הקמת ספריות ציבור וייסוד חברות לתחיית הלשון העברית. כאמור היתה ניידות גבוהה בין שני ה'יישובים'. והיא הגבירה עוד יותר את חששות ה'ישן' מפני ה'חדש'. קשה לתאר את ה'יישוב החדש' בארץ בשנות ה-80 וה-90, ועוד יותר בעשורים הראשונים של המאה ה-20, בלי ה'יישוב הישן' ויוצאיו - האישים שנזכרו למעלה - וכן ישעיהו פרס, שמעון רוקח, גד פרומקין, בני משפחת ריבלין בירושלים ובחברון, משפחת סלונים בחברון ורבים אחרים".- שלמון, עמ' 612-611.

יעל, כשתסיימי, הודיעי לי. דורית 21:41, 4 באפריל 2011 (IDT)

סיימתי. יעל - שיחה 23:15, 4 באפריל 2011 (IDT)

הערות שוליים

התקציר השתבש לי, לכן אבהיר כאן - התוספת שלי היום (גרסה 9 באפריל, 00:17) היא תוספת מתוך יהושוע בן אריה, על סמך הציטוט שיעל הביאה בדף שיחה זה. דורית 00:21, 9 באפריל 2011 (IDT)