רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

היישוב הוא הישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.

לביטוי "היישוב" יש צורות נוספות, "היישוב היהודי" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב הנבחרת לבין אלו שלא סרו למרותה.

ש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. השירות הוקם בשנת 1940, ביזמתו של שאול אביגור. לאחר מכן עמדו בראשו ישראל עמיר ואיסר בארי. הארגון טיפל באיסוף מידע הן ממקורות ערבים ובריטים, והן מודיעין הנוגע לפעילות המחתרות אצ"ל ולח"י וקבוצות אחרות מימין ומשמאל, שלא נשמעו למרות הנהגת היישוב. עם הקמת המדינה היה הש"י, על מנגנוניו ואנשיו, התשתית שעליה הוקמו המודיעין הצבאי ושירות הביטחון. איסר בארי, שהיה ראש הש"י בפועל, נתמנה לראש המודיעין הצבאי (לימים אגף המודיעין) ואיסר הראל נתמנה לראש שירות הביטחון (לימים שירות הביטחון הכללי). לשניהם הוענקה דרגת סגן-אלוף, שהייתה בראשיתו של צה"ל דרגה בכירה ביותר, מייד מתחת לדרגת אלוף. קהילת המודיעין של ישראל לא קמה יש מאין, היא קמה על היסודות שנוצקו על ידי הש"י במשך שנות קיומו.

ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההסתדרות - ההעפלה - החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרמן שטרוק - השומר - זאב ז'בוטינסקי - חי"ש - חיל הספר העבר-ירדני - יצחק דנציגר - מיכאל הלפרן - מכבי חשמונאי ירושלים - נשר (עיר) - מחלקת הל"ה - מרכז הכרמל - משטרת המנדט - נבחרת ארץ ישראל בכדורגל - סעדיה שושני - פדיון יהודי רומניה - פייבל פולקס - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - שדרות רוטשילד - שמחה בלאס - שרה טהון - תחיית הלשון העברית - תלפיות - פנחס רוטנברג


רקדנית תימנייה, מתוך אלבום "במה עברית" שיצא בארץ ישראל וחולק למעשני סיגריות מספרו בסוף שנות ה-30.

גבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית היה נתון במחלוקת בין בריטניה ובין צרפת, ועד 1924 לא הוסכם על התוואי הסופי. כל עוד נערכו המדידות, וועדות הגבול ישבו על המדוכה, ניסו הצדדים לקבוע עובדות בשטח. כך, בשנת 1921 ערכו הצרפתים בלבנון מפקד אוכלוסין, שכלל גם יישובים שמצויים כיום בתוך גבולות מדינת ישראל, כשבעת הכפרים המתואלים בגליל, וכן מטולה וכפר גלעדי שתושביהן זכו לקבלת אזרחות צרפתית כתוצאה מהשתתפותם במפקד.

  • 1941 - האונייה "דריאן 2" מגיעה לחופי הארץ. האונייה נרכשה ב-1940 על מנת לחלץ מעפילים שנתקעו בנמל קלאדובו-שאבץ שביוגוסלביה. מטעמים שונים החליטה הנהגת היישוב לייעדה לצרכים אחרים. לבסוף הגיעה האונייה לחופי הארץ, כשעל סיפונה למעלה מ-700 מעפילים (ביניהם אבא ברדיצ'ב, מצנחני היישוב). המעפילים נאספו בנמלים שונים ברומניה, ופליטי קלאדובו שאבץ נותרו מאחור. מעפילי דריאן 2 נתפסו על ידי הבריטים, ונשלחו למחנה המעצר בעתלית, אך פליטי קלאדובו-שאבץ נותרו ביוגוסלביה, ורובם נספו בשואה. אנדרטת ההעפלה במחנה המעצר בעתלית מנציחה גם את נספי קלאדובו-שאבץ.
-118pm24|אתמולחודש מרץ בהיסטוריה של היישובמחר

אתר ותיקי משטרת המנדט

האתר כולל חומר רב על פעולת משטרת המנדט, ביוגרפיות של מפקדי המשטרה, סקירה של פעולותיה, נאומו של המלך ג'ורג' השישי כאשר שבו השוטרים לבריטניה ב-1948, וכל אלו מלווים בצילומים נדירים ומרהיבים. אתר מעולה למי שמבקש לראות את ההיסטוריה של היישוב גם מנקודת הראות הבריטית.

המאורעות

המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ - פרעות תרפ"א - מאורעות תרפ"ט - מאורעות אוקטובר 1933 - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

ארגוני הגנה וביטחון

בר גיורא - השומר - ארגון המגן - גדוד נהגי הפרדות - הגדודים העבריים - ההגנה - פלמ"ח - אצ"ל - לח"י - תנועת המרי העברי - משטרת היישובים העבריים - נוטרות - המשמר הנע - הנודדת - פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) - פלוגות השדה - חי"ש - חיל המשמר - התע"ש - כוח המגן העברי - המשטרה המעולה - חיל הספר העבר-ירדני - משטרת המנדט

המודיעין ביישוב

הרועה - ניל"י - הש"י

זרוע האוויר ביישוב

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל - הקלוב הארצישראלי לתעופה - חברות תעופה עבריות ביישוב - מחלקת הטיס של הפלמ"ח

זרוע הים ביישוב

ראשית הימאות העברית בארץ ישראל (צי עברי, דגל עברי) - אגודת יורדי ים זבולון - בית הספר הימי זבולון - נמל חיפה - בית"ר - בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה - נמל תל אביב - החבל הימי לישראל - בית הספר הימי בחיפה - מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי - פלי"ם - צי הצללים.

פעולות ואישים

חומה ומגדל - העלייה לחניתה - גדר הצפון - כביש הצפון - מצודות טגארט - ליל הגשרים - פריצת מחנה עתלית - פיצוץ תחנות הרדאר - הפריצה לכלא עכו - העלייה לביריה - דוד תדהר "הבלש העברי" - צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד". צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט. כופר היישוב. אברהם שפירא "זקן השומרים". ברכה פולד

בנות חיל העזר לנשים צועדות ברחובות ירושלים, 1943

היישוב במלחמת העולם השנייה

היישוב בימי מלחמת העולם השנייה - ההתנדבות לצבא הבריטי - ההתנדבות לצי הבריטי - חיל החפרים - הבאפס - הרגימנט הארץ ישראלי - הבריגדה העברית - צנחני היישוב - שבויי היישוב - כ"ג יורדי הסירה - טביעת הספינה ארינפורה - ליגה V - המשמר האזרחי (הראשון) - חיל העם - משמר המולדת - חיל העזר לנשים - חיל העזר האווירי לנשים.

היישוב והשואה

הסכם ההעברה - תגובת היישוב לשואה - ועד ההצלה - מאתיים ימי חרדה - ספר עדות - ילדי טהראן - אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית.

על סיפון אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", מאי 1947

המעפילים

מנהיגות נבחרת

מנהיגים רוחניים ואידאולוגיים

מנהיגי מחתרות

ראשי ערים

ראו גם: כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

ההתיישבות במושבות ובערים

(בשמותיהן כיום)

רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב, ובקצהו בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"

התנועה הקיבוצית

הקואופרציה במרחביה - הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - חבר הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ הדתי.

קיבוצים ומושבים

(בשמותיהם כיום)

דגניה א' - דגניה ב' - כפר גלעדי - נהלל - יגור - עטרות - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב - קריית ענבים.

המוסדות המיישבים

קרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב

פעילי ההתיישבות ומתכנניה

ארתור רופין

תעשייה

כרמל מזרחי - וולקן - לודז'יה - אתא חברה לטקסטיל - פניציה - שמן - עלית - עסיס - חברת אבן - חברת המלט צמנט פורטלנד, נשר - מפעל המלח בסדום - תחנת הכוח בנהריים - תחנת הכוח רדינג - סולל בונה - תנובה.

תעשיינים ויזמים

נחום וילבוש - אלכסנדר עזר יבזרוב - אריך מולר - משה נובומייסקי - מיכאל פולק - פנחס רוטנברג - מרדכי שנהבי - אריה שנקר

בנקים

שטר של 500 מיל (חצי לירה ישראלית) מסדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" (הודפס אחרי קום המדינה).

תחבורה יבשתית

הרכבת המנדטורית - רכבת העמק - אגד - המקשר - כביש הצפון - כביש הנפט - שביתת הנהגים (1931).

ספנות

תעופה

ערך מורחב - ראשית התעופה העברית בארץ ישראל

תנועות ומפלגות

כנס הייסוד של הצה"ר, פריז, 1925
  • מפא"י: המפלגה המרכזית של תנועת העבודה שעמדה בראש הנהגת היישוב לפני קום המדינה ובראש הנהגת המדינה לאחר הקמתה, במשך למעלה מארבעים שנים רצופות. נוסדה בשנת 1930 מאיחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר. מנהיגה במשך רוב שנותיה, דוד בן-גוריון, היה האיש שהכריז על הקמת המדינה והיה ראש ממשלתה הראשון. ממשיכתה הייתה מפלגת העבודה.
  • העובד הציוני: מפלגת עובדים ותנועה התיישבותית לא סוציאליסטית שנוסדה בשנת 1936. לימים, בקום המדינה, התמזגה המפלגה (אך לא התנועה ההתיישבותית) עם עלייה חדשה למפלגה הפרוגרסיבית.

החרדים

תנועות הנוער

פרשיות שהסעירו את היישוב

רצח ישראל דה האן - רצח יוסף חיים ברנר וחבריו - רצח חיים ארלוזורוב - הסזון - המצור על גבעת חיים - פרשת הסרג'נטים - פיצוץ מלון המלך דוד - רצח אלכסנדר רובוביץ'

רדיו

תחנת השידור של ארגון ההגנה: החלה בשידוריה ב 13 במרץ 1940. קול ישראל תחנת הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל היא המשכה הישיר.

עיתונים

עיתון "הצבי" בעריכת אליעזר בן יהודה

ראו גם: תולדות העיתונות בא"י

הצבי - חבצלת - הלבנון - דואר היום - דבר - הארץ - הירדן - עיתון מיוחד - המשקיף - החרות - הצופה - משמר - הבוקר - ידיעות אחרונות - מעריב - The Palestine Post - קול העם - חדשות הערב - הגה.

שבועונים

  • חזית העם: שבועון של האגף הקיצוני של התנועה הרוויזיניסטית. הופיע בין השנים 1931 ל 1934.
  • העולם הזה: שבועון חדשות בתקופת היישוב ובימי המדינה. נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי ונקרא בראשיתו "תשע בערב". שמו הוחלף ל"העולם הזה" בשנת 1946. השבועון כלל שפע צילומים והתרכז בענייני תרבות, אמנות ואופנה. לאחר קום המדינה נרכש על ידי אורי אבנרי והפך לשבועון פוליטי אנטי ממסדי.
שער השבועון "הגלגל" שיצא ב-10 במאי 1945, בשבוע בו הוכרז ניצחון בעלות הברית על הנאצים
  • הגלגל: שבועון בעברית של תחנת השידור המנטורית בעברית "קול ירושלים". הופעתו החלה בבשנת 1943 ונמשכה עד לסמוך להקמת המדינה.
  • דבר השבוע: שבועון חדשות. הוצא לאור על ידי העיתון "דבר", החל משנת 1946. בימי המאבק על הקמת המדינה היה רב תפוצה והביא צילומים בלעדיים מזירות האירוע ומאזורי הקרבות. בשנות השישים הפך למוסף השבת של "דבר". הופעתו חדלה עם סגירת "דבר".
  • עיתון מיוחד: שבועון שיצא לאור בין השנים 1933 -1952 ועסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל. נחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בעניינים רכילותיים. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו.

שבועוני ילדים ונוער

עתוננו לילדים קטנים - דבר לילדים - משמר לילדים - במעלה

עיתונאים ועורכים

ברל כצנלסון - משה ביילינסון - איתמר בן אב"י - נח מוזס - עזריאל קרליבך - משה יוסף גליקסון - אורי קיסרי - דוד זכאי - זלמן שזר - הרצל רוזנבלום - אייזיק רמבה - יוסף הפטמן - גרשון אגרון - חביב כנען - ברכה חבס - גרשום שוקן - אלכסנדר זאובר - משה בריליאנט.

קריקטוריסטים

אריה נבון - יוסף בס.

גדולי היוצרים בספרות העברית שהמשיכו יצירתם בארץ ישראל

חיים נחמן ביאליק

סופרים ומשוררים

יוסף חיים ברנר - שלמה צמח - ש"י עגנון - רחל - אלכסנדר פן - אברהם שלונסקי - לאה גולדברג - יהודה בורלא - יצחק שמי - אשר ברש - ש. בן-ציון - חיים הזז - משה סמילנסקי - אביגדור המאירי - דבורה בארון - אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) - נתן אלתרמן - אורי צבי גרינברג - ס. יזהר - משה שמיר - יגאל מוסינזון - יעקב אורלנד - חיים גורי - הכנענים - אהרון בן אור ‏(אורינובסקי).

הוצאות ספרים

אנציקלופדיות

סופרים ומשורים לילדים ונוער

תיאטראות

מוזיאונים

מוזיקה קלאסית

התזמורת מן הנודעות בעולם נוסדה בתקופת היישוב בשנת 1936 על ידי נגנים נודעים מעולי גרמניה, שעלו בימי העלייה החמישית. שמה מייסודה היה "התזמורת הסימפונית הארצישראלית" ובשנת 1946 שונה ל"תזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" בימי המדינה הפכה ל"תזמורת הפילהרמונית הישראלית".
חנה רובינא

יוצרים

קולנוע

  • אורה חדשה: חברת הסרטים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה ב-1914 על ידי עקיבא אריה ויס.
  • חברת מולדת: חברת סרטים מיסודו של נתן אקסלרוד שפעלה במשך חמש שנים מסוף שנות העשרים. הפיקה סרטי פרסומת קצרים לתעשייה הארץ ישראלית. כן הפיקה סרטי תעודה קצרים על אירועים ביישוב כהנחת קו צינור הנפט מעיראק לחיפה, הקמת תל מונד והנחת אבן הפינה לנתניה. כן הפיקה החברה יומן חדשות ארץ ישראלי ראשון יומן מולדת, שהופעתו לא הייתה סדירה, אלא הופק לכבוד אירועים ביישוב, העדלאידע, הקמת יישובים וביקורי אורחים מחו"ל.
  • ויהי בימי: קומדיה קצרצרה שהפיק נתן אקסלרוד בשנת 1932 על רקע חגיגות העדלאידע והייתה הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל.
  • עודד הנודד: הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל באורך מלא. הופק בשנת 1933 כסרט אילם על ידי נתן אקסלרוד. זכה להצלחה קופתית גדולה.
  • יומן אגא: יומן חדשות שהופק על ידי ברוך אגדתי בשנים 19311934. הופיע במועדים בלתי קבועים.
  • זאת היא הארץ: סרט תיעודי שהפיק ברוך אגדתי, שהורכב מקטעים שצולמו עבור יומן אגא שבניהולו וכן מקטעים שצולמו במיוחד עבור הסרט.
  • יומן כרמל: יומן חדשות שבועי שנוסד על ידי נתן אקסלרוד בשנת 1935, באמצעות חברת "סרטי כרמל" שיסד. בשנת 1936 הפך ליומן מדבר. תיעד את כל המתרחש ביישוב. צילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב.
  • בית במדבר: סרט שהופק בשנת 1947 אודות המאבק של חלוצי בית הערבה בתנאי הטבע הקשים והאדמה המלוחה, והפיכת היישוב לפורח.
  • דמעת הנחמה הגדולה: סרט דוקומנטרי אודות יישובים ואתרי נוף בארץ ישראל. הופק בשנת 1947 צולם ובוים על ידי במאי סרטים שהגיע ארצה עם צבא אנדרס.

השכלה וחינוך

גימנסיה הרצליה ב-1912

מוסדות - האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - הטכניון - בצלאל - בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה - גימנסיה הרצליה - בית הספר הריאלי העברי בחיפה - הגימנסיה העברית רחביה - אליאנס סמינר לוינסקי

מחנכים - חיים בוגר, ארתור בירם, אלכסנדר דושקין, יצחק הירשברג, יוסף ויתקין, דוד ילין, זיגפריד להמן, בן ציון מוסינזון, צבי נשרי, ישראל סדן, עקיבא ארנסט סימון, רחה פריאר

אירועי תרבות

ספורט

הרברט סמואל
הרברט סמואל

טורקים

ג'מאל פאשה

הנציבים העליונים

הרברט לואיס סמואל | הרברט פלומר | ג'ון צ'נסלור | ארתור ווקופ | הרולד מקמייקל | ג'ון ורקר, הוויקאונט השישי מגורט | אלן גורדון קנינגהם

מפקדי משטרת המנדט

פרסי בראמלי | ארתור סטפן מאברוגורדאטו | רוי ספייסר | אלן סונדרס | ג'ון מורי ריימר-ג'ונס | ויליאם ניקול גריי

זקני השופטים

תומאס הייקראפט | מייקל מקדונל | הארי הרברט טראסטד | פרדריק גורדון-סמית | ויליאם ג'יימס פיצג'ראלד

אחרים

ליאופולד אמרי |אוולין יו בארקר| ויליאם אורמסבי-גור | לואיס אנדרוס | אריק לואי בולס | לואי ג'ין בולס | נורמן בנטוויץ' | הרברט דאוביגין | וינדהאם דידס | תומאס ג'יימס וילקין | צ'ארלס טגארט | הארי לוק | ג'פרי מורטון | מייקל מקדונל| יו צ'ארלס סטוקוול | רונלד סטורס | רוי פאראן | אלק קירקברייד | ארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס | ארנסט ריצ'מונד


ריקודים עם היוודע ההחלטה
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
  • ועדת המצב: ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי.
  • מפקד העם: מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין הכ"ט בנובמבר ועד להכרזת העצמאות, שנוסדה על ידי הנהגת היישוב וארגון ההגנה. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונות, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיס קלט.
  • משמר העם: יחידת מתנדבים שהוקמה בספטמבר 1947 בירושלים לשמירת הסדר הציבורי והורכבה מאנשים מעל גיל גיוס ומאנשים שלא התגייסו מסיבות בריאות. משמר העם מילא תפקיד חשוב בזמן המצור על ירושלים בחלוקת מזון, מים ודלק ובשמירה על הסדר בעיר. בו בזמן הוקמה גם יחידה של משמר העם בחיפה
  • מינהלת העם: הקבינט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, לנהל את ענייני היישוב והמלחמה. היו בו 13 חברים בראשות דוד בן-גוריון אשד נבחרו מבין 37 חברי מועצת העם, הפרלמנט של היישוב. בישיבת מועצת העם ב 12 במאי 1948 הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הכרזת העצמאות. במגילת העצמאות הוכרז על הפיכת מינהלת העם לממשלה הזמנית של מדינת ישראל.
  • הכרזת העצמאות: ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, ערב תום שלטון המנדט הבריטי, שעתיד היה להסתיים למחרת ב 15 במאי, נתכנסה מועצת העם לישיבה חגיגית במוזיאון תל אביב. דוד בן-גוריון יושב ראש מינהלת העם קרא את מגילת העצמאות, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל. במגילה הוכרז על הקמת המדינה. מינהלת העם הוכרזה כממשלה הזמנית ומועצת העם הוכרזה כמועצת המדינה הזמנית. בזאת תם פרק היישוב בתולדות עם ישראל והחלה תקופת מדינת ישראל. עם ישראל זכה לעצמאות מדינית בארצו לראשונה מזה כ-1800 שנה.

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא היישוב: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


פורטל מומלץ